א' שלח היסטארישע כינוס אפצוהאלטן דאס דערשטיקן די קול מחאה

סערה במגזר החרדי: ניסיון מעצר בת חרדית לכלא הצבאי; בחסדי שמים המעצר סוכל

אתמול (ד') בשעות הבוקר המוקדמות, הגיעה בת ישראל מסמינר 'קריית בנות' שברחוב סורוצקין מירושלים אל לשכת הגיוס בירושלים, לאחר שנאמר לה כי אחד המסמכים שלה אינו מסודר. בהגיעה למקום עוכבה למשך שעות רבות עד השעה 15:00 אחה"צ, בשעה זו כשנודע הידיעה, הגיעה הידיעה החמורה וחרדים הגיעו למחות במקום. אולם למרות זאת כבר הוחלט על המעצר. * בחסדי שמים ברגע האחרון דאגו האברכים החשובים לעורך דין לטיפול בענין, והבת שוחררה * עורך הדין הגדיר את השחרור כ-'נס'

ראיון מיוחד: השר לשעבר אריאל אטיאס ממעט להתראיין, וכמעט ולא עשה זאת מאז פרש מהכנסת. אם רק היה רוצה, היה ממונה לשר עם הקמת הממשלה הנוכחית, אך הוא בחר להישאר בחיים הפרטיים. למרות זאת, הוא נקרא לדגל בכל מה שקשור ל'חוק הגיוס' - תפקיד שקיבל ממרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

יומיים לאחר אישור תקנות הגיוס בוועדת חוץ וביטחון, שבגיבושן היה שותף אטיאס מתחילה ועד סוף, הוא מתייצב לראיון מיוחד ל"כיכר בכנסת" ומפרט את ההישגים בתקנון, מגיב לטענות 'הפלג הירושלמי', ואם שאלתם - הוא לא מתגעגע לכנסת.

בפתח הראיון מסביר אטיאס את ההישגים בתקנון: "בעצם אנחנו נמצאים במצב שמי שרוצה לשבת וללמוד כפי שהיה לפני הביטול של חוק טל, מגיש דחייה פעם בשנה ללא מפריע, ויושב ולומד כאוות נפשו. זו מטרת החוק, והתקנות האלה על פני כל מאות השעות שהושקעו בהן מגיעות ליעד הזה".

אתה מכיר את החששות שאנחנו שומעים בכל החודש האחרון שהתקנות הללו יגרמו לגיוס בני הישיבות, אתה רואה גם את הפלג הירושלמי שיוצאים ומפגינים, הם אומרים שהתקנות הללו הם נזק ליהדות החרדית וודאי לבני התורה

"תראה, אני לא רוצה להתנצח, ובוודאי לא עם כל הנושאים הפוליטיים שנלווים סביב העניין הזה. רק שיש בסוף את מבחן התוצאה: כל אחד ישאל את עצמו, כל בחור ישיבה או אברך כולל, האם השתנה משהו כשהוא מגיע להגיש את הדחייה השנתית שלו ואחרי זה הוא יושב ולומד עד השנה הבאה? האם השתנה משהו? זה מה שקובע".

לדבריו: "התקנות ניסו להביא סעיפים וכללים חדשים שלא היו, ונדרשה המון עבודה יחד עם משרד הביטחון ויחד עם אנשים של משרדי החוץ וביטחון כדי לצמצם ולהגיע למצב האופטימלי, שבו מצד אחד יש את החוק כפי שהוא בכנסת ובממשלה, ויש את התקנות שמשלימות את החוק, והיעד שלהם לא מיועד למי שגם עובד וגם לומד או מי שנוסע לחו"ל לתקופות ארוכות, הוא מיועד ללומדי התורה".

"זה הזמן, ובשביל זה הושקעו מאמצים על ידי כל אנשי הציבור, ואני נשלחתי לעניין הזה על ידי מרן עוד כשהייתי בממשלה ואחרי זה כשהיינו באופוזיציה, בוועדת שקד, ואחרי זה כשהוא נפטר קיבלתי בהמשך שליחות זו ממרן ראש הישיבה הרב שלום כהן ויו"ר התנועה הרב אריה דרעי שאמרו לי, 'תעשה כל מה שניתן כדי שאנחנו שאחראים על עולם התורה, בדגש על עולם התורה הספרדי - יש למעלה מ-120 ישיבות ספרדיות שבהן מגישים דיחוי וצריך לטפל בזה - והדגיש את זה שלא תהיה סיטואציה שבה יהיה מישהו שירצה לשבת וללמוד ותהיה לו הפרעה".

יש את המושג של 'הבריכה', כמות תלמידי הישיבות החרדיות שצריכים להתגייס מדי שנה. איך הבריכה הזו תתמלא, בסופו של דבר מאיפה יגיעו אותם בחורי ישיבות שהצבא רוצה שיתגייסו אליו?
"כשבוטל חוק טל, הוא בוטל כי לא היו לו יעדים. בג"צ אמר 'זה חוק ריק מתוכן, אם החוק נותן אפשרות לכל מי שרוצה ללמוד, אבל במקביל יש מציאות של מי שהיה פעם לומד ומתגייס בסוף מטעמי פרנסה, כל אחד והשיקולים שלו, ואין יעדים, אז החוק ריק מתוכן' - ולכן הוא בוטל".

לדבריו: "החוק הזה קבע יעדים, והיעדים האלה קורים בשני פרמטרים: פעם אחת 'השירות האזרחי' שזה דברים שקורים - כל אחד שואל את רבותיו, והדרך השניה זה מי שהולך למסלולים שונים, כאלה שממילא מתגייסים".

"בחוק הזה, פעם ראשונה שבמדינת ישראל יש הגדרה של 'מי הוא חרדי'. ההגדרה אומרת, שמי שבין הגילאים 14-16 למד במוסד שלא ממלכתי ולא ממלכתי דתי, כל סוגי המוסדות, גם כאלה ששולחים לצבא, הם נחשבים לחרדים שממלאים את היעדים".

אתה יכול בבקשה לספר לנו מהן בסופו של דבר הסמכויות שהופקדו בידיו של שר הביטחון? כי יש חשש, היום זה איווט ליברמן, אנחנו יכולים להסתדר איתו, מחר יגיע שר ביטחון מיש עתיד וכולנו נסתבך

"החוק נתן סמכויות לשר הביטחון להתקין תקנות, אבל החוק עצמו הוא לא בסמכות שר הביטחון. החוק עצמו אומר, שמי שיושב ולומד בישיבה - והוגדר "מה זה ישיבה" - יכול להגיש דחיה כפי שהיה מהקמת המדינה. מגיש דחיה לשנה, הצבא דוחה לו בשנה את הגיוס עד גיל 26, מגיל 26 הוא לא צריך דחיה יותר. אבל עד גיל 26 הוא יכול לשבת ןוללמוד באין מפריע. הוא מגיש פעם בשנה ונגמר הסיפור, וזה לא קשור לשר הביטחון".

אבל האם אין חשש שבעוד קדנציה יגיע שר ביטחון אחר שיביא תקנות אחרות?

"הוא לא יכול לשנות את זה, כי זה החוק. התקנות מסדרות מה התנאים, איך נראית ישיבה, מה כמות הבחורים בישיבה, איזה טופס צריך להגיש, למי מגישים".

אז יכול לבוא שר ביטחון אחר שיביא תקנות שיזיקו לציבור החרדי

"תיאורטית כן, ובשביל זה יש ברוך השם את המפלגות החרדיות, הן צריכות לעמוד בפרץ, בשביל זה יש את תנועת ש"ס שהיא תנועה חזקה שבה ראש המפלגה והרבנים שלה מובילים אותה כדי לא להגיע לסיטואציה הזאת, וכן, כשפעם אחת היינו באופוזיציה, ש"ס הייתה באופוזיציה, חטפנו. קיבלנו אז את ממשלת לפיד - שבנט היה שותף לה, וקיבלנו את החוק הזה. זה מה שבעצם הציבור צריך להבין, למה צריך לחזק את הכוח של הנציגים החרדיים. אתה בעצם שואל ועונה, זאת המציאות".

השבוע ישבת עם נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגר"ש כהן ועם ראשי ישיבות ספרדיות, ומראשי הישיבות הללו שומעים כל הזמן את הדאגה לפריפריה, לתלמידי הישיבות הספרדיות. הם אומרים שבאים ומפתים אותם 'בואו תתגייסו לצבא', וככה ממלאים את אותה ה'בריכה' ועומדים ביעדי הגיוס. איך אתם תדאגו לאותם בחורי ישיבות ספרדיים מהפריפריה?

"אז תראה, אני מפריד בין החוק לבין מה שהצבא עושה. החוק לא מבדיל בין הפריפריה לבין המרכז. הוא מבדיל רק במספר של המינימום הנדרש לדחייה. לא אלאה את הצופים שלך בפרטים טכניים, אבל בעצם החוק אומר שמי שרוצה לשבת וללמוד יכול להגיש דחייה ונגמר הסיפור, וזה לא משנה ספרדים, אשכנזים, פריפריה, מרכז - זה לא רלוונטי. הטענה לא קשורה לחוק, הטענה אומרת שבלי קשר לחוק יתכן והצבא מפעיל מערך שלם של מגייסים ודברים מהסוג הזה שהם לא קשורים לחוק בכלל.

הצבא יכול לעשות מה שהוא מבין עם הכסף שלו, בסדר? זה לא קשור לחוק. החוק לא נועד לנושא הזה, החוק עושה דבר אחד, מה שהיה בתקופת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, הרב אלישיב והרב שך זצ"ל, כל גדולי הדור הקודמים, דבר אחד הם ביקשו: 'תנו לי יבנה וחכמיה', תאפשרו למי שרוצה ללמוד, לשבת וללמוד באין מפריע. החוק הזה משיג את יעדו".
"אני רוצה להזכיר לכם", אומר אטיאס, "איפה היינו לפני זה. בחוק שהיה בממשלה שלא היינו בה, ממשלת לפיד, היה חוק שאמר שברגע שלא עומדים ביעדים פוקעת סמכותו של שר הביטחון לתת דחיה ואז כולם נמצאים במה שנקרה סנקציות פליליות שדינן שנתיים מאסר, ולכולם בטל המעמד. זה ירד, אין את זה יותר, בעצם חזרנו למצב הקודם שלפני חוק טל ולתקופת חוק טל, שאומר שאין מגבלה ללומדי התורה. כמה שרוצים, כן ירבו, יישבו ויילמדו. זה לא דבר שנהיה ככה, זאת עבודה מאוד מורכבת, שבסוף אנחנו צריכים גם לצלוח את הבג"ץ שיש על החוק הזה ושאמור לתת את החלטתו בתקופה הקרובה".

עוד רגע נגיע לבג"ץ, אבל אני שוב רוצה להתמקד בבחורי הישיבות הספרדיות מהפריפריה, גם בלי קשר לחוק. אתה מכיר את הטענה הזו. אתה חושב שבאמת הצבא מגיע דווקא אליהם כדי לעמוד ביעדים?

"תראה, אני אגיד לך משהו. אני לא חושב שהצבא יושב יום ולילה וסופר יעדים. צריך להבין שהציבור נמצא בתקופה מורכבת. את הדאגה הזאת הביעו בפני מרן הגר"ש כהן ראש הישיבה, שהוא בעצם אבי הישיבות הספרדיות כיום, וזה בא לפתחו, ואני הייתי בישיבה הזאת. זאת לא ישיבה ראשונה וכנראה גם לא אחרונה, שבה לא מתעסקים עם החוק. זה נושא אחר, שהייתי מגדיר אותו כחינוכי: איך מפעילים את כל המערכת החינוכית הספרדית בראשות הרב שלום כהן שליט"א, שבה יגרמו לחיזוק עולם התורה הספרדי. זה לא רלוונטי לחוק, אני מדגיש את זה. החוק מאפשר למי שרוצה ללמוד ללמוד - ספרדי, אשכנזי, חסידי, פריפריה ומרכז כאחד. את זה צריך לשים על השולחן. זה הובן בישיבה, והובן שצריך לעשות פעולות, בעיקר חינוכיות, גם של הרבנים, לראות מה הם עושים כדי לחזק את עולם התורה - וכך ייעשה".
דיברת על בג"ץ, אתה חושב שהחוק הזה יעמוד שם? יש כבר עתירה שעומדת בפתחו של בג"ץ, השאלה היא, האם כל העבודה שלכם לא תרד לטמיון אם בג"ץ יפסול את החוק או את התקנות?
"תראה, אני רוצה להדגיש, שהסיבה שהכניסו יעדים לחוק היא כדי שזה יעמוד בבג"ץ. החוק הקודם, חוק טל, בוטל כי לא היו לו יעדים מדידים. בג"ץ בא ואמר 'יש פה דבר שהוא סמי-שוויוני, שנותנים ללמוד למי שרוצה וקבוצה שלימה גדולה בלי יכולת של אף אחד מהם להתגייס, ואז חזרנו לעולם האפליה. אני לא מייצג את בג"ץ ואני לא מסכים עם הקביעה הזו, כי אני חושב שהתורה היא חיינו ואורך ימינו וזה מגן על עם ישראל, אבל בראייתם של בג"ץ, אם אני צריך בסוף לתרגם חוק שאומר 'איך בג"ץ יודע להטמיע את ההערות שהיו בחוק טל, להטמיע אותם פה', מזה נולד עניין היעדים. עכשיו התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שהיעדים לא יפגעו בלומדי התורה, זה בעצם ה'טרייד-אוף' שעשינו בחוק הזה. יש לומדי תורה, כן יירבו, ויש כאלה שממילא הולכים לצבא - שייספרו אותם בתוך היעדים. זה בעצם כל הסיפור על רגל אחת. אתה שואל אותי אם זה יעבור? אני כולי תקווה שכן".

ההערכה שלך?
"אני מאמין שזה יעבור, בעז"ה, גם תקווה וגם הערכה, ולו מהעובדה שנעשו שינויים במה שבית המשפט חשב. לא נעשו שום שינויים בעולם התורה. עולם התורה הולך ומשגשג, גם בכמות לומדי התורה וגם בתקציבים".
"זה דבר שהדיר שינה מעניהם של כל פרנסי הציבור, בראשות מרן ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, וגם יו"ר התנועה אריה דרעי, שהיה שם באופן מובהק. כשהייתי נתקל בתקלות, הייתי צריך להפעיל אותו מול איווט ליברמן בכדי שרוח המפקד תשתנה. הצבא ומשרד הביטחון ראו יעד לשנות את עולם התורה, אני שמח שלא עלה בידם. לקחנו את זה כמשימה. אני חושב שעולם התורה יכול להיות במקום שהוא יכול לפרוח ללא מגבלה".

היו לך שיחות עם הפלג הירושלמי, הם פנו אליך?
"לא. ואני אגיד לך למה לא. אני בסוף לא איש פוליטי, לא ח"כ ולא שר, לא מקבל החלטות. אני בהס"כ צברתי ידע וניסיון בשליחותו של מרן הרב עובדיה יוסף. ראיתי בזה שליחות".
לקראת סיום: התגעגעת לכנסת, לחיים הציבוריים?
"לא, ואני אגיד לך למה לא: אני בסוף לא איש פוליטי, לא ח"כ, לא שר ולא מקבל החלטות. אני בסך הכל צברתי ידע וניסיון בשליחותו של מרן הרב עובדיה יוסף. ראיתי בזה שליחות".
לסיום אטיאס מבקש להבהיר: "בנקודה הזו של הגיוס, זה המשך של מרן. ראיתי בזה זכות, השקעתי בזה לא מעט זמן שלא על מנת לקבל פרס - בוא נשאיר את זה בזה".

ליטוואק פון בודאפעסט

כח הפועל בנפעל!
ווען א.ג הימיישע א.ג. ישיבות באקומען א כלומרש׳ט פטור פון די א.ג. צבא השמד דורך די רעגירונג,
איז יעדער (געציילטע) ווארט וואס מ׳לערנט אין די א.ג. ישיבות פונ׳ם סטרא אחרא.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

איש את רעהו

בעז"ה יתקיים ביום ה' השבוע (פר' דברים) כינוס "ועידת אשרינו ב'" על מצב הדור.[יותר בהירות על המצב]

הכינוס יתקיים בביהמ"ד דקהל יראים חוג חתם סופר בני ברק ברח' מימון 18.

בשעה 8:30 תפילת מעריב

לאחמ"כ המשא המרכזי מפי כ"ק אדמו"ר הגה"צ רבי יוסף מאיר אלטמן שליט"א

בשעה 10:30 החלטות הכינוס.

אחד ההישגים המשמעותיים והבולטים בקדנציה הנוכחית של הנציגות החרדית הושג השבוע עם אישורן של תקנות הגיוס.
מי שפעלו ללא לאות מאחורי ולפני הקלעים בנושא החשוב היו חבר הכנסת אורי מקלב, סגן השר מאיר פרוש, והשר לשעבר אריאל אטיאס.
אמש העניק אטיאס ראיון נרחב על כל הפעילות ב'כיכר השבת'. בסוף השבוע בוחרים פרוש ומקלב כל אחד בביטאונו לפתוח צוהר לפעילות העניפה והסבוכה במשך חודשים ארוכים.
התקנות עוסקות בין היתר באמות מידה של התנהלות הישיבות מול משרד הביטחון. במהלך הדיונים, דרש משרד הביטחון כי כל ישיבה תצטרך להציג אישורים רבים של היתרי בניה, רישוי, בריאות ועוד כדי לזכות בהסדר דיחוי. ההיגיון מאחורי הדרישה היה כי אם שר הביטחון מכיר במוסד לצורך מתן הסדר דיחוי, עליו גם לקחת אחריות על אותו מוסד משאר ההיבטים. אך הנציגות החרדית הפעילה מאמצים רבים כדי לסכל דרישה זו
נושא נוסף שנדון היה הגדרת מספר התלמידים המינימלי בישיבה ובכולל לצורך הכרה להסדר דיחוי. על פי התקנות, יחזור המצב לקדמותו כאשר מספר התלמידים המינימלי לצורך פתיחת ישיבה חדשה יהיה 20 ומתוכם עשרה דחויי שירות. רק לאחר שנתיים יידרש המספר הנדרש מישיבה ותיקה – 35 בחורים לפחות.
בכוללים, יעמוד המספר המינימלי להכרה במסגרת על 15 אברכים, כאשר חמשה בלבד מתוכם צריכים להיות דחויי שירות. בהקשר זה, נדונה גם ההגדרה בחוק לכוללים, כאשר החוק המקורי ניסח זאת כ"ישיבה המיועדת לאברכים נשואים ובעלי משפחות", וכעת הניסוח הוא "ישיבה המיועדת בעיקר לנשואים ובעלי משפחות". בנוסף, אברך שהתחתן באמצע הזמן ועבר לעיר אחרת, תהיה לו אפשרות להצטרף לכולל מקומי ולקבל דיחוי על אף שהוא לא התקבל עדיין בכולל כתלמיד מן המנין.
כמו כן, על פי התקנות, ישיבות שלא היו מוכרות במשרד הדתות כמו ישיבות שלא מתוקצבות, ייהנו מהאפשרות להגיע להסדר דיחוי, ותתבצע הפרדה בין המימון למוסד לבין ההכרה שלו מול משרד הביטחון. בנוסף, בחור ישיבה ייחשב כזכאי להסדר דיחוי גם אם למד בישיבה שאינה מוכרת בכלל בשום צורה מול משרד הביטחון.
תקנה נוספת קובעת, כי תלמידים שנמצאים בגיל גיוס והם עדיין בישיבה קטנה, ייהנו מהסדר לפיו הם יקבלו דחיה של תאריך הגיוס עד שיגיעו לישיבה גדולה המוכרת בחוק לענין דיחוי. תקנה משמעותית נוספת היא עבור הבחורים המתחזקים, אשר אחרי גיל 16 עדיין למדו בתיכונים חילוניים וכעת הם לומדים בישיבות קדושות. בחורים אלו התמודדו עם קשיים רבים מול לשכת הגיוס אך כעת תוקן עבורם תהליך מיוחד במסגרתו ייהנו גם הם מהסדר דיחוי.
רפורמה מקיפה נוספת עוגנה בתקנות החדשות בנושא קביעת מועדי בין הזמנים בישיבות. לישיבות ניתנה אפשרות להגדיר בעצמן את ימי בין הזמנים באופן שיתן מענה לכל ישיבה על פי הנהגותיה.
לבני הישיבות והאברכים הנצרכים לצאת לחו"ל, יהיו הסדרים במסגרתם תהיה אפשרות לשהות בחו"ל עד חצי שנה זאת בכפוף לאישור מיוחד, כאשר ימי בין הזמנים לא ייחשבו בחשבון החצי שנה.
"המשימה העיקרית בדיונים הללו", מדגיש ח״כ מקלב, בשיחה ליתד נאמן "היתה לחשוב על כל האופציות שעולות על הדעת מתוך הניסיון של 'ועד הישיבות', להבין על מה אנחנו מדברים, להכיר את הצרכים ואת ההווי להזדהות עם זה, ולמצוא לזה פתרונות בתקנות. מצאנו גם אוזן קשבת בלשכת שר הביטחון אצל עוזרו מר אבי אבוחצירא הי"ו שעמד לימיננו לאורך כל הדרך ואנו מוקירים לו טובה רבה על כך".
לדבריו, "ההישג העיקרי בסייעתא דשמיא הוא שנשמר מעמדם של לומדי התורה בארץ ישראל, הלגיטימיות שלהם עוגנה בחוק ושמרה על זכותם ללמוד תורה ביישוב הדעת. גם סמכותם ומכובדותם של ראשי הישיבות נשמרה כראוי, כאשר התקנות שחידשו ימינו כקדם באופן שהכל יחזור להיות כקדמת דנא ואפילו טוב יותר, החזירו להם את האפשרות להתנהל ביישוב הדעת ובקלות מול הרשויות. כבודם של לומדי התורה נשמר במקומו הראוי!".
סגן השר מאיר פרוש מספר על הפעילות לעיתון הבית ״המבשר״. לדברי פרוש "אנחנו באים עם אידיאולוגיה מאוד ברורה, ועם עוצמה פוליטית וציבורית שהם לא יכולים להתכחש לה, אבל הכח שלנו לא מספיק חזק כדי להעביר חוקים כאוות נפשנו, שיהיו תואמים את דעת התורה. ולכן אנחנו צריכים לשחק אתם כביכול במשחק פוליטי, להגיע להבנות ולקבל את המתווה שעליו הם יהיו מוכנים להסכים בדיעבד".
"לכן, בהתייעצות והכוונה של גדולי ישראל, קבענו קווים אדומים שמהם לא נזוז בשום אופן. לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. לא יהיו מכסות חלילה וחס. לא תהיה שום הגבלה לכל יהודי לעסוק בתורה ככל שתאווה נפשו".
"הקווים האדומים הם שהנחו אותנו לכל אורך הדרך. והשקענו חודשים ושנים במאמצים של הסברה בין הח"כים, בוויכוחים, בדיונים וגם בהעברת מסר ברור מאוד, שאם הקווים האדומים הללו לא יכובדו, אין לנו מה לחפש בממשלה הזאת, ומבחוץ נסעיר עולמות. אם הם דורשים שבחור שעובר ישיבה יידרש להצהיר על כך בתוך שבעה ימים, אנחנו לא אוהבים את זה. אבל בלית ברירה אנחנו יכולים להתפשר על זה".
"אם הם דורשים שיהיו תנאי סף מסוימים לישיבה כדי שהיא תוכר כמוסד לימודים שהלומדים בו זכאים לקבל דיחוי של הגיוס לצבא, אנחנו לא מתלהבים, אבל כדי שלא לשבור את הכלים ולחזור חס ושלום לחוק שהיה בתקופתו של לפיד, אין לנו ברירה אלא להסכים לכך. כל עוד הקווים האדומים לא נפגעו, אנחנו יכולים לדון ולהתווכח על כך. גם אם מציבים לבחורי הישיבות לו"ז נוקשה שבו הם חייבים לעמוד כדי להיות זכאים לדיחוי, אנחנו נושכים שפתיים ומסכימים עם זה בלית ברירה, כי לו"ז נוקשה זה דבר שאפשר לעמוד בו, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו".
פרוש מספר על הקושי הכפול שחוו הוא וחבריו במהלך השנים האחרונות: "קיבלנו הרבה מאוד ביקורת מתוך הציבור החרדי. ואני רוצה לומר לך שאנחנו מגדירים את הביקורת הזאת בגדר של "נאמנים פצעי אוהב". בין אם מדובר ברבנים ובין אם בעסקנים או סתם יהודים שהמצב כואב להם, אנחנו מרגישים שהביקורת שנמתחה עלינו באה מהכיוון של אהבת תורה והדאגה ללומדי התורה ולעתיד עולם התורה. קיבלנו את זה בהכנעה, ואפילו באהבה".
"גם אם היינו מחוקקים חוק שבמדינת ישראל חייבים לשמור שבת הם היו מוצאים כיצד לבקר אותנו. ובכל זאת, גם את הביקורת שלהם קיבלנו בהכנעה. לא באנו לכאן כדי לזכות בכבוד ובאהדה ציבורית. באנו לכאן כדי למלא את השליחות שהוטלה עלינו מהציבור הקדוש ומגדולי ישראל העומדים בראשו. כל הערה, כל מחאה, כל ביקורת קיבלנו והתייחסנו אליה בצורה עניינית", אומר פרוש.

השבוע יום ג' ישבו רשעי ישראל, המכונים 'ועדת חוץ ובטחון' של כנסת המינים, ובתוכם חברי הכנסת החרדים, ואישרו פה אחד תקנות (סכנות) חדשות, בענין חוק שמד הגיוס – אשר לא היו עד כה, הממיטים שואה נוספת על בחורי ובנות ישראל, להפיל עוד מאות בחורי ואברכי ישראל לכבשונות השמד. רח"ל
ע"י חקיקתם לחוק התקנות השמד החדשות של צבא השמד, שמטרתם לסבך עוד הרבה בחורי ואברכי ישראל.
והם הכריזו עוד פעם.
• האיסור שהוציאו כל גדולי ישראל ובראשם מארייהו דארעא קדישא ומרן החזו"א והגרי"ז מבריסק וכל פוסקי ההלכה זצוק"ל שהתגייסות לצבא הינו איסור חמור ונורא, בטל ומבוטל, לא שרירין ולא קיימין.
• אנו יותר חשובים בחכמה ובמנין מכל גדולי ישראל מאז הקמת המדינה שאסרו כל שירות לאומי ואזרחי וכל התגייסות לצבא לשום בר ישראל יהי' מי שיהי'.
• נשתדל להכניס מה שיותר בחורים חרדים לצבא - לכסות את יעדי הגיוס שקבע השלטון הציוני.
• נשתף פעולה עם השלטון למזימות הסתגלות הציבור החרדי ולכפות עליו את גזירות הגיוס, ולבטל כל הגדרים וסייגים שגבלו ראשונים.
• כל בחור שאינו לומד יומם ולילה מקומו בצבא הציוני, ונקריבהו למולך ר"ל ברוחניות ובגשמיות.
• אנו מכירים בצבא הציוני ובעצם קיומו עם היותו כרוך בג' החמורות ובהעברת על ג' השבועות ובטומאה מינות וכפירה.
• אנו מסכימים לגזירות הנוראות למסור בפועל מדי שנה בשנה מכסות ויעדים של אלפי נפשות נשמות יקרות מישראל לקלון הגיוס.
• נעשה כל מאמץ לשנות את צביון הציבור החרדי ולבולל אותם בתוך הציבור החילוני.
• והעיקר שנוכל להמשיך לישב בקואליציה והתקציבים ימשיכו לזרום באין מפריע.
מי יגלה עפר מעיני גדולי ישראל נבג"מ אשר הקימו מוסדי דור לגדל דור יראים ושלמים לה' ולתורתו ואלו המתיימרים להיקרא בשמם הורסים כל עמלם ומורידים את הכל לטמיון ר"ל ואין פוצה פה ומצפצף!
!אוי לאותה בושה!
ומי יגלה עפר מעיני גדולי ישראל אשר נבג"מ שכל עמלם להשם ולתורתם הולך לריק ובניהם אחריהם הורסים בידיים ממש כל מה שהשקיעו.
האיך לא אתם לא בושים לחוקק חוקות ולשתף פעולה להוריד לטמיון בחורי ישראל, - גרועים אתם יותר מכל המשכילים בכל הדורות ומהרצל בן גוריון שר"י, שאתם באים במחזה תורני להוריד להעביר את ישראל על דתם.
תורידו את הלבוש החרדי שלכם וידעו כולם שאתם לא דורשים טובתינו רק טובת כספכם !!
ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון !!

ליטוואק פון בודאפעסט

די חברי כנסת טוהן וואס מ׳האט זיי געהייסען, אזוי ווי מ׳האט אייביג געטוהן.


Sent from my LG-K373 using Tapatalk

יותר משנה וחצי של פעילות אינטנסיבית, תקיפה, חסרת פשרות אך שקטה וחשאית, הסתיימו השבוע בהישג היסטורי בס"ד, עם אישורן הסופי של התקנות המעשיות בחוק הגיוס.

במשך שנה ושבעה חודשים התקיימה פעילות רגישה אותה ניהלו נציגי ועד הישיבות, בהנהגת חברי וועד ראשי הישיבות שליט"א, יחד עם הנציגות החרדית בכנסת, מול משרד הביטחון, שלטונות הצבא, וועדת חוץ וביטחון והמחלקה המשפטית בכנסת. השבוע בס"ד אפשר לומר כי הושלמה המלאכה וכי רק עכשיו ניתן לומר כי גזירות ממשלת לפיד מאחורינו.

במשך שנה ושבעה חודשים, עוקב "יתד נאמן" בחרדה אחר הנעשה בחדרי הדיונים, אך נמנע מלדווח על כך, מתוך אחריות, שיקול דעת ודאגה להצלחת המהלך שלא יכשל חלילה בשל פרסום מיותר ומזיק. כיום, עם השלמת המלאכה, התפנה ח"כ הרב אורי מקלב שניהל את הדיונים, לפרט בקצרה את עיקרי התקנות, שהושגו בעמל ואשר מחזירות את המצב לקדמותו, בדומה לימים שלפני פרוץ הגזרות.

מירוץ נגד השעון

לדברי הרב מקלב, הצורך החיוני בתקנות אלו, הוא תוצאה של גזירות הממשלה בימי לפיד ושותפיו הקואליציונים, אשר קבעו כי לומדי התורה בארץ ישראל הינם "עבריינים" שיש לנקוט נגדם בסנקציות פליליות וכלכליות. לאותו חוק גיוס נלוו גם תקנות בהתאם, אשר התהליך לאישורן היה בעיצומו כאשר קרסה אותה ממשלת זדון קצרת ימים.

עם זאת, הצבא כבר אימץ חלק מאותן תקנות על אף שהן טרם אושרו אז בכנסת. עם הקמת הממשלה הנוכחית ובהתאם להסכמים הקואליציוניים, בוטל בס"ד חוק הגיוס וחלפה הסכנה העיקרית שריחפה מעל ראשם של לומדי התורה.

יצוין, כי בכל תהליך של חקיקת חוק ובפרט בחוקים מסובכים וכבדי משקל, נוסח החוק קובע מסגרת כללית אשר בתוכו יש אחר כך צורך לאשר תקנות שיתנו את הפן המעשי למשמעות החוק. כך היה גם בחוק הגיוס בממשלת לפיד, אך שם כאמור התקנות לא הספיקו להגיע לידי אישור. כעת, עם ביטול החוק, עדיין נותר הצורך לאשר מחדש את התקנות ולהחזיר את המצב לקדמותו.

הח"כים מקלב ובן צור (צילום: הדס פרוש \ פלאש 90)
כך נוצר הצורך להסדיר מחדש את כל הסעיפים המעשיים בהתנהלות 'ועד הישיבות' ועולם התורה מול משרד הביטחון ושלטונות הצבא. אך עד מהרה התברר כי המלאכה קשה מהצפוי. נציגי משרד הביטחון והמחלקה המשפטית של הכנסת, התקשו לוותר על רוח המפקד שאחזה בהם מהממשלה הקודמת ולא מיהרו להתפשר על סעיפים קריטיים שהיו ברורים ומקובלים קודם לכן. יועצים משפטיים רבים גייסו את כל כשרונם כדי להוכיח שהתקנות אותן דורשים החרדים אינן חוקיות כביכול.

המצב בשטח היה אבסורדי. הצבא המשיך להתנהל על פי תקנות ביניים מה שסיבך את המצב עוד יותר. משום כך, קרוב לארבעת אלפים בחורים ואברכים מצאו עצמם מסובכים ללא הסדר דיחוי מתאים, כאשר הישיבות בהן למדו לא עמדו בדרישות או שהתנהלותם ביציאות לחו"ל וכדו' לא תאמה את תקנות הביניים. אישור התקנות הפך אם כן למירוץ נגד השעון, להציל את המצב מבעוד מועד.

תקנות במסגרת החוק

בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, נציגי 'ועד הישיבות' וחברי הכנסת של 'דגל התורה', מצאו עצמם במאבק שקט, אך עיקש מאוד, כדי להעמיד את הדברים על תיקונם על הצד הטוב ביותר ללא פשרות ובמהירות האפשרית. ב'וועד הישיבות' רתמו את הניסיון רב השנים שנבנה על כל מגוון הפניות והמקרים שטופלו, ושרטטו מפה ברורה של דרישות שתקיף עד כמה שניתן את התמונה המלאה, כדי למנוע 'חורים' ופרצות בתקנות.

הנושאים שנדרשו לתיקון נסובו בעיקר סביב הצד הפרקטי. התיקון בחוק קבע אמנם את מעמדם של לומדי התורה והסיר מעל ראשם את סכנת הסנקציות, אך כעת נוצר הצורך להסדיר את ההתנהלות הפרקטית. כיצד יתקבלו האישורים, כיצד יתבצע התהליך וכו'.

ועל המלאכה הרגישה הזאת ניצחו באופן מעורר השתאות הנציגים החרדים, בניצוחו של ח"כ הרב משה גפני שכיוון וסייע, כאשר הרב מקלב מנהל בפועל את הדיונים והמגעים בכשרון רב. עשרות רבות של דיונים התקיימו בוועדת החוץ והביטחון, במשרד הביטחון, במפקדות הצבא ובמחלקה המשפטית בכנסת. בנוסף, לפני ואחרי כל דיון כזה, התקיים דיון פנימי של הנציגות החרדית וראשי הישיבות שליט"א, להסקת מסקנות ולהכנה לדיון הבא, כשהכל בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.

הדיונים הטעונים דרשו תשומת לב מרובה, הנושא רגיש ויש לטפל בו בכפפות של משי, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר בתיקון חוק הגיוס, שנעשה כפי הוראתם והכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.

מטבע הדברים, גם בשלב זה לא ניתן לפרט את כל פרטי התקנות כולן, אך בסופו של דבר מדובר בהישג עצום ובתוצאה הטובה ביותר שיכל עולם התורה להשיג.

דאגה לכל לומד

התקנות עוסקות בין היתר באמות מידה של התנהלות הישיבות מול משרד הביטחון. במהלך הדיונים, דרש משרד הביטחון כי כל ישיבה תצטרך להציג אישורים רבים של היתרי בניה, רישוי, בריאות ועוד כדי לזכות בהסדר דיחוי. ההיגיון מאחורי הדרישה היה כי אם שר הביטחון מכיר במוסד לצורך מתן הסדר דיחוי, עליו גם לקחת אחריות על אותו מוסד משאר ההיבטים. אך הנציגות החרדית הפעילה מאמצים רבים כדי לסכל דרישה זו

נושא נוסף שנדון היה הגדרת מספר התלמידים המינימלי בישיבה ובכולל לצורך הכרה להסדר דיחוי. על פי התקנות, יחזור המצב לקדמותו כאשר מספר התלמידים המינימלי לצורך פתיחת ישיבה חדשה יהיה 20 ומתוכם עשרה דחויי שירות. רק לאחר שנתיים יידרש המספר הנדרש מישיבה ותיקה – 35 בחורים לפחות.

לשכת גיוס (צילום: חיים גולדברג)
בכוללים, יעמוד המספר המינימלי להכרה במסגרת על 15 אברכים, כאשר חמשה בלבד מתוכם צריכים להיות דחויי שירות. בהקשר זה, נדונה גם ההגדרה בחוק לכוללים, כאשר החוק המקורי ניסח זאת כ"ישיבה המיועדת לאברכים נשואים ובעלי משפחות", וכעת הניסוח הוא "ישיבה המיועדת בעיקר לנשואים ובעלי משפחות". בנוסף, אברך שהתחתן באמצע הזמן ועבר לעיר אחרת, תהיה לו אפשרות להצטרף לכולל מקומי ולקבל דיחוי על אף שהוא לא התקבל עדיין בכולל כתלמיד מן המנין.

כמו כן, על פי התקנות, ישיבות שלא היו מוכרות במשרד הדתות כמו ישיבות שלא מתוקצבות, ייהנו מהאפשרות להגיע להסדר דיחוי, ותתבצע הפרדה בין המימון למוסד לבין ההכרה שלו מול משרד הביטחון. בנוסף, בחור ישיבה ייחשב כזכאי להסדר דיחוי גם אם למד בישיבה שאינה מוכרת בכלל בשום צורה מול משרד הביטחון.

תקנה נוספת קובעת, כי תלמידים שנמצאים בגיל גיוס והם עדיין בישיבה קטנה, ייהנו מהסדר לפיו הם יקבלו דחיה של תאריך הגיוס עד שיגיעו לישיבה גדולה המוכרת בחוק לענין דיחוי. תקנה משמעותית נוספת היא עבור הבחורים המתחזקים, אשר אחרי גיל 16 עדיין למדו בתיכונים חילוניים וכעת הם לומדים בישיבות קדושות. בחורים אלו התמודדו עם קשיים רבים מול לשכת הגיוס אך כעת תוקן עבורם תהליך מיוחד במסגרתו ייהנו גם הם מהסדר דיחוי.

רפורמה מקיפה נוספת עוגנה בתקנות החדשות בנושא קביעת מועדי בין הזמנים בישיבות. לישיבות ניתנה אפשרות להגדיר בעצמן את ימי בין הזמנים באופן שיתן מענה לכל ישיבה על פי הנהגותיה.

לבני הישיבות והאברכים הנצרכים לצאת לחו"ל, יהיו הסדרים במסגרתם תהיה אפשרות לשהות בחו"ל עד חצי שנה זאת בכפוף לאישור מיוחד, כאשר ימי בין הזמנים לא ייחשבו בחשבון החצי שנה.

עצמאותם של ראשי הישיבות

"המשימה העיקרית בדיונים הללו", מדגיש הרב מקלב, "היתה לחשוב על כל האופציות שעולות על הדעת מתוך הניסיון של 'ועד הישיבות', להבין על מה אנחנו מדברים, להכיר את הצרכים ואת ההווי להזדהות עם זה, ולמצוא לזה פתרונות בתקנות. מצאנו גם אוזן קשבת בלשכת שר הביטחון אצל עוזרו מר אבי אבוחצירא הי"ו שעמד לימיננו לאורך כל הדרך ואנו מוקירים לו טובה רבה על כך".

לדבריו, "ההישג העיקרי בסייעתא דשמיא הוא שנשמר מעמדם של לומדי התורה בארץ ישראל, הלגיטימיות שלהם עוגנה בחוק ושמרה על זכותם ללמוד תורה ביישוב הדעת. גם סמכותם ומכובדותם של ראשי הישיבות נשמרה כראוי, כאשר התקנות שחידשו ימינו כקדם באופן שהכל יחזור להיות כקדמת דנא ואפילו טוב יותר, החזירו להם את האפשרות להתנהל ביישוב הדעת ובקלות מול הרשויות. כבודם של לומדי התורה נשמר במקומו הראוי!".

הכתבה באדיבות 'יתד נאמן'

בדיון שהתקיים השבוע ביום שלישי בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אושרו בתמיכת נציגי המפלגות החרדיות, תקנות שר הביטחון החדשות, המהוות שלב חקיקתי משלים לחוק גיוס חרדים שנחקק אף הוא לפני כשנה וחצי בתמיכת נציגי המפלגות החרדיות.

הוועדה שהתכנסה בטרם היציאה לפגרת הקיץ של הכנסת, אישרה באופן סופי את תקנות שר הביטחון, לעניין דחיית שירות לבני הישיבות. מסמך התקנות מחולק לראשונה לשני חלקים, קובץ אחד עוסק ב"אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות" המוכרות לצורך דחיית שירות, וקובץ נוסף של תקנות עוסק ב"תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות".

עצם קיומו של פרק מיוחד ומפורט בתקנות העוסק באמות מידה לגיבוש רשימת ישיבות, מבטא מגמה חמורה ומדאיגה, שכן לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל תאבדנה הישיבות את עצמאותן הרוחנית וראשי הישיבות יהיו נתונים באופן קבוע ושוטף תחת פיקוח ושליטת משרד הביטחון, בעוד שר הביטחון מקבל סמכויות חסרות תקדים והופך להיות הגורם המכריע להכרה או פסילת ישיבה.

מדובר בהליך אבסורדי שמנוגד גם לכל הגיון חוקתי. כדי להמחיש את העיוות ניתן לדמות את המצב החוקי החדש של הישיבות, לסיטואציה בלתי אפשרית שבה במסגרת דיון על קביעת הוזלה לסטודנטים המשתמשים בתחבורה ציבורית, יוסמך שר התחבורה לקבוע את אמות המידה להגדרתן של אוניברסיטאות, ובמסגרת הליך של מתן הנחה בארנונה לסטודנטים ייקבע כי המוסדות להשכלה גבוהה יוכפפו לסמכות ראשי הערים.

בנוסף, מסמך התקנות החדש כולל הכבדת תנאים משמעותית, שעלולה לגרום במישרין להגברת הגיוס לצבא בקרב תלמידי הישיבות ובני הציבור החרדי. גורמים משפטיים אף אמרו בפירוש כי המטרה בהכבדה זו היא כדי להגיע לעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה. כך עולה, למשל, מדברי עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים שאמר במהלך הדיון בתקנות בחודש אדר האחרון: "התקנות שמוצגות פה נועדו לייצר את המנגנונים שיאפשרו את הגיוס".

יצוין כי ח"כ חרדי החבר בוועדת חוץ וביטחון אמר לפני כשבועיים בראיון לאחר מכלי התקשורת, כי שיקול הדעת שהופעל בניסוח התקנות הוכתב מהחשש מפסילת חוק הגיוס ע"י בג"ץ, מה שמוכיח כי מהלכי החקיקה בענין זה ממשיכים לייצר מיתווה פרובלמטי ברוח האילוצים של "הרע במיעוטו" ותוך כדי כניעה סידרתית ומתמשכת לגורמים העויינים את עולם הישיבות שמכתיבים את קצב התהליכים ההרסניים.

שליטת שר הביטחון בעולם הישיבות

כאמור, התקנות הקובעות אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות המוכרות לצורך דחיית שירות, טומנות בחובן נזק רב להיכלי התורה והישיבות. כך, למשל, לראשונה אמור כל אחד מראשי הישיבות לעמוד באופן ישיר מול שר הביטחון, ולהגיש לו בקשה להכללת הישיבה ברשימת משרד הביטחון. במסגרת הבקשה יגיש ראש הישיבה לשר הביטחון את רשימת כלל התלמידים הלומדים בישיבה שלצדם יצוין מי הוא דחוי שירות, כולל מספרי זהות, והמלצת וועד הישיבות על הישיבה.

לבד מכל אלה מתבקש ראש הישיבה למסור בכתב תצהירים שונים, וביניהם נדרש להצהיר על כך שהישיבה מקיימת לימודים תורניים והיא מחנכת להתנהלות "בדרכי נועם". מדובר בתקנה שרירותית ומסוכנת הכוללת התערבות בנעשה בתוככי היכלי הישיבות, כאשר שר הביטחון הוסמך לקבוע כיצד יש לחנך בישיבות הקדושות.

יצויין, כי סעיף נוסף שהופיע בטיוטת התקנות, שנועד להסמיך את שר הביטחון לפסול ישיבה שיש בה "קריאה לאלימות או לפעילות פלילית על ידי סגל הישיבה הבכיר", נמחק בנוסח הסופי שאושר בוועדת חו"ב. אך בדיון בועדה הבהירו משפטנים, כי למעשה אין צורך בסעיף מיוחד לשם כך, משום שבחוק גיוס חרדים שהתקבל בקדנציה זו כבר נקבע בפירוש (סע' 26כד) ששר הביטחון יכול לפסול ישיבה, גם מ"נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה", כך שניתנה לשר סמכות רחבה ובלתי מוגבלת לפסול ישיבה מכל סיבה הנראית בעיניו.

מעקב צמוד של שר הביטחון וקשיים ביורוקרטיים יזומים

בנוסף להליך שנקבע בתקנות ולפיו על ראש הישיבה להגיש בקשה לשר כדי להכליל את הישיבה ברשימת הישיבות הזכאיות לדחיית שירות, נקבע עוד כי גם לאחר הגשת הבקשה, השר יבחן את הבקשה, והוא רשאי בנסיבות מיוחדות להזמין את נציגי הישיבה להופיע בפניו. בנוסף רשאי השר לדרוש מהישיבה כל מידע או מסמך נוסף הדרוש לו לשם גיבוש החלטתו,

הליך אישור ההכרה בישיבה על ידי שר הביטחון, מחייב את כלל הישיבות הוותיקות, להגיש את הבקשה לשר הביטחון עד תאריך א' חשון תשע"ח, וישיבות חדשות נדרשות להגיש את הבקשה עד א' באייר תשע"ח. הליך זה אינו נעשה באופן חד-פעמי, אלא נקבע בתקנות כי מדי חמש שנים יאולצו כלל הישיבות להגיש בקשה חדשה, כולל כל המסמכים הנדרשים לבחינתו ולאישורו של שר הביטחון.

התקנות החדשות קובעות, כי רק לאחר בחינת הבקשה ואישורה על ידי שר הביטחון, רשאית הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה. ישיבה שלא אושרה על ידי שר הביטחון, ייאלצו כל תלמידיה לעבור לישיבה מוכרת אחרת שתנפיק עבורם טופס דיחוי, ובאם לא יעשו כן – יאבדו את מעמד בן הישיבה וייאלצו להתגייס.

כמו כן, מוטלת על הישיבות חובת דיווח תמידית לשר הביטחון, ועליהן לדווח במהלך כל השנה על כל שינוי המתרחש בישיבה. הדיווח על שינויים שיגרתיים כמו קבלת תלמיד חדש או עזיבת תלמיד, חייבים להיעשות בכתב ותוך 21 יום, כאשר הימנעות מעידכון מיידי, תוכל להוות עילה לשר הביטחון לפסול לחלוטין את סמכותה של הישיבה להנפיק טפסי דחיית שירות לתלמידיה.

תקנה מדאיגה נוספת שאושרה בוועדה, עלולה לגרום ח"ו לסגירתם של כוללים רבים ברחבי הארץ. מדובר בתקנה העוסקת במספר המזערי של דחויי שירות הדרוש לשם הכרה בישיבה. אמנם, בתקנות הקודמות שאושרו לפני כ-12 שנים, עמד המספר המזערי הנדרש מכולל על 15 אברכים ומתוכם 10 במעמד דחויי שירות, ובתקנות החדשות המספר המזערי הנדרש הינו 15 אברכים ומתוכם 5 במעמד דחויי שירות – אך מבחינה מעשית, עקב שינוי הנסיבות, מדובר בהחמרה משמעותית. זאת משום שלפי החוק הישן נכללו במספר המינימלי אברכים מכל הגילאים, וגם אברכים בגילאי ה-30 ומעלה נחשבו במעמד 'דחויי שירות', אך לפי החוק החדש הסטטוס של 'דחויי שירות' נחשב אך ורק עד גיל 24 בלבד, כך שבכל כולל בישוב קטן נדרשים ללמוד בקביעות בכל עת 5 אברכים צעירים שלא עברו את גיל 24.

בפרט זה ישנה נקודה חמורה נוספת. התקנות קובעות חובת דיווח תמידית של הישיבה לשר הביטחון, באם שיעור התלמידים ירד מתחת למספר המזערי. כך, למשל, בכולל שיש בו אברכים צעירים שמספרם מגיע למינימום חוקי הכרחי של חמישה דחויי שירות, ביום בו יחגוג אחד האברכים את יום הולדתו ה-24 מחוייב ראש הכולל לדווח על כך מיידית לשר הביטחון, ובאם לא ימצא אברך נוסף להשלמת המנין, ייפסל הכולל בתום תקופת 'בין הזמנים' הקרוב.

וידוע זה מכבר על מאות שאינם מקבלים דחיית שירות רק מחמת הסעיף השרירותי של מינימום 'דחויי שירות', שקשה לעמוד בו מאז הוגבל לאברכים צעירים עד גיל 24, ורבים מהם אינם מצליחים למצוא כולל חילופי, כאשר אחדים מהם למרבה האסון אף נכנעו ללחצי הצבא והתגייסו רח"ל.

יצוין כי גם ההקלה שנקבעה בתקנות לגבי כוללים הנמצאים באזורי הפריפריה איננה פוטרת את הבעיה. התקנות לא מגדירות את המושג פריפריה ע"פ הפרמטרים של גודל הריכוז התורתי, אלא "רשות מקומית המדורגת באשכולות 1 עד 3 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". הגדרה זו כוללת רק את הפריפריה הרחוקה גיאוגרפית, כגון חצור, ירוחם, דימונה וערד וכדו', בעוד כל יישובי הפריפריה החרדית במרכז, בצפון ובדרום, שיש בהם כוללים קטנים, יתקשו לעמוד בקריטריון השרירותי של המספר המיזערי.

בתקנות נקבע גם כי ישיבה ש-20% מתלמידיה אינם מתייצבים לרישום ולבדיקה רפואית תיפסל ולא תוכל לתת דחיית שירות לכלל תלמידיה. תקנה זו מכוונת ככל הנראה נגד בני העליה וגיבורי הכח היקרים מקדשי שם שמים שאינם משתפים פעולה עם גזירת השמד ואינם מתייצבים בלשכות הגיוס, אך ממילא אין לה משמעות לגביהם ספציפית ולא תפגע בהם, שכן בני התורה הצועדים לאורם של רבותינו אינם זקוקים כלל וכלל לאישור צבאי על היותם תלמידי "ישיבה מוכרת", שהרי ממילא אינם מתייצבים כלל וכלל בלשכות הגיוס. מאידך, מדובר בנסיון להטיל "ענישה קולקטיבית" על ישיבה שחלק מתלמידיה אינם מתייצבים, כחלק ממסע הרדיפה השלטוני נגד הצבור שעוצר בגופו את גזירת הגיוס.

תנאים שרירותיים ומכבידים על בני הישיבות והנהלות הישיבות

בקובץ השני של תקנות שר הביטחון, העוסק ב"תנאים נוספים לדחיית שירות לבני ישיבות", נכללו תקנות נוספות העלולות להמיט אסון על בני ישיבות רבים שיימצאו את עצמם מול שוקת שבורה.

בין השאר מחייבות התקנות את כלל בני הישיבות לקבוע בזכרונם במדוייק את התאריך בו הגישו דיחוי בשנה הקודמת, ולשים לב להגיש את הדיחוי לא יאוחר משבועיים לפני שחולפת שנה, ובן ישיבה שאיחר להגיש את הבקשה, יצטרך לפתוח בהליך ביורוקרטי מול הפוקד שיוכל לאשר את הבקשה רק "מטעמים מיוחדים". זאת בניגוד לתקנות הקודמת בהן נוספה בסעיף זה החרגה "אם לא נקבע מועד אחר לכך בפקודות הצבא". בתקנות הנוכחיות נמחקה ההחרגה, ככל הנראה עקב כוונת הצבא להערים קשיים במקרה של איחור בהגשת התצהיר.

החמרה קשה נוספת עוסקת במעבר בין ישיבות. הסעיף כולל בני ישיבות העוברים מישיבה לישיבה, כמו גם בחורים הנישאים, שעוזבים את הישיבה וצריכים למצוא כולל. לפי התקנות החדשות בעת מעבר מישיבה לישיבה, חובה להגיש את טופס תצהיר הדיחוי בתוך 14 יום מאז עזיבת הישיבה הקודמת ולקבל את אישור הפוקד בתוך 30 יום. מדובר בהליך שהוא כמעט בלתי אפשרי בקצב ההתנהלות הנוכחי של וועד הישיבות, זאת בנוסף לעובדה שכל חתן יחוייב למצוא כולל בתוך ימים ספורים.

לפי התקנות החדשות במקרה של אי הגשת הטפסים בזמן, בעת מעבר מישיבה לישיבה, יפקע לחלוטין מעמדו של בן הישיבה באופן אוטומטי ללא יכולת ערעור מול הפוקד. לעומת זאת בתקנות הקודמות נאמר בפירוש שבעת מעבר מישיבה לישיבה עליו רק להודיע ללשכת הגיוס על המעבר, אך לא מוטל עליו להגיש דיחוי, וכן לא יפקע מעמדו באופן אוטומטי.

עוד החמרה עוסקת ביציאה לחו"ל, לפי התקנות החדשות, בכל מקרה שבן ישיבה יצא מהארץ שלא בימי "בין הזמנים" ומעבר ל-7 ימים נוספים שאושרו, יפקע מעמדו כבן ישיבה והוא יחויב בגיוס לאחר חזרתו ארצה, זאת אף אם הפוקד אישר את יציאתו לחו"ל. התקנות הקודמות, לעומת זאת, איפשרו לפוקד לאשר יציאה לחו"ל ללא הגבלה תוך שמירה על מעמד בן ישיבה וללא הטלת חובת גיוס.

החמרה נוספת ומשמעותית קובעת כי תלמיד הלומד בישיבה קטנה ומגיע לגיל 17 לפני א' בניסן, יצטרך להגיש תצהיר ודיחוי כמו כל בן ישיבה, זאת בניגוד לתקנות הקודמות שאיפשרו לו להגיש בקשה לדחיית שירות אף אם אין ברשותו תצהיר. הפרוצדורה החדשה תביא את אותו בחור למצב בלתי אפשרי, כיון שאין ביכולתו לקבל תצהיר דיחוי מהישיבה הקטנה, היות ובתקנות נקבע כי המספר המזערי של דחויי שירות הנדרש לשם הכרה בישיבה עומד על 25 תלמידים, דבר שהוא בלתי אפשרי עבור ישיבות קטנות.

אגב, בתקנות נקבע גם כי תלמיד 'הסדר' לא יוכל לעבור ללמוד בישיבה קדושה, דבר זה עלול להמיט קושי רב על ישיבות ל'מתחזקים' שלא יוכלו לקבל תלמידים מסוג זה המעוניינים להתחזק ולעבור ללמוד בישיבות קדושות.

"אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס"

מסתבר כי שר הביטחון דואג להגשים בדרכים יצירתיות את הסעיף בחוק לפיו "הממשלה תפעל בתקופת ההסתגלות להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים".

כזכור, לצורך כך הוקם גם צוות בין-משרדי שלנגד עיניו תעמוד המטרה המחרידה, לגבש תכנית רב–שנתית הכוללת "אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס".

כאמור, התקנות יוצרות שורה של הכבדות שרירותיות הנוגעות לאישור ישיבה ומעמד בן ישיבה, כך שצה"ל יוכל לפעול בנקל להסרה אוטומטית של ההכרה כבן ישיבה.

יצויין כי שר הביטחון דאג במקביל לפעול בשיטת "המקל והגזר", ולהציע הטבות לישיבות שידאגו לסייע להגדלת יעדי הגיוס!

כך נקבע כי ישיבה שחלק מתלמידיה התגייסו לצבא, ימשיכו אותם חיילים להיספר כתלמידי הישיבה, והישיבה תוכל להסתייע בהם לצורך עמידה בתנאי של מספר התלמידים.

המשמעות היא שבעוד לגבי אישור מעמד ישיבה ובני ישיבה, מוטלות מיגבלות שרירותיות רבות, אך באם יהיו תלמידים שיתפתו ח"ו בידי ציידי הנשמות וייצאו לשירות צבאי – ייספרו הללו במנין התלמידים ללא כל בעיה.

עוד נקבע כי החל משנת תשפ"ב ייכללו במספר המינימלי הנדרש של אברכי הכוללים, גם "יוצאי צבא".

גם סעיף זה מעיד על המצאת רעיונות יצירתיים של ראשי השלטון, במטרה להכשיר את מעמדם של המתגייסים, מתוך תקוה שיהיו ראשי כוללים מסוימים שהמיגבלות הפורמאליות יביאו אותם לחזר אחרי "יוצאי צבא" ולהכניסם לכולל, מה שעלול לשנות את כל אופיו של הכולל ולסייע בתהליך ההכרה והלגיטימציה לתופעה המקוממת של "חיילים חרדיים".

בעולם הישיבות מביעים מחאה נמרצת על אישור התקנות החמורות.

תמיהה רבה במיוחד עורר פרסום בעתונות המפלגתית למחרת אישור התקנות, בו נכתב כי "חברי הכנסת של 'דגל התורה' הביעו שביעות רצון מהנוסח הסופי, אשר מחזיר את המצב בדומה לזה שהיה בעבר לפני גזירות הממשלה הקודמת". הדבר מהווה הטמנת ראש בחול והתעלמות מהמציאות, שכן כל מי שעיניו בראשו יכול להבחין כי התקנות החדשות החמירו את המצב מבעבר וקבעו שורה של נורמות חדשות שלא נהגו עשרות בשנים.

ההתייחסות באדישות ובשיוויון נפש לשינויים המתחוללים בענין הסדר הדיחוי, מעידה על "התנהלות רשלנית ושלומיאלית בכל הנוגע לנושאים שעומדים בציפור הנפש של היהדות, תוך התעלמות נפשעת מנשמות ישראל, נפשות יקרות העלולות ליפול לשמד הצבאי. דבר זה מעיד על ירידה לשפל חדש של התקשורת המפלגתית והפוליטיקאים שמציגים את התקנות החמורות כהישג וכהקלה לישיבות תוך התעלמות מודעת ובוטה מהמציאות הגלויה והידועה לכל".

"יש לראות זאת בחומרה כשלב נוסף בתהליך המתמשך. לאחר אישור חוק הגיוס לפני כשנה וחצי, ולאחר מסע שתיקה והשתקה מול מגמת הגיוס הגוברת והולכת, והפקרת בחורים רבים הנופלים לידי ציידי הנשמות ורשויות הצבא ומתגייסים לצבא רח"ל – עתה הונפק מסמך תקנות הרסני שנועד לסבך אלפי בני ישיבות ועלול לזרוע הרס וחורבן בעולם התורה, זאת מלבד התקדים המחריד של הכפפת הישיבות לסמכותו של שר הביטחון".

"אמנם, אישור תקנות אלו אינו נוגע כלל וכלל באופן ישיר לבני התורה הפועלים ע"פ הוראתם המפורשת של מרנן ורבנן גדולי התורה, ובראשם רבנו מרן ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א, ועל כן אינם משתפים פעולה עם גזירת השמד ואינם מתייצבים בלשכות הגיוס כלל. בני תורה יקרים אלו זוכים להיות בני חורין העוסקים בתורה ופטורים כליל מעול שיעבוד מלכויות, בלא ליטול חלק במנגנון השמד שמופעל לצד מדור בני הישיבות בלשכת הגיוס".

"אך יחד עם זאת יש להביע דאגה וחרדה עמוקה מפני המגמות המתפשטות בקרב הציבוריות החרדית הפוליטית, בה פשטה רוח של קרירות ופשרנות הבאה לידי ביטוי עתה במסירתם של היכלי התורה והישיבות הקדושות לשליטתו המוחלטת של שר הביטחון, זאת על ידי תקנות חסרות תקדים המאיימות על עולם הישיבות, כאשר כבר עתה ידוע על אלפי בני ישיבות שהסתבכו בהסרת מעמד בן ישיבה".

diff

וואס האט אייכלער געזאגט

ליטוואק פון בודאפעסט

הסתבכו משום שלא התייצבו כדין.

newkave

diff

וואס האט אייכלער געזאגט

ואס אט רגעזגט?

איש את רעהו

סורוצקין איז א יד ימינו צו די וואס האנדלען אויף פשרות מיט די צבא
מה לו ל'פרפאגאנדיסט של סאטמאר ?

diff

ביוזמת כיכר השבת: רבנים ונציגים חרדים נגד שנאת חיילים
"מקדש שני מפני מה חרב

diff

גרויל ווי סגיסט פון סמויל