יאיר
ידעןלאדיך אפיאיר
ניין כמייןאים,ער שרייבט עס אין זיין תשובה ספר נשמת חיים סימן קלה אות ו
אויב סע נישט שווער, קאפי אהער פון די ספר.
איך האב שוין געברענגט דעם תשובה וואס לאדיך אפ צייכנט צו
דא, איך ברענג דא די פולע לשון פונעם תשובה ווייל די אנדערע 5 חלקים פונעם תשובה זענען אויך איבער אינטערסאנטע שאלות.
די ערשטע שאלה איז איבער דריי מיידלעך וואס מ'טראגט אן פארן שואל און הגר"ח עצה'ט אים אז ער זאל נעמען די 20 יעריגע אויב זי איז געזונט, און אויב זי איז נישט אזוי געזונט זאל ער נעמען די 35 יעריגע ווייל זי איז רייך און זי וועט אים קענען אויסהאלטן. איי זי איז שוין צו אלט צו האבן אסאך קינדער? שרייבט הגר"ח אז היינט צו טאגס (בערך 100 יאר צוריק) איז בכלל נישט אזא מציאה צו האבן אסאך קינדער ווייל ווער ווייסט וויפיל פון זיי וועלן בלייבן פרום, איז בעסער ווייניג קינדער אזוי וועט מען זיך קענען בעסער אפגעבן מיט זייער חינוך.
די צווייטע אות זאגט ער אז ענדערש נעמען פאר מסדר קידושין אן ערליכער איד וואו א תלמיד חכם.
די דריטע אות שרייבט ער אז א פרוי איז נאמן צו זאגן אויב א מקוה איז כשר צו נישט.
די פערדע פסק'נט ער אז א פרוי דארף זיך נישט צודעקן מיט צוויי כיסויים און איין איז גענוג, בתנאי אז מ'קען נישט דורכזען די פרוי'ס האר.
די פיפטע איז איבער רעדן מיט די ווייב אויפן גאס. הג"ר חיים שרייבט זייער שארף אויף די וואס ווילן מחמיר זיין נישט צו רעדן, און זיי זענען בכלל נישט אויף די מדריגא, ער טענה'ט אז ס'איז ממש א חילול ה'.
די זעקסטע און לעצטע שרייבט איבער געבן די האנט פאר א פרוי און ער זאגט אז אודאי לכתחילה זאל מען נישט אויסשטרעקן די האנט צו א פרוי, אבער אויב זי שטרעקט אויס די האנט צו אים מעג מען אודאי צוריק געבן וויבאלד עס איז נישט לשם חיבה, און עס איז א חילול ה' און ער מאכט ערליכע אידן אויסזען ווי משוגעים און אומצויוויליזרטע מענטשן און עס גייט אנטקעגן וואס חז"ל זאגן אונז ואהבת את ה' שיהא שם שמים מתאהב על ידיך.
איך האב געמאכט באלד די אלע אינטערסאנטע שורות:
[quote="שו"ת נשמת חיים סימן קלה"]
בענין שידוכין וענינים באהע"ז
בעזהי"ת, ד' לסדר כי טוב הוא, ח"י טבת גם ברכות לפ"ק [תרע"א].
ברכות שמים מלא חפנים מציון וירושלים, לכבוד האי גברא יקירא המופלג השנון ירא וחרד לדבר ה', מצויין במעלות ומדות חמודות מ' שבתי ברוך שי' ברוך ומבורך יהא לאל עליון כל ימי חייו.
הגיעני מכתבו מן ב' וישלח בצירוף המוסגר, ונתתי שמחה בלבי על אשר סוף סוף נתרצה ונתפייס לבחור לו את הטוב כרצונו של הקב"ה ית"ש, שלא להיות שרוי בלא טובה, ולישא אשה להיות לו עזר לטובה, והמקום יהא בעזרו להמציאו אשה הגונה ולראות עמה חיים נעימים, חיים של טובה וברכה חיים של שלום ושלוה, ויהיו מאושרים בכל מיני אושר הזמני והנצחי כל ימי חייהם, והנני להשיבו על שאלותיו על ראשון ראשון.
א) משלשת הענינים המדוברים לפניו, יחקור מראש על השלישית בת עשרים שנה אם בריאותה בטוב היא דרך ישרה לפניו. ואם היא בת כהן, ואם תקבל עליה לנהוג בדת משה ויהודית מוטב שיתדבק בזרעו של אהרן. אך בתנאי מפורש אם אין שום חשש על בריאותה, אמנם אם היא חלושה בבריאות גופה ח"ו אינה כדאי לפניו, ואז יבחור בראשונה העשירה בת ל"ג או ל"ה שנה, ובשנים האלה היא נקראת עדיין בת בנים ויוכל לקיים בה מצות פו"ר להוליד לו בן ובת ויצא ידי חובתו.
ובזה"ז דלא אכשיר דרי אין להדר להיות לו בנים מרובים שמי יודע אם ילכו בדרך התורה והמצוה, אך לקיים מצות פו"ר חובה עלינו למלאות חובתינו, כמו שאמר ישעי' הנביא לחזקיהו המלך בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמיפקדת איבעי לך למיעבד, ברכות י' א', ואך מאי דמיפקדת, ויוכל לקוות להוליד בן ובת ממנה, וגם שהיא עשירה ותכניס לו סכום הגון, ויוכל לשקוד יותר על למוד התורה, וכבר כתב הרמ"א באה"ע סי' ב' שמי שנושא אשה כשירה שאיננה פסולה ח"ו לא נקרא בזה נושא אשה לשם ממון, ויחזיק גם במסחרה להלוות ברבית לנכרים והוא מסחר שנושא פרי להצלחה.
כן הוא עצתי בקצור שאם הבת כהן בת עשרים שנה היא בריאה בלא שום חשש יבחור בה, ואם יש עליה חשש בריאות הגוף יבחור בראשונה העשירה בת ל"ג שנה ואיך שיהי' יתן ה' למזל טוב ולהצלחה, ובלי ספק יודיעני יום הנישואין למז"ט ואברכהו ממרחק, וברכת ה' אינה מוגדרת במקום ותגיע גם עד אפסי ארץ, ובלב מלא אהבה ורצון אשלח לו את ברכתי בכל לבי ונפשי שיראה טוב בהליכות עולמו ובו ישראל יתפאר ברצות ה', אמן כן יהי רצון.
ב) לרב ומסדר קידושין ודאי יקח את מי שירא את ה' ושומר מצוה, ומי שאינו שומר מצוה גם תורתו פסולה, ואפי' אם הוא בקי בכל התורה כולה אם יראת ה' היא אוצרו טוב, ואי לא לא.
ג) וע"ד נאמנות אשה על שמירת המקוה הוא דין מפורש ביו"ד סי' קכ"ז סעי' ג' בהגהת רמ"א שבכל דבר שהוא ודאי איסור ולא ספק איסור, וגם אין בו צדדים להקל, יש לאשה נאמנות באיסורין וא"כ אחרי שהיא שומרת מצוה ויודעת השיעור עד כמה צריכה המקוה להתמלאות במים כשרים, ותקבל על עצמה שתהא נזהרת בזה יש לסמוך עליה.
ד) ועל דבר כסוי ראש האשה במטפחת אחת, אם אין שערה נראין אין בזה שום איסור, ועדיף טובא מפיאה נכרית, ואין צריך כלל שני כסויין, ואם אך אין השער נראה בחוץ די בכסוי אחד אף ברשות הרבים, ורשאי גם לקרות ק"ש כנגדה, ואין להחמיר עוד בזמן הזה.
ה) ולדבר עם אשה בשוק לא נאסר אלא לתלמיד חכם ולא למי שאינו מוחזק בתלמיד חכם,
וכשם שתלמיד חכם המדבר עם אשה בשוק גורם בזה חלול השם כן מי שאינו מוחזק לתלמיד חכם הנזהר בזה שלא לדבר עם אשתו לעיני הבריות הוא מיחזי כיוהרא, ויש בזה גם כן חלול השם, וכבר אמרו חז"ל יומא פ"ו א' ואהבת את ה' אלקיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כתובות י"ז א', ובפרט שהכל יודעים את כבודו שרחוק הוא משום שמץ הרהור שאינו הגון ח"ו וכל מעשיו לשם שמים, ועליו להזהר שלא לגרום לעג השאננים על ירא ה' וחרד על דברו, וכל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלקים, מו"ק ה' א'.
ו) ואשר שאל על דבר נתינת ידו לרשעים או לנכרית, הנה ליתן יד לפושעים אין שום איסור בזה אם אין בזה הודאה וחיזוק להנהגותיהם בשרירות לבם. ולתת יד לאשה לשון הש"ס הוא ברכות ס"א א' המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, מבואר דאם אינו מכוין לשום דבר וכש"כ שאינו עושה כדי להסתכל בה כמו מעלתו שכל מעשיו לשם שמים אין איסור בזה לרצות מעות מידו לידה. ודאי אם יוכל להזהר בזה מה טוב,
אבל אם אי אפשר לו להנצל מזה כגון אם הנכרית הקדימה והושיט לו את ידה ואין דעתו לשום הרהור ח"ו אין להחמיר בזה, ודרכיה דרכי נועם, ואהבת את ה' אלקיך אמרו חכמים יומא פ"ו א' שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולא יאמרו על יראי ה' שהם משוגעים ואינם בעלי דרך ארץ.
והנה השיבותי לו על שאלותיו, והנני מלא שמחה מאשר הודיעני כי יוכל היות שיזמין לו ה' זיווג הגון לפי מעשיו ויהי' למזל טוב ובהצלחה, ויראה עמה חיים נעימים ויזכה לזרעא חייא וקיימא, ויפיקו רצון מהאל הטוב בכל מילי דמיטב, ואם יוגמר אצלו ברצות ה' למז"ט יודיע נא יום המוגבל ואברכהו באהבה.
ושלום וברכה וכל טוב סלה יהא לו עד העולם כברכת ידידו המוקירו ומכבדו, ולא זז מחבבו המצפה לישועה, חיים ברלין
[/quote]
