איך וויל נישט אריינגיין צו טיף בין ההרים הגדולים דא אבער נישט מער ווי ארויפברענגען אפאר נקודות אויפן טיש
אז מ'לערנט אביסל תנ"ך מיט עברי טייטש זעהט מען אז די ווארט "גלות" מיינט ווערן אוועקגעטריבן פון לאנד און "גאולה" מיינט צוריקקומען צום לאנד (אדער צוריקקערן א שטיקל לאנד צום בעל הבית) מען קען אליינס נאכקוקן דא: <a class="postlink" href="http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp">http://www.snopi.com/ToraSearch/torasearch.asp</a>
גארנישט מיט משיח, תחית המתים אדער סיי וואס אנדערש
קומט אויס אויב אזוי אז דאס וואס די אידן קערן זיך צוריק צום לאנד איז "גאולה" אינעם פולען זין פונעם ווארט, נישט אזוי?
וויאזוי פארשטייט מען די פאלגענדע צוויי גמרא'ס און מלבי"ם'ס דורך אנטי-ציוני ברילן?
אז די בערג אין אר"י געבן פרוכט ווייזט דאס אויף די קץ
ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא (בבלי סנהדרין דף צח, א)
ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים (הושע ג) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. (ירושלמי דף יז, א פרק ב הלכה ד) (ענדליך צו בבלי מגילה דף יז, ב)
די גאולה איז א זאך וואס געשעהט צוביסלעך קמעא קמעא אזוי ווי דער פרימארגן ווען עס ווערט ליכטיג נישט פלוצים
דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחושך ה' אור לי. (ירושלמי דף ד, ב פרק א הלכה א)
מלבי"ם אויף מיכה ד' ח':
"ואתה מגדל עדר", מסב פניו אל הר ציון הנזכר, אומר אליו, אתה הר ציון, שאתה מגדל של העדר הלז שהוא עדר הצאן הצולעה והנדחה, תחלה תהיה כמגדל של צאן, ואח"כ תהיה "עופל", שהוא מבצר חזק, ומפרש שזה יהיה בשלש מדרגות, תחלה "בת ציון עדיך תאתה" שהגליות יתחילו להתקבץ וגלות יהודה ובנימין שהם בת ציון שגלו מציון בחורבן בית שני יתקבצו אליך, "ואח"כ ובאה הממשלה הראשונה", תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני ישראל שהיה להם שופטים מנהיגים אותם, ואח"כ תבא "ממלכת לבת ירושלים" יהיה להם מלכות קבוע שהוא מלכות ב"ד, שאח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבועה, (וכן התבאר ביחזקאל סי' ל"ד כ"ג כ"ד, וסי' ל"ו כ"ד כ"ה, ועמוס ט' י"א), שמלכות ב"ד תתגלה בהדרגה, ותחלה לא יהיה רק במדרגת שופט ויתעלה לאט לאט עד שיהיה לה' המלוכה, עיי"ש:
מלבי"ם אויף ישעי' ס"ו ז':
"בטרם", (מפרש מ"ש קול שאון מעיר) "בטרם", נבא כי זמן רב לפני ביאת הגואל יתקבצו אנשים מועטים מבני הגולה ויקבעו דירתם בירושלים, ואחר שנים רבות שישבו שמה יבואו להם החבלי יולדה שהיא מלחמות גוג ומגוג ואז יתחיל הקיבוץ הגדול הכללי, אומר "בטרם תחיל ילדה" כבר יהיה לעיר ירושלים לידה קטנה בטרם תחיל, ולא לבד בטרם תחיל כי גם "בטרם יבא חבל לה", שלא תהיה עוד העת כלל שיבא חבל לה שהם חבלי יולדה שהוא שנים רבות לפני זמן הגאולה, "כבר המליטה זכר", כי עדן לא ילדה רבתי עם רק מתי מספר שיקבעו דירה שמה, לכן מצייר שילדה רק זכר אחד, ר"ל אנשים מתי מספר:
