היה קדוש וציס"ע וגאון וכו', אך חבל הגיע לקנאות קיצונית ביותר (וכן למרבית גדולי הונגריה והמסתעף וגם בגליציה היו כאלו) שגרמה לו להתייחס לצדיקים ואף קדושי עליון כרשעים. אפילו גדולי העדה החרדית כמו הרב זוננפלד, יורשו כגאב"ד העדה החרדית, הרב דושינסקי, והרב פנחס אפשטיין, ועוד, לא היו כאלו. למשל, מחותן של הרב זוננפלד היה ה"אורח נאמן" (נכד ה"אמרי בינה") שהיה מראשי ה"מזרחי" וכן למרות המחלוקת החריפה היה מדבר עם הראי"ה האהבה רבה כמו אין מחלוקת ביניהם בכל מפגש ביניהם וכפי שכותב למשל נכד הרב זוננפלד ב"האיש על החומה" (שבו תוקף את השקפת הראי"ה והציונות ומוסד הרבנות הראשית), כרך שלישי, הפרק "האמת והעימות" (מתחיל מעמ' 399) שגם במחלוקות הקשות ביותר הייתה הערצה הדדית ביניהם ועוד העידו על כך גדולים וצדיקים כמו הרב יצחק ברויאר (שהוא עצמו חשב לפני שנפגש בראי"ה שיש בו מינות אך לאחר המפגש אמר שאין בו כל שמץ של מינות), ה"פחד יצחק", הרב אברהם-דוב אוירבך מירושלים (אחי הרב אוירבך הפוסק), ועוד; הרב דושינסקי הספיד את הרב ריינס, מייסד ה"מזרחי" (מופיע ב"דרשה מפוארה" - ספר דרשות של הרב דושינסקי); הרב אפשטיין בתרפ"ג, 3 שנים לאחר המחלוקת על רבנות ירושלים ויציאת הספר "אורות", שלח לראי"ה מכתב שבו מציע לפני הראי"ה את דעתו בעניין איסור בו ביום. חבל שגדולים וצדיקים כמו הרבי מסטמר נכשלו בזה והיו מה שהנצי"ב כותב בהקדמתו לפירושו בראשית על צדיקי בית שני שלא היו ישרים בהליכות עולמים כי מי שלא היו כדעתם חשדו בו שהוא צדוקי ואפיקורוס ואף שזה היה לשם שמים זה גורם לחורבן ופגיעה ביהדות.
רב קוק ז"ל היה אומר שגם לקנאים אנו צריכין כדי שלא לשכוח ולעשות מלאומיות עיקר ויהדות טפלה לו, וכן מה שהבאת מנצי"ב שמא בזמן בית שני היה הרבה יותר נזק אם לא היו כ"כ קיצוני, ועאכ"כ בזמן סכנה שרבבות מאחינו בית ישראל נפלו לרוח הזמן שצריכין לערוך מלחמה כדבעיא כמו שהיה עושה ר' חיים זוננפלד זצוק"ל
כשהשי"ת עוזר לפאר הדור הוא מראה לו עוד אשכול שיכול להיות לו איזה שייכות להרב קוק, כדי שיהיה לו עוד מקום איפה לכתוב שהרב קוק היה צדיק וגאון וקדוש הדור והאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל הי ה איזה רבי פשוט שטעה בהרבה וודאי שלא הגיע לקרסולי קרסוליו של הרב קוק,
יא אמת איך האב אין מיין באזיץ א copy פין די א'ד' יואל אין ער האט טאקע אזוי געשריבן אגב איך האב עס געוויזן פאר א עלטערע באיאנער חסיד אין ער האט מיר ממש תוך כדי דיבור געזאגט. וז"ל this is for sure a paid announcement paid in full
חלילה אינני ממתנגדי הרה"ק גאון ישראל הדברי יואל זיע"א. ואין ספק כלשהו ברמת גאונותו הנשגבה. וכן ענוותנותו של הגרמ"פ ידועה לכל, ואין פלא בכך ששלח לשאול. אבל מכיון שענין זה נופח מאוד מאוד, יש להירגע. האיש המדבר הוא הרב יעקב שפירא מבעיסוואטער. אחיין של הרבנית אלטא פייגא, וחתנו הרב ירוחם גורליק זצ"ל, אביהם של ראשי הישיבות לבית גארעליק בסאוט פאלסבורג. הרב שפירא הוא קנאי גדול ותומך של 'נטרונא'. (גגלהו ותמצאהו). הוא בעל כשרון גדול ביותר. הוא דוגל בשיטה הק' בנושאי ציונות, ויותר מכך. ולכן יש לקחת כל דבריו בענין השוואת הגר"מ פיינשטיין והרה"ק מסאטמאר בראי הנכון, ובעירבון מוגבל. שכן הוא מנסה להציג כאילו הגר"מ פיינשטיין בעצמו הכיר שאין הוא מגיע לקרסוליו של הגה"ק מסאטמאר. וזה פשוט שקר, והוא כיבד אותו כערכו הרם, אבל מה שאמר שם הוא סתם עיוות אינטרסנטי. ומה שהביא בשם הרב גרינבלאט שליט"א, כבודו במקומו מונח, אף אם נקבל עדותו (ולא נשער שיש כאן גוזמא בעלמא, כלומר שהוא הלך על דעת עצמו - או 'ברשות רבו' לשאול, שכן הרב גרינבלט ידוע כ'שואל הדור' ששלח שאלות רבות לכל הרבנים בעולם בימיו), יש לזכור שהוא לא היה מתלמידיו הגדולים ביותר של הגרמ"פ, ולמד אצלו בשנות החמישים, ולא היה לו כל אופן לדעת אל מי עוד היה הגרמ"פ שולח לשאול. ומה שאמר שתמיד היה הגרמ"פ מקבל את תירוצו של הגה"ק מסאטמאר ללא כחל ושרק, הרי זה בזיון התורה והתלוצצות מהשומעים דבר מצחיק כזה. סתם פטפוטים. כל מי שפתח גמרא מימיו יודע שאין דבר כזה בעולם.
זעסט דאך. ס'איז שוין נישט ווי מ'ברענגט אויבן. אז אלס איז אמת, הייסט'ס אז הרב גרינבלאט האט געהאט קשיא'ס אויף גמרא און ר' משה האט איהם געזאגט צו גייען צום סאטמאר רב. וועמענ'ס עצה דאס איז געווען, צו ר' משה האט בכלל מסכים געווען און ווער רעדט פון 'גלייך אנ'נעמען' איז אלס זאלץ און פעפער.
זיכער אפאר מאל וואס מען ווייסט אין בודאפעסט איינמאל זיכער אין אר''י בשנת תש''ו אפאר מאל במשך דער יאר בשנת תשי''ב סיי די באזוך אין סיי דער ביקור גומלין אין בשנת תשט''ו וואס דעמאלס איז דער רבי געגאנגען באזוכן ביי די בעלזער רב וואס כידוע גבה טורא ביניהם וואס דער בעלזער רב איז שוין נישט צירוק געגאנגען
בעלזער רב איז געווען א דארע און נידריג מיט א הויקע בשעת סאטמער רב איז געגאנגען מיט א גרעסער סייז אן קיין זכר פון אן הויקער און די הויך פון אן איש ביניני
אינעם ספר שיחתן של עבדי אבות פון ר' אלחנן היילפערין זצ"ל, ווערן געברענגט די צוויי פאלגענדע אינטרעסאנטע מעשיות
הרב מסאקמר זצ"ל ביקר את הרה"ק (ר' אברהם שלום) מסטראפקוב זצ"ל וביקש ממנו ברכה לבנים זכרים, הרב מסטראפקוב ז"ל אמר לו הלא כבודו בעצמו רבי ופועל ישועות, והשיבו הרב מסאקמר מקובלני מבית אבא שלכבודכם מסרו מן השמים המפתח לפקידת עקרות, הרב מסטראפקוב כדרכו בקודש דרש ממנו סכום רב בערך עשרת אלפים דולר, הרב מסאקמר אמר לו שאין לו סכום כזה, השיבו הרב מסטאפקוב הלא יש לכם חסידים עשירים, אמר לו הרב מסאקמר הכי החסידים יתנו בעבורי סכום כזה, השיבו הרב מסטראפקוב אם חסידים רוצים באמת שלהרבי שלהם ישאר בן ממלא מקומו כדאי להם לשלם, וכנראה שלא איסתייע מילתא והנסתרות לה' אלוקינו
בעת הרה"ק מהריט"ב מסאקמר היה כבר בנואיארק, באה הרבנית ע"ה לפני הרה"ק מהרמ"מ מסטראפקוב (בן הרה"ק ר' אברהם שלום) זצ"ל בבקשה לבנים, והיה רגיל לומר אל תדמוני לאבא ז"ל שהוא היה כוחו גם על בנים ואני אין כוחי רק על נקיבות, ואמר אז להרבנית מסאקמר ע"ה שתפעול אצל בעלה הרב מסאקמר ז"ל לעזוב ההנהגה האדמורי"ת לשנה ותוושע, אבל כנראה שלא איסתייע מילתא והנסתרות לה' אלוקינו
ומעולם מנע עצמו מלהוציא סירוב על שום איש, והיה מרגלא בפומיא דרבינו זי"ע שיפה כוחו של סירוב רק לאיים אבל לא להוציאו מן הכח אל הפועל כי אז סר כוחו מעליו לאשר הלה יודע שלא נשאר עוד מה לעשות לו
