אשכול אן א טיטל #133

דער פאסט איז אראפגענומען געווארן

דבילה

אבי געהאקט! ער איז א קולט גענוי ווי אלע אנדערע חסידות'ער. דער רבי דארט איז גארנישט א גרעסערע בעל מופת אדער כשרון. ליין איבער דעם הארץ ארטיקל 'עסטו זען! די עיקר חילוק איז אז זיין טאטע איז גראדע נישט געווען א רבי! איז וואס? אנדערע רבי'ס האבן דען נישט קאנטראל אויף די חסידים?

דבילה

אבי געהאקט! ער איז א קולט גענוי ווי אלע אנדערע חסידות'ער. דער רבי דארט איז גארנישט א גרעסערע בעל מופת אדער כשרון. ליין איבער דעם הארץ ארטיקל 'עסטו זען! די עיקר חילוק איז אז זיין טאטע איז גראדע נישט געווען א רבי! איז וואס? אנדערע רבי'ס האבן דען נישט קאנטראל אויף די חסידים?

איינער

לב טהור, איז א קולט אין א קולט.

קליינע רעבעלע

איינער

לב טהור, איז א קולט אין א קולט.

איך קען נישט דעים לב טהור רבי, אבער פארוואס איז עס מער א קולט ווי אנדערע חסידית

שויתי'ניק

עס איז דא גביית עדות פאר די מאנסיער רבנים איבער אים, שוידערליכע זאכן וואס אכמ"ל

דבילה

אבי געהאקט! ער איז א קולט גענוי ווי אלע אנדערע חסידות'ער. דער רבי דארט איז גארנישט א גרעסערע בעל מופת אדער כשרון. ליין איבער דעם הארץ ארטיקל 'עסטו זען! די עיקר חילוק איז אז זיין טאטע איז גראדע נישט געוועןא רבי! איז וואס? אנדערע רבי'ס האבן דען נישט קאנטראל אויף די חסידים?

לעמיל

מ'דארף מודיע זיין יהודי שפוי אז ער קען שוין צוריק קומען זיי זענען שוין וואטער אויף די העדליינס

ראיתי אמהות מכות את הילדים שלהן. מישהי החטיפה סטירה לילד בן שנה ושמונה חודשים, שהראש כמעט עף לו מהכתפיים. יצאתי נסערת ושאלתי את מלכה, אשתו של שלמה הלברנץ, אם זה הנוהל שם, להרביץ ככה לתינוקות. היא שאלה בן כמה הילד. עניתי לה, 'בן שנה ושמונה'. היא אמרה לי: 'חס וחלילה! אנחנו מחנכים ככה רק מגיל שנתיים ומעלה.

שמואל הלוי

קהלת לב טהור פארענטפערט אלע טענות וואס איז דא קעגן זיי

<a class="postlink" href="http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=46547">http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=46547</a>

בעזה"י
ט"ז חשון תשע"ג
הנדון: תגובה מקהילת לב טהור, מענה למכתבך.
צורת עריכת מכתבך והסדר שבו הצגת את הטענות כמעט שוללת מענה, נצטט לדוגמא "במסגרת הסרט מתראיינים פליטים מן הקהילה..." איך ועל סמך מה אתה מגדיר אותם "פליטים" כלומר אצלך ברור על סמך עדות חד צדדית שקהילת לב טהור הינה כת מסוכנת והרסנית וצריך פשוט ל"היפלט" ממנה, כלומר אין דרך לצאת ממנה בחפשיות אלא פשוט חייבים לב
רוח. טרם עמדת על טיבה של קהילת לב טהור יסודותיה ורעיוניה ואורח חייה, טרם תהית על קנקנה. ראיונות נרחבים ומקיפים נערכו בחד צדדיות לשונאי הקהילה בלבד ולא לאוהביה ותומכיה הרבים מחוץ למסגרת הקהילה, ראיונותיהם זוכים לקביעת עובדות בשטח מצד התוכנית, ואנחנו פשוט צריכים להשלים את הפאזל ולהוסיף את הערת השולים שהטענה היא לא נכונה. זה כמו שמוציאים מישהו להורג בלינץ' המוני מהמון מוסת, ועושים לו טובה ונותנים לו להגיד את המילה האחרונה לפני שהוא נהרג, הלזה יקרא תחקיר?
לפני שמדברים על טענות, ננסה בתחילה להסביר על מציאות קהילתנו, אם הוגן אתה או רוצה להיות כזה, כדאי שתקדיש מזמנך לקריאת התגובה במלואה ולהבנתה, יש כאן עניין ברור שלא להלאותך בפרטים מיותרים, אבל דומני שכל האמור להלן קשור מאוד וחיוני להבנת אופי כל הפעילות בקהילה ובמילא לקבלת תשובה נכונה לעצם הטענות שהעלית במכתבך.
א. איך התייסדה קהילת לב טהור, כת או קהילה?
בשנת תשמ"ח, התחיל כבוד קדושת מרן האדמו"ר שליט"א (להלן: האדמו"ר שליט"א, או האדמו"ר) להעביר שני שיעורים שבועיים, בבית מדרש ברח' שמעון רוקח 6, בשכונת בית ישראל בירושלים.
לשיעורים אלו הגיעו מספר רב מאוד של שומעים מחוגים שונים ומרקע שונה ומגוון. היו שם ספרדים ואשכנזים, דתיים לאומים, חרדים מלידה ובעלי תשובה, חסידים (ממספר חצירות חסידיות) ושאינם חסידים.
שיעורים אלו היו התחלת התגבשות קהילת לב טהור.
בנוסף הגיעו במשך השנים אנשים שהצטרפו לקהילתנו והתחברו למסר הרוחני שלה, דרך הרצאות ושיעורים שלו במקומות והזדמנויות שונות, ודרך ספרים ומאמרים וחוברות שנכתבו על ידי האדמו"ר שליט"א, ופורסמו בדרכים שונות.
התוכן הכללי שאיחד את כל אותם מצטרפים לקהילתנו, ונשאר כזה עד היום, לא היה מעולם אישיותו הפרטית של האדמו"ר שליט"א, כאריזמה אישית ושאר אלמנטים שונים, או/ו ובמקביל אמונה מיסטית בכוחו ומדריגתו של ה"אדמו"ר", דרכים אלו הן מושא ממוקד של התנגדותו החריפה והנחרצת של האדמו"ר שליט"א, והחינוך בקהילתנו בנוי באופן ברור מאוד על התנגדות חסרת פשרות לאלמנטים מסוג זה, המהווים לפי דעתינו את המרכיב העיקרי באיבוד שיקול הדעת ביחיד או בציבור, ולפיכך אינם מאפשרים את ביקוש אמת, השגתה וישומה. (הבהרה: לדעתינו רשאי אדם לכבד את רבו ואף להעריך אותו מאוד, יש בהנהגה זו מן המוסר ובמדה מסויימת אף מן החיוב, אמנם אסור שרגשות מסוג זה יהיו בעל השפעה על שיקול דעתו בבירור דעות ובחירת דרך, קהילה, וכד').
דרכי השפעת האדמו"ר שליט"א היו והינם עד היום, העברת מסר שכלי לוגי ומוכח. ומי שהוא בעל אינטלגנציה מספקת ויכולת עיונית מתאימה, יכול תמיד לבחון את המסר באופן ראציונאלי, להתחבר אליו או להתנגד אליו.
מי שהאזין לשיחותיו של האדמו"ר, בין אם הוא השתכנע לשיטתו או מתנגד שפוי אליו (לאפוקי מתנגדיו ההזויים עליהם נדבר להלן), יודע ויעיד שהינו מקפיד על שמירה נוקשה מאוד על קו זה, בצורה קיצונית מאוד. ומעולם איננו נוקטים שום דרכי השפעה אחרים, הנוסחא היא תמיד הסברה לוגית והעמדת מקורות לטענה המוצגת על ידינו, נוסחא היוצרת תמיד אופציה חופשית, באופן מקסימאלי, מכל השפעה פסיכולוגית כל שהיא, לקבל את הדברים או לדחותם.
ההגדרה "כת" הינה מופשטת מאוד ובלתי ברורה וניתנת לפרשנויות, עד כדי כך שהיה מי שהגדיר אותה "אמונה אחרת משלי", אך בעיקרון המונח "כת" כפי שהוא מתפרש אצל רוב המומחים שהוא מסוכן לתודעה בריאה והנהגה ישרה, מזוית ראיה והבחנה בסימפטומים של התקבצויות שמוגדרות לעיתים כ"כת", התופעה הראשונה בהם היא, מוניפילציה של אנשים ע"י אלמנטים אמוציונאלים ופסיכולוגיים שונים ומשונים, לא לוגיים, בלתי ראציונאליים, ושאינם בנויים על עיון אוביקטיבי בנושא. זהו אלמנט שנעדר לחלוטין מדרכי הלימוד וההשפעה בקהילתנו, בצורה הרבה יותר ברורה וקיצונית, מאשר הוא נעדר ברוב הקהילות הדתיות שבעולם.
המסר הרוחני שלנו (כלומר דרכינו), מוסבר תמיד בצורה מובנת, ערוכה, ברורה וחשופה לחלוטין לכל מתעניין, ללא שום אלמנטים כלשהם של השפעה על מערכת החשיבה שבאדם בטיעונים וגורמים בלתי ראציונאלים, דהיינו צורת השפעה אותה שאנחנו מגדירים: "שטיפת מח", לאפוקי מצורת השפעה והעברת מסרים עליה מקפידים אנו תמיד, בעיקר האדמו"ר שליט"א, שיכולה להיקרא במקרה המוצלח ביותר: "שכנוע ראציונאלי".
ב. יסודותיה האידיאולוגים של קהילת לב טהור.
היסודות האידיאולוגים של קהילתנו הינם עמוקים ונרחבים מדי מכדי להיכנס לתיאורם בתגובה מצומצמת זו, וכולם נמצאים בספרים שיצאו ונכתבו על ידי האדמו"ר שליט"א, ויצאו לאור ע"י הוצאת הספרים "דעת" שע"י קהילתנו. אמנם הנני מבין שההתיחסות אליהם היא נחוצה מאוד בתגובה זו על כן אנסה לנגוע בהם בקצרה.
א. הטענה הבסיסית ביותר של האידולוגיה של קהילתנו היא, כי האמת האונברסאלית האחת והיחידה היא תורת ה' יתברך שבכתב ושבעל פה הנתונה בהר סיני.
לאנשים שאינם משוכנעים באמיתתה של תורה מן השמיים ח"ו, יש לאדמו"ר שליט"א מערכת מסודרת של הרצאות (כעשר שעות), בה הוא מוכיח בצורה מדעית ולוגית, ובאופן אבסולוטי ביותר, את אמיתתה של התורה שבכתב ושבעל פה.
יש לאדמו"ר שליט"א עוד סדרת הרצאות (למעוניין בהן כהשלמה), המתמודדת בצורה רבת עוצמה עם תאוריות האבולוציה, ביקורת המקרא, ועוד, ומפריכה אותן לגמרי, ועוד סדרת הרצאות על ארכיאולוגיה מקראית, ואימות העובדות ההסטוריות עם התורה.
האדמו"ר עצמו חזר בתשובה, למרות היחס החם וההוגן והיוצא דופן בבית הוריו הנפלאים והמקסימים והיחודיים מבחינה הורית גופנית ונפשית, כי הוא הוכיח לעצמו בהוכחות מדעיות שקיים בורא עולם ומשגיח בבריאה ושתורת משה היא מן השמים ושהיא מחייבת כל יהודי באשר הוא יהודי. ומכאן ואילך דרכו וגישתו בתורה עצמה ובשמירת מצוותיה, אך ורק גישות הניתנות להוכחה מתוך התורה שבכתב ובעל פה.
ב. המשך המסר ותפיסת העולם האידיאולוגית והבסיסית שלנו הוא, כי יהדות צריכה להישמר ללא שום התמזגות כלשהי ברוח כל תקופה שהיא, יהדות צריכה להישמר כפי שהיא ניתנה בהר סיני ועברה מדור לדור דרך גדולי רבותינו, ז"ל וזיע"א, וללא שום סינטזה שהיא. במילים אחרות: יהדות מקורית ואוריגינלית העוקפת את כל מה שהתחדש או השתבש מתקופת ההשכלה ואילך.
ג. אנו טוענים שחרדי דורנו התבוללו בצורה עמוקה מאוד ברוח התקופה, בצורות שונות ואופנים שונים. ואנו משתדלים לחקור בצורה ראציונאלית ואנאליטית, ולמצוא את דרך התורה הישנה (המוגדרת אצלינו בשם קבלת אבות) בכל ענין, ולהיצמד אך ורק אליה.
יסוד זה כולל התנגדות מוצהרת להרבה דרכים ואמונות, דפוסי חשיבה והתנהגות, שלפי דעתינו "הוצמדו" ליהדות אמיתית במשך מאתיים השנים האחרונות. כאותה אמונה לא תורתית ברבנים ואדמורי"ם שונים ומשונים, והכתרה תיקשורתית של: "מנהיגי הדור" או "גדולי הדור", המוכתרים לפי הצורך הפוליטי של המכתירים, ועוד ענינים רבים מסוג זה.
קהילת לב טהור, שהפכה עם גלגולי הזמן לקריה קטנה, הצליחה בעזרת ה' בשנים מועטות להחזיר לעם היהודי את היהדות, קרי: שמירת התורה והמצוות המסורת וההשקפה, בצביונה המקורי הן מבחינת מראיה החיצוני והן מבחינת תכונתה הפנימית, דבר שהמודרניזציה על גווניה השונים והמשונים מחד גיסא ודוגלי ההשכלה והציונות מאידך גיסא עמלו ביזע במשך יובלות שנים להשכיחה ולעקרה, והנה קמה היא לתחייה הולכת וגודלת ומהלכת על רגליה למול עיניהם ולאט לאט מצטרפים אליה עוד ועוד מבקשי האמת והיהדות מכל הגוונים והחוגים, החל מחוזרי בתשובה מבתים חילוניים, דרך כאלו שמקורם מבתים דתיים לאומים, ליטאים, ספרדים, חסידים וכלה בבניהם ויורשיהם של אדמורי"ם ורבנים מפורסמים מהציבור החרדי והחסידי.
ד. ההתנגדות לציונות ולמדינה, הינה, מזוית ראייתנו כמובן, המשך בלתי נפרד מדביקות ונאמנות לתורה ולמסורה היהודית המקורית ללא שינויים כל שהם הנעשים בדרך כלל לצורכי נוחיות ובהתאם לתקופה.
עוד בטרם הקמת לב טהור, ערך האדמו"ר שליט"א דרשות והרצאות בכל חלקי הארץ ובהמשך גם פרסומים שונים המפריכים את ההנחה שהיהדות תומכת בציונות אלא הסביר בדרשותיו את הפרדוקס המוחלט בין יהדות לציונות ואת חורבן היהדות וסכנת הכחדת עם ישראל הטמון ברעיון הציונות ומדינת ישראל, הסברים שגרמו למהפך מחשבתי עצום בהלך הרוח אצל אלפי אנשים שהתחילו לחוש סלידה עמוקה ואף רגשות זעם כלפי הממסד ופעילותו הקדחתנית להשכיח את פני היהדות האמיתיים ועקב הבנתם שמדינת ישראל בנויה ומבוססת על עקירת הדת וחורבנה של היהדות האורגינלית ושמהלך זה הייתה תכניתם המדוייקת של ראשי הציונות מראשיתה להחליף את מקומו של העם היהודי המקורי הגלותי בעם חדש המנוכר לעצמו, לתורתו ולאלקיו (כפי שנכתב רבות בכתביהם של ראשי הציונות והדברים מפורסמים), שלצורך הגשמת תכניתם זו הוקמה מדינת ישראל. האמת היא שבאותו זמן, עיקר מי שנהנו מפירות דרשות אלו, היו "אל המעין" ו"החינוך העצמאי" בעיירות הפיתוח ובפריפריה שקלטו לתוכם אלפי תלמידים ותלמידות חדשים שעברו אליהם מהחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
האדמו"ר שליט"א בדרשותיו ובספריו הרבה להוכיח שתורת ישראל מבטיחה חד משמעית שסופה הטראגי של מדינת ישראל הוא בלתי נמנע, כפי שמובא באלפי מראי מקומות בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה בלי שום פקפוק, וממילא התריע שכדאי לנצל את האפשרויות האחרונות ההולכות ואוזלות להתנתק כליל מהציונות, ממדינת ישראל ומכל מוסדותיה ומכל אלו שיתעקשו להחזיק בה, בטרם יבוא המשבר הגדול שבו תימחק מדינה זו וסכנה מרחפת על מי שלא יזדרז להתנתק ממנה.
האדמו"ר עצמו וחלק מקהילתו יישמו את הדברים הלכה למעשה בעזיבתם את מדינת ישראל וקביעת מושבם בארצות הברית.
השקפה זו, אין בה משום חידוש כלל, אלא בנויה היא על דעת גדולי ישראל בתקופה שלפני הקמת המדינה ואף לאחריה, כגון האדמו"ר רבינו יואל מסאטמאר זיע"א בספריו, המהרי"ל דיסקין מרבני ירושלים במאה שעברה, האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, האדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש, ועוד רבים מגדולי ישראל, זכר צדיקים וקדושים כולם לברכה שאיתם אנו מזדהים בהחלט וללא הסתייגות.
יובהר כי התנגדותנו לציונות היא אידיאולוגית ופאסיבית, ואנו דוחים כל מאבק פיסי מכל סוג שהוא עם מדינת ישראל. לדוגמא נוכל אולי לקחת במידה מסוימת וחיצונית בלבד, את הדרך המפורסמת שאליה הטיף בזמנו, המהאטמה גנדי במאבקו כנגד הבריטים, כלומר התבדלות וחוסר שיתוף פעולה, והתנגדות למלחמה פיסית מכל סוג שהוא.
ספר המלבן את דעת התורה בנדון ומקיף באופן יסודי את כל הענין, חובר על ידי האדמו"ר שליט"א ויצא לאור בארץ ישראל בשנת תשס"ג, ושמו "דרך הצלה".
כאסמכתא לשני הדברים כאחד, הלוגיקה וההתנגדות לציונות, להלן ציטוט ממאמרו של אדם ברוך המנוח, בעיתון "מעריב", 19/5/2005 מדור יהדות:
<!-- w --><a class="postlink" href="http://www.nrg.co.il/online/11/art/936/162.html">www.nrg.co.il/online/11/art/936/162.html</a><!-- w -->
"סאטמאר בחיים. לאחרונה ראה אור הספר "דרך ההצלה", מטעם קהילת "לב טהור" והתאחדות היראים (קנדה), שהווייתם סאטמרית. הספר (541 עמודים) מתאר "את המתרחש כעת בארץ הקודש, את ביטול המדינה ההולך וקרב ואת גודל הסכנה לכל אחד ואחד הנמצא ודר שם". הלוואי על יוסי ביילין או על אביגדור ליברמן ספר רעיוני פוליטי בהיר, מודרני ונמרץ שכזה..."
ה. חיבור ארוך מאוד (כאלף עמודים), נכתב על ידי האדמו"ר שליט"א, ובו חקירה יסודית מאוד על פי סוגיות הש"ס ודברי הראשונים והאחרונים ומקורות נוספים רבים, אודות צורת הלבוש היהודי, ובפרט לבוש נשות ישראל בדורות הקודמים, לפני ששונו כתוצאה מגזרות ואילוצים שונים ורבים.
שיחות ושיעורים בנדון הביאו את הנשים המשפיעות בקהילתנו, לחקור ולנבור בתמונות ומחקרים שונים אודות לבושי הנשים בדורות הקודמים לנו, ולברר את צורת ודרך הלבוש שתואמת את יסודות הצורה הכללית בה התלבשו בנות ישראל, בין באירופה ובין באסיה ואפריקה עד לפני כשבעים שנה, ובודאי שלפני כן.
נשות קהילתנו החלו לתפור לעצמן בשמחה מלבושים כאלו, ובמשך השנים קבלו על עצמן (בהסכמת האדמו"ר, אך לא בהתערבותו) צורת לבוש מוגדרת ואורגנלית זו.
ו. גם תעשיית ההכשרים הנהוגה בזמנינו, נתפסת אצלנו כתרמית (על פי רוב), וצורת התזונה בקהילתנו מיוסדת על תפריט שרובו מיוצר בבית (לחם גבינות וכדומה), ללא הזדקקות להכשרים שונים. הפיקוח הצמוד על שחיטת הבשר בקהילתנו נעשה אישית על ידי האדמו"ר ורבני הקהילה. (בעזה"י להלן, אוסיף קצת יותר על התזונה בקהילתנו).

ז. חלק גדול מהשיטה והדרך והמסר האידיאולוגי בקהילתנו, בנוי על ההבנה וההבהרה שישנה בתורת ישראל, בחלק הנגלה שבה ובחלק המוסר הקבלה והחסידות שבה, דרך מאוד ברורה לעבודה רוחנית, שנקראת בשפה המודרנית (לא אצלינו) מדטציה, אצלינו נקרא דרך זו "התבוננות".
בנושא זה כתב האדמו"ר שליט"א רבות, והוא עדיין כותב ומפרסם בנושא זה, לפי הידוע לנו זו פעם ראשונה בה נושא כה חשוב זה במחשבה יהודית מוקף ומתבאר מכל צדדיו על פי התורה. השקפתינו היא, שזו היא המאור האמיתי שביהדות שחבל לא להגיע אליו. וזמן ניכר ביום מוקדש בבית מדרשינו, גם ללימוד וישום דרך תורנית זו, והתוצאות (שלות נפש, שמחה פנימית, רוגע, תפילה בכוונה בשמחה ובשלימות פנימית) הינן מרשימות ביותר.
עד כאן עיקרים כללים של שיטתנו, על רגל אחת ועל קצה המזלג.
ג. אז למה באמת שונאים אותנו כל כך?
בכל אותם נושאים שנגענו כעת, ובנושאים אחרים הקשורים ומסתעפים מהם, חיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א וצוות הוצאת ספרים "דעת" המסייעים בידו, ספרים בהירים מאוד. חיבור הספרים כתיבתן עריכתן והפצתן נמשכת בעזרת ה', כאשר לכל סברה ודיעה שמציע האדמו"ר בנושאים אלו ודומיהם, הינו מביא את ראיותיו התורניות, ויכול כל אדם שבעולם ללמוד את הדברים, לבוחנם לקבלם או לדחותם.
יצוין שבמשך שנות שהותו של האדמו"ר בארה"ב ובמונטריאול, הרצה הרצאות לפני חוגים רבים ובפורומים שונים, וכמעט תמיד התגובות היו חיוביות ביותר (בלשון המעטה), עם שבחים רבים לגישה הפתוחה הלוגית מדעית וכו'.
דוקא יכולת ההסברה והשיכנוע בכתב ובע"פ של קהילתנו, משכה אליה את אש ההתנגדות בצורה החריפה ביותר.
ההתנגדות היא כפולה, הן מצד מדינת ישראל והתומכים בה שרוב יהדות העולם נמצאת תחת השפעתם, והן מצד גורמים אינטרסנטיים בחברה החרדית.
לתומכי מדינת ישראל, קהילה זו ודרך הסברתה מהווה איום על בסיסה של מדינת ישראל והציונות, כלומר הסתמכותם על העם היהודי, ברגע שהציבור היהודי ובעיקר בארץ ישראל יתבדל מהמדינה ויתנגד לה בצורה פאסיבית, לא תהיה למדינה זו המשך מובטח. ולמרות שדרך זו תגרום להצלת חיים של מיליונים מהעם היהודי שלא ייפול קרבן על מזבח המדינה והעצמאות שמפלתו מובטחת ממילא, אך כמובן שאלו שאמרו ש"רק בדם תהיה לנו הארץ" ואלו שממשיכים את דרכם היום, לא ישלימו עם שלימותה ושלומה של קהילה יהודית קטנטונת זו שהסמל המפחיד של ניתוק בין העם היהודי למדינת ישראל חרות על דגלה.
מבחינת הציבור החרדי; אין שום הבדל עקרוני בין השיטה המקורית של חרדיות ואורתודוקסיה או חסידות וכדו' לבין השיטה של לב טהור. הציבור החרדי היום על פלגיו, על אף שבמקורו מבוסס הוא אך ורק על ערכי התורה והמסורת הישנה ותו לא, אך מחמת סיבות היסטוריות, החלו לנשוב במאתיים שנים האחרונות רוחות מהפכניות שחדרו עמוק עמוק גם אל תוך הציבור החרדי. רוחות המודרניזציה ההשכלה והציונות ושאר מרעין בישין שבעצם מנוגדים ליסודה של היהדות. בשנים האחרונות התגברה מגמת חילון זה (סקולריזציה), עד כדי כך שענינים שנחשבו בעבר הלא רחוק כ'יהרג ובל יעבור' (כדוגמת שירות צבאי, שירות לאומי לנשים ועוד) נהפכו לכמעט דרך של היתר גמור. רוב המוסדות החרדיים היום, אינם יכולים להכריז על עצמם כנקיים מרוחות אלו, ישנם כאלו שהיו באמת רוצים להכריז על עצמם כאלו, אך אינם יכולים לעשות זאת מחמת שבפועל אין להם את הכלים הדרושים לעכב את נשיבת רוחות אלו לתוך מחניהם. ולעומתם ישנם אף כאלו המרוצים מכך ואפילו מתגאים בכך.
בנוסף לכך, לדעתנו החברה החרדית היום לקויה בלא מעט אמונות הבל, כאמונות שווא באדמורי"ם שונים, משיחי שקר, בַּאבּוֹת וכדו' (הגם שקיים בהחלט על פי תורה מושג של אמונת חכמים, אך אין כוונתנו כאן לזאת, אלא לאמונת ההבל במי שאינו ראוי לאצטלה זו, דהיינו להנהיג להורות וכו'). וכמובן "זִיגְזֵגִיוּת" אצל מורי הדרך והמנהיגים השונים, בין תורה לאינטרסים אישיים ושונים, בכל ענין. במקרה הטוב הם יכולים להסביר את דיעותיהם, אך לעולם אינם יכולים להוכיח את דרכם כפי אשר נעשה הדבר בקהילתנו.
אי לזאת, כל מי שדרך היהדות המקורית בצורתה שלפני נשיבת רוחות ההשכלה לתוך המחנה החרדי הינו באמת הבסיס היחיד שהוא מאמין בה, מי שרואה לעצמו ברצינות ובכנות פריווילגיה ואף חובה אישית להשלים רצון יוצר בראשית בתורה ובדרכה המקורית ולא רק מכח היוולדו כחרדי, הרי קהילת לב טהור היא המקום האידאלי ביותר בעבורו. ואם מחמת סיבות שונות צדדיות, קהילת לב טהור אינה מתאימה בשבילו, הרי מובן מאיליו שעצם קיומה של קהילת לב טהור יעורר אנשים רבים רציניים וחושבים, כאלה הדומים אליה בשיטתם, שיינקו את השראתם ממנה ויקימו מוסדות דומים או תנועות דומות החורטות על דגלם את המהפך בכיוון חזרה לשמירת התורה בדרך ישראל סבא בהבנתו המילולית.
דוגמא לזה, היא תנועת הנשים שזכו לכינוי העיתונאי "נשות טאליבן". אלו נשים שהחלו לעטות עליהן את לבושי הנשים היהודיות בזמן שטרם ההתדרדרות המוסרית והרוחנית בקרב העם היהודי. נשים יקרות הללו אינן קשורות לקהילת לב טהור, אך מכל מקום, עיתון מסויים התעקש לטעון, שאת האומץ והכח הנפשי למרוד במוסכמות הקיימים היום בחברה הישראלית – הרחוב החילוני והחרדי כאחד, נובע איך שהוא מקיומה של קהילה המיישמת אף היא דברים מהסוג הזה בהרי קנדה. יתכן מאוד שטענה זו אינה מבוססת ואולי אין בה ממש. יתכן שהלב היהודי מתעורר מאליו ויתעורר לדברים כאלו בכל קצוות תבל בלא שיד אנוש תניע את המהלך, אלא בהשראה שמקורה הוא באמת המוחלטת שלעולם לא תשכח מפי זרע ישראל, בכח ההבטחה האלוקית.
מכל מקום, ברור שישנם גורמים בציבור החרדי, מוסדות ויחידים, שירגישו את עצמם מאויימים ממהפך שכזה בתוך הציבור החרדי, מהפך שהם אינם חפצים בו כלל, ואדרבא, ערבה להם ההתמזגות עם המודרניזציה, חפצים הם למצוא חן בעיני אלו שכבר הפנו עורף לאמונתם ודתם, ולכן מחניפים להם וכו', ובעיקר שצריכים את כספם ותקציביהם וכו', ומחמת שישנו מקום שקם וסוטר על פניהם ומראה בעליל את סרחת דרכם וטעותם, ומזכיר להם שלא זו היא דרך היהדות המקורית, יפנו הם את חיציהם לעבר קהילת לב טהור, ויעשו ככל שנדרש לעקרה עם דגלה מן השורש. זה פשר שיתוף הפעולה בין גורמים ציונים ובין גורמים אינטרסנטיים מהממסד החרדי לרדיפת קהילת לב טהור.
קשה מאוד באמצעים הגיוניים וויכוחים תיאולוגיים ורעיוניים לעקור קהילה קטנה זו או למנוע את התפשטותה לאלו שבאמת רציניים. חוסר היכולת ותחושת האין אונים להתמודד עם טענותינו ודרכינו בצורה לוגית, מביאה מהר מאוד לנקיטה בדרכים אחרות לגמרי... ובראש כולן כמובן, השמצות של שקרים עד בלי די. לפי הכלל האכזרי, המטרה מקדשת את האמצעים.
סיבה נוספת עיקרית ומכרעת שגרמה להתלקחות השנאה והפצת שקרים על קהילתנו מצד החברה החרדית, היא העובדה שבמשך השנים הצטרפו לקהילתנו מספר משפחות שהשתייכו קודם לכן לחצרות חסידיות ותיקות ומוכרות, ובעלות עוצמה חברתית פנים-חרדית, ואף קשרים תקשורתיים ופוליטיים רבים.
העובדה שבני משפחות אלו עזבו את קהילותיהם הקודמות, ודבקו בדרכינו ובקהילתנו, יצרו התנגדות עצומה מכל הכיוונים, ועל אחת כמה וכמה מצד משפחות וידידים של אלו שבאו ממשפחות לא חרדיות או דתיות כלל.
כנ"ל, כיון שקשה מאוד להתווכח לוגית וענינית, מנסים הם לטשטש על הלוגיקה הטהורה שכל קהילת לב טהור בנויה עליה. במקום להתמודד עם המסר האידיאולוגי והמציאות האוביקטיבית בקהילתנו, החלו אותם מתנגדים לבדות בדותות מסמרות שיער, "מכות" ו"מלקות" "הרעבות" "נישואי ילדים רכים" "שטיפת מח" "התעללויות" ובעצם מה לא? בקיצור, כמעט כל דבר שניתן לומר כדי לזעזע ולהפחיד, נאמר על קהילת לב טהור. בדותות אלו הופצו בכל דרך אפשרית, ונתקבלו בקרב חלק גדול מהציבור החרדי, שלא רואה עצמו בר הכי לטרוח עד לקצה העולם כדי לבדוק אם התסריטים ההזויים הללו אכן קיימים במציאות.
כשמוסדות בעלי השפעה מחליטים על קמפיין השמצה כנגד קהילה קטנה כמונו, הם גם מוצאים אנשים שיפיצו את המסר ויגידו את מה שיגידו בתורת "עדות" ויפחידו את השומעים. ישנם גם אנשים שברור הדבר שהמה הכתובת לסיפורי עלילות מסמרי שיער על קהילתנו. ולשם דוגמא: ניקח את ברוך (שם בדוי) אדם שבלי עין הרע לא חסר בעיות נפשיות, אדם שלא הסתדר עם משפחתו וסביבתו, ולאחר מכן גם לא עם הקהילה שאליה הסתפח במהלך נדודיו. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לגשר עם ברוך ולמצוא מסילות לאישיותו, ניסיונות שכשלו, נתבקש אחר כבוד לעזוב את הקהילה ולחפש מקום אחר. ברוך עזב בכעס גדול וברגשי נקם רותחים. מי שמכיר את אופיו של ברוך ידע ברורות שהוא יקלל, ישמיץ, ויספר סיפורים שלא היו, שלא לדבר אם ובפרט אם ינפנפו לפניו עם תשלום של 5000 שקל (הודו בפנינו כבר כמה אנשים!) ותתן לו במה לפרסומת שלא זכה לה מעולם. היה נא בטוח שהוא יגיד כל מה שרק תרצה לשמוע על קהילת לב טהור, ובפרט שיש מוסדות וגורמים אינטרסנטיים שמנחים ומניעים את כל העסק הזה.
מעגל השנאה וההשמצות הולך ומתרחב, משפחות חילוניות נצטרפו למעגל השנאה של החברה החרדית דייקה, וכולם התאחדו באהבה ואחווה למען המטרה להצר את צעדי לב טהור. ישנן משפחות שאינן תמימי דעה עם הדרך החרדית הכללית ואף משפחות חילוניות לגמרי, שיכולות מכל מקום "לבלוע" - ולא תמיד בקלות - את העובדה שצאצאיהם נצטרפו לקהילה חרדית, ובלבד שיש סביב אותה קהילה קונצנזוס פנימי חרדי, שזוהי קהילה "נכבדת", "מוכרת", "מוערכת", "נורמאטיווית" וכדומה. אולם ברגע שהם שומעים מפי אנשים המכונים חרדים, וכמו כן נתקלים בחומר הסתה חריף באינטרנט, או/ו בחומר הסתה מודפס, שלפי שקריהם קהילה זו היא "כת", ועל אחת כמה וכמה שהיא "כת מסוכנת" וכדו' - הם יוצרים קואליציה עם השונאים והמתנגדים בתוך הציבור החרדי, ונוצר מעגל קסמים מחריד של השמצות רדיפות נלהבות וכו', ולעולם לא בצורה אובייקטיבית או אפילו התעמתות לוגית ועיונית עם העובדות המציאות והדרך.
הנושא הוא כואב ביותר, מכיוון שהקהילה שלנו היא קהילה פתוחה במיוחד, לביקורים לשאלות ולדיונים וויכוחים ואפילו התעמתויות לוגיות וכד', במקום זה עלינו להתמודד תמיד עם סוגים מסוגים שונים של ... עלילות דם.
שוב כנ"ל, ההגדרה המדוייקת של המילה "כת" ניתנת עדיין לפרשנויות, אך כנ"ל הסימפטום אותו מבחינים סוציולוגים ופסיכולוגים ובסיבתו מזהירים הם ממנה, שאפשר להיכנס ל'כת' אך אי אפשר לצאת ממנה.
משפחות רבות עזבו את קהילתנו בעשרים השנים האחרונות, וכמו שנבאר קצת יותר להלן, אנו עוזרים לעזוב את קהילתנו, ומחזקים ומעודדים בסבר פנים יפות לעשות כן, כל מי שאיננו משוכנעים שהוא מאושר בקהילתנו, ואיננו שלם עם דרכינו.
בקהילת לב טהור, ישנה הנהלת קהילה שמשגיחה על צביונה, ומעוררת כשצריך לעורר ועוזרת כשצריך לעזור. הכניסה פנימה אל הקהילה - שלא בתור אורח ומבקר - היא ביקורתית למדי מצד הקהילה. אין הקהילה מעוניינת בריבוי כמות האנשים כאן, אך שמחים אנו לפגוש אנשים מבינים ורציניים. מכל מקום, הדרך החוצה תמיד פתוחה לרווחה 24 שעות ביממה. לעיתים רחוקות ייתכן ויווצר מצב שהנהלת הקהילה תצטרך גם להראות את הדרך החוצה, וגם זה כמובן לא בצורה של אלימות כלשהיא חלילה, לא מילולית ולא פיזית, אלא בהסברה ובקשה ותו לא. מקרה בלתי נעים כזה יכול להיווצר רק במידה שאדם מתעקש להשאר בקהילה אך יחד עם זאת נשאר מבעט במוסכמות שלה ולמרוד בצביונה. וברור אם כן, שאין מקומו של אדם כזה בקהילה.
למרות שאפשרות הכניסה לקהילה בתור חבר קבוע בה היא סלקטיבית ובררנית בדווקא, יש להדגיש כי מלאכת בורר זו נעשית בנועם הליכות ובדרך ארץ למופת ואף יוצאת דופן. כל חברי הקהילה גדולים וקטנים גברים ונשים, המה נעימים ועדינים בדרכיהם והלכותיהם, מנומסים ומסבירי פנים, ואין צריך לומר האדמו"ר, שהוא נעים הליכות ורוח חן נסוכה על פניו בכל דיבוריו ומעשיו והוא הדוגמא החיה לכל התנהגות חברי הקהילה. (אולי יסכימו להעיד על כך חברי הצוות שלכם שלמרות שבאו באופן מוזר ולא גילו לנו שהם עיתונאים, למרות שפחדנו מפרובוקציה וכו', כל זאת לא מנע בעדנו מלתת להם כיסאות, כיבוד קל ומכובד ואף קפה ותה).
כפועל יוצא מזה, כמובן שקהילה חמה זו משכה אליה פעמים מספר אנשים שפשוט נקסמו מהחברותיות והידידותיות, והחליטו להצטרף אל הקהילה על כל המשתמע מכך. לא תמיד היו הללו אנשים ישרים והוגנים, ולכן בשלב מסויים הם הבינו (או אולי החכימו אותם) שאין מקומם בקהילה. אנשים מסוג זה, דרכם החוצה היתה מלווה בדרך כלל בתסכול ועצבים, כמעט כל אחד מהם יש לו היסטוריה של שפיכת תסכולו ועצביו על קרובים ומכרים אחרים לפני שבכלל ידע על קהילת לב טהור וגם אחרי שעזב אותה, כך שאופיו הוא הגורם המכריע בסיפוריו ורגשותיו ולא שום צד בהווי מציאותה של לב טהור. וכמו שציינו כמה מהם, אפילו באוזנינו, שהם רואים ב"פעילות" שכזו דרך של נקמה, בבחינה שמתוארת בפסוק (מלכים א ג, ו) "גם לי גם לך לא יהיה...".
בכל מקום בכדור הארץ קורים מקרים בהם נפרדים בני זוג, ילד שלא מסתדר עם הוריו, הורים שאינם מסתדרים עם ילדם, או מריבות בין אחים וכו'. מי שבידו להשכין שלום - מצוה גדולה היא, אך לא תמיד זה ניתן להעשות, ולא תמיד מצליחים לגשר בין הקצוות והפשרה אינה בנמצא. וכפי שבכל מקום אחר בעולם ייתכן שדברים כאלה יקרו במציאות חיי בני אנוש, קרה גם בקהילתנו מקרים דומים, לפעמים בין בעל לאשה לפעמים בין הורה לבן לפעמים בין בן להורה או הורים. כיון שדרכי כפייה ואילוצים היא מאתנו והלאה, הרי מה שנותר לנו לעשות זהו רק ניסיון להשכין שלום ותו לא, ואם זה לא מצליח, חבל, אך זה לא הופך אותנו לכת או למפלצת.
ד. הטענות והתגובות.
ועכשיו בעזה"י, לעצם הטענות המופנות כעת כלפינו.
טענה מספר 1: "הלקאת ילדים, עונשים פיסיים הכוללים הלקאות על פי החלטת הרב הלברנץ, לעיתים המכות ניתנות לילדים כשהם ערומים".
תשובה: אין שקר הופכי מן המציאות יותר מזה.
כל שיטת החינוך בקהילתנו כלפי ילדים ומבוגרים כאחד, בנויה על הסברה ולימוד שכלי בצורה הרבה יותר ברורה ובהירה, מאשר ברוב מוסדות והקהילות החרדים בעולם.
הילדים אצלינו מלאי שמחה ואושר ושלמים מאוד עם דרכם, מכיון שגם הוריהם ומוריהם הם כאלו, וכל מערכת החינוך המוסדית והביתית וכל האטמוספירה מסביב, היא כזו ב"ה, ובצורה בולטת מאוד!
מי שאינו שמח ומאושר להישאר בקהילתנו, אנו מזדרזים מיד לעזור לו לעזוב, (עיין ערך "אריה לאבר") וממריצים אותו לזה. וכל מי שנמצא בקהילתנו, שמח ומאושר ומזדהה בכל מוחו ולבו עם דרך הקהילה, ומה עניין מכות אליו?
כן! במשך שנים ארוכות של רדיפות מצד קהילות חרדיות מסוימות (מדובר בעיקר בקהילה אחת בארה"ב, שהתסיסה באמצעים לא כשרים את הציבוריות נגדינו), קבלו אנשי קהילתנו מכות רצח פעמים רבות מאנשי קהילה זו (אולי ראוי לכנותם בשם "כת" ואולי ראוי יותר להגדירם כ"כת מסוכנת"?). ומעולם לא הגבנו באלימות נגד אלימות זו.
שניים מחברי קהילתנו נחטפו ע"י אותם מפיצי השמועות מאותה "קהילה", ונכלאו במרתף חשוך ועונו בצורה מזוויעה על ידי החוטפים, כדי לערוך להם "שטיפת מח" (Deprogram) לעזוב את קהילתנו, הסיפור ארוך מדי לפרטו כעת.
וברוך ה' שבעשר השנים האחרונות הופסקה תופעת האלימות הפיסית כלפינו (בדרך כלל).
אך אלו הם דרכיהם המובהקות, של אנשים מצומצמים וחשוכים ונעדרי היכולת להסביר ולשכנע בכח עיון והגיון צרוף.
אין לנו את המילים להביע, עד כמה דרך של מכות והלקאות היא ההיפך הגמור ממציאות קהילתנו וכל החינוך בה, ואין בשמועות זדוניות אלו (שאותם אלמנטים מפיצים שנים רבות על קהילתנו), יותר אמת, מאשר הטענה שהיהודים צורכים דם נכרים לצורך לישת המצות וכדומה.
ואגב, בקשר לטענה זו, הננו מרגישים החובה לציין, שרוב המבקרים בקהילתנו ציינו לפנינו, את גודל התפעלותם מהרוגע והשמחה שנכרים במדריגה הרבה יותר גבוהה, אצל הילדים בקהילתנו, מאשר במקומות רבים אחרים.
החיוך וסבר הפנים היפות שבהם הם מקבלים כל אחד, הדרך ארץ והנימוסים בהם מתנהגים כלפי הזולת, ובכלל זה כלפי אינם יהודים ואף כלפי חי וצומח. וכמובן, שתכונות אלו בולטות עוד יותר אצל המבוגרים.
אחד מהליקויים הבולטים שזיהינו אצל הציבור החרדי, הוא צמצום מוחין מחד, עם מנוכרות וחוסר סובלנות לאידך וכו', והשתדלנו מאוד מאוד לבנות כאן חינוך על יסודות אחרים לגמרי:
קיצוניות ביהדות; היצמדות לדרך ישנה ומוכרחת המציאות, אותן דרכים בהן משתדלים אנחנו לפסוע בקהילתנו, אינם קשורים כלל - חלילה - לחוסר הבנת הזולת. אלא להיפך, לאהבה גדולה לכל הברואים, מתוך ההבנה העמוקה וההכרה המלאה שבורא אחד ברא את הכל, ומהווה ומנהיג את היקום כולו, לצורך התכלית המכוונת מעמו יתברך.
אפשר להתנגד לדרך הזולת, ואף להתווכח בנועם עמו על כך, ואף לנסות להניאו מדרכו, אבל חייבים עם זאת לאוהבו ולכבדו גם בפנימיות הלב. ויש בכל זה הסברים ארוכים ונרחבים, המשובצים בעובדות וסיפורים אמיתיים, דוקא מרבותינו שלימדונו את תורת הקנאות וההתבדלות, ובראש כולם הוא רבינו הקדוש מסאטמאר ז"ל זיע"א, אשר חקירה אוביקטיבית בתולדותיו, תהלוכותיו ואורחותיו, תגלה מהר מאוד, כי הוא היה ללא ספק, גדול אוהבי הבריות בדורו! מה חבל שאיננו יכולים להאריך בביאור בכל זה כעת.
אגב, הילדים בקהילתנו מצטיינים ברגש חם ומיוחד - לכל חתול טועה, כלב נודד וצפור פצועה או גוזל נטוש יש ידיים נאמנות ורחומות שיאכילוהו וישקוהו. ורבים מהילדים עוסקים בשעות הפנאי בטיפוח פרחים וכו' בשטחים שהוקצו במיחוד עבור זה. ואנו מודים להקב"ה במאוד, באשר דומנו, שהצלחנו מאוד במה שרצינו לבנות ולנטוע בחינוכם, יעזור הקב"ה גם הלאה.
***
טענה מספר 2: "הפרדה דרקונית בין גברים ונשים".
מצחיק היה לקרוא טענה כגון זו ברשימת הטענות, אנחנו קהילה חרדית למהדרין, כמובן שיש מחיצה בבית הכנסת בין גברים לנשים, כמובן שיש מוסדות נפרדים לילדים ולילדות, כמובן שרק גבר מלמד או מרצה לילדים ולגברים ורק אישה מלמדת או מרצה לבנות ולנשים, כמובן שאנחנו לא 'בני עקיבא' או קונסרבטיבים, אז מה בדיוק הטענה ומה בדיוק חשבתם, אולי פשוט צריך חומר לעורר את סוגיית הדרת הנשים מתרדמתה? טוב, לא נורא, כל זמן שאין לנו אוטובוסים משלנו... כמובן אין הפרדה בין בני המשפחה, המשפחות חיות ומאושרות ושמחות, כל אחד במשפחתו הוא, לקיים מה שנאמר (במדבר כד, ב) "מה טובו אהליך יעקב..." ופירש רש"י "ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה שלא יציץ לתוך אהל חבירו".
***
טענה מספר 3 "עונשי גוף קשים".
לא היכו אף אחד אף פעם בקהילת לב טהור, לא ילדים ולא מבוגרים, גם לא מענישים ולא מחרימים ולא מלשינים, וכל מי שאומר ככה הוא הזוי או שקרן או שניהם כאחד (המילים בהתחייבות). אם הוא לא היה הזוי או שקרן לא מובן למה פשוט לא הרים טלפון למשטרה כשהיכו אותו והם היו מצילים אותו, במקרה של קטין היו מעבירים אותו למשפחה אחרת, במקרה של גדול היו מענישים את המכה, יתכן אולי גם שאנו מלקים את השוטרים ערומים....
ענישות הלקאות והכאות החרמות ותליות ועינויים וכל המילים המפחידות הם ההיפך הגמור מקהילת לב טהור שבנויה כל כולה על לוגיקה טהורה והתנאי הראשון ויסוד המוסד להצטרפות או להישארות בקהילה היא הבנה מלאה ורצון כנה ועצמי לדרכה הרוחני והגשמי, מי שלא רוצה וחפץ בכל לבו ולנפשו או שלא מצטרף או שיוצא.
***

טענה מספר 4 "התעללויות נפשיות ורוחניות".
קהילת לב טהור, על כל חבריה אנשיה ונשיה ועולליה החפים מפשע, עוברים מידי תקופה רדיפות שונות ומשונות המלווים בדרך כלל בהתעללויות נפשיות ורוחניות חסרות רחמים מצד פרסומים ועלילות דם בתקשורת. טוב יעשה מי שימנע או אפילו יקטין התעללות שכזו.
***
טענה מספר 5 "הזנחה והרעבה של ילדים".
הזנחה והרעבה בתור עונש או שיטה, וודאי לא קיימת. אם מדובר על מצב כלכלי קשה כדאי להקדיש לכך כמה מילים:
כתלמידים נאמנים לדרכי היהדות של הדורות הקודמים, דוגלים אצלנו מאוד בעבודת כפיים בפרט, ובעסק הפרנסה בכלל, כערך עליון בעל חשיבות רוחנית עצומה.
תלאה העט, לכתוב על מאמצינו הנרחבים בעזה"י, ליצור עמדות פרנסה לכל אדם בקהילתנו. מאמצים שאינם קלים כלל ועיקר, מסיבות רבות שאין כאן המקום לפרטן.
רוב אברכי קהילתנו עובדים בעבודות שונות ורבות, גם אברכים שלא קבלו בישיבה שבקהילתנו השכלה תיכונית, ובודאי שלא אקדמאית במקצועות חול, לוקחים פעמים רבות קורסים והשתלמיות מקצועיות, שהופכים אותם לבעלי מקצוע מעולים בתחומים שונים. החל מבניין, מכונאות רכב ואלקטרוניקה, וכלה במומחי מחשבים בעלי רמה גבוהה.
יש לנו כאן מפעל, בו אנו מייצרים מוצרים שונים, כקרמים בריאותיים וכו', ומשווקים אותם דרך האינטרנט.
אמת! המצב הכלכלי בקהילתנו, לעת עתה רחוק מאוד מלהיות משביע רצון, ובעזרת ה' יתברך וברחמיו נמשיך במאמצינו לשפרו ולשדרגו, אבל יש כאן דרכי תזונה בריאים מאוד, ילדים ומבוגרים אוכלים כאן בהרחבה ירקות ופירות חלבונים מן החי (בצים דגים ובשר), שלא לדבר על לחם וקטניות וכדומה.
האדמו"ר עצמו, מסר שיעורים רבים בנושא תזונה בריאה, לילדים ומבוגרים גברים ונשים, והדברים הופנמו במשך השנים. כך שבקהילתנו אנשים מקפידים הרבה יותר מהממוצע, על תזונה עשירה בחלבונים, מינראליים וויטמינים, ודלת סוכר וקלוריות מיותרות (כלומר, שימוש מיותר בתזונה עשירת 'קארבון'), ועם שימוש נרחב מאוד במשלימי מזון ובעיקר בסוגים רבים של ויטמינים.
במשך השנים הוקמה ועדה מטעם הנהלת הקהילה שתהיה אחראית על כך, שכל ילד בקהילה יקבל את כל החיסונים הנדרשים והמומלצים. וכן לעזור לכל מבוגר וילד, בקבלת כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים, כטיפול שיניים וכד'.
הילדים בקהילה מטופחים בצורה גבוהה מן הממוצע, נקיים מאוד, קצוצי ציפורניים, ובעלי מראה בריא יותר משאר קהילות חרדיות, וזה לגמרי לא במקרה, אנרגיות רבות מושקעות כאן בגידול ילדים בצורה בריאה, שמירה על רמה נאותה של היגיינה וסניטציה וחינוך לבריאות (כולל צחצוח שיניים סדרי שינה וקימה ופעילות גופנית בזמן), כמובן שגם למגורינו בעיירת קייט הררית שכל כולה אגמים נהרות ויערות עד, ובאוויר מיוחד וצח, יש חלק למציאות זו.
במקום לסקור נושא זה של מודעות בריאותית בקהילתנו בהרחבה ובמעט גאווה, אני מזמין אישית, ברשות הנהלת קהילת לב טהור, את כל החפץ בכך לבקרנו ולהיווכח בכך. אבל הפגישה צריכה להיות נימוסית ומסודרת ולא כמו אנשי הצוות שפשטו ופלשו בחוסר טקט.
***
טענה מספר 6 "אי ציות לחוקי העיר "סנת אגת"".
אנחנו מצייתים לכל החוקים של העיירה בשלימות מפליאה, קצת יותר ממה שהפוליטיקאים של מדינת ישראל שומרים על חוקיהם.
התושבים שאינם יהודים הדרים בשכנותינו, הם עפ"י רוב בני משפחות הדרות מדורי דורות בהרי ה"לוֹרֶנְשְׁן" הקוויבקים (שם ממוקמת העיר Sainte-Agathe-des-Monts בה אנו מתגוררים), שהיו ידועים מאוד בחוסר האהדה שלהם ליהודים (כמו ששמענו סיפורים ועדויות רבות על כך, מהם עצמם, ומיהודים שגדלו בסביבתם).
אחרי עשר שנים של מגורים לידם, הם הפכו (ברובם) לידידנו ממש, חלקם מקבלים את פני תמיד בחיוכים, ולעתים אף בחיבוקים, ובתיאורים עד כמה הם מסמפטים את הילדים המנומסים החייכנים והחביבים בקהילתנו, על אף שאנו כה שונים מהם, ומתבדלים מצורת חייהם.
בהרים המיוערים שאנו גרים בהם, בתחילת החורף לפני שהדובים והדביבונים הולכים לישון את שינת החורף שלהם, הם מחפשים אוכל בכל פחי האשפה, ואם כתוצאה מכך נשפך בטעות זבל של יהודי ונגרם חילול ה', זו טעות מצערת, מנקים וגמרנו.
כמובן אנחנו בגלות, יש לפעמים גוי לא סימפטי אל אורח חיינו, ויש גם לפעמים במדינת ישראל יהודי לא סימפטי לאורח חיינו, וכשהם פוגשים אחד את השני, הם כמובן לא עוסקים בבעיות המטרידות את המדינה הקטנה במזרח התיכון אלא דואגים ביחד ומטכסים עצות על שמירת חוקי העיירה המסכנה שלנו, נושא אוניברסלי שכנראה מטריד את היקום כולו ובוודאי ראוי לעלות על סדר היום הציבורי.
***
טענה מספר 7 "חינוך מחדש, הפרדת ילדים מהוריהם והעברתם בין משפחות".
יש חינוך סדיר ותקין לילדים, לילדות. החינוך הוא יהודי חרדי ברוח ישראל סבא בנוסף ללימודים כללים הנדרשים לפי החוק הקוויבקי שהגדרתו המדוייקת נידונת כעת בבתי משפט מול מוסדות יהודים ודתות אחרות. אין צורך לחינוך מחדש.
אין הפרדה בין הורים לילדיהם. יש עזרה אם ההורים רוצים וצריכים את העזרה הזאת ובעיקר לאשה היולדת כנהוג במקומות רבים. היה מקרה או שנים שמשפחה אחת עזרה בחמימות למשפחה שנית לפי בקשתם, זה לא קשור להנהלת הקהילה זה שייך לטובות הדדיות בין משפחתיות. נו ברצינות, גם על אלו שעוזרים יש טענות?!
***
טענה מספר 8 "חטיפת שי פימה".
וודאי ידוע לכם, שהאדמו"ר נשפט והואשם בסיוע להעלמת הילד הישראלי שי פימה ונידון על כך לשנתיים מאסר בניו יורק, ריצה את עונשו.
כדי להבין את "חומרת החטיפה" והשלכותיה לגבי הגדרת קהילת לב טהור, כדאי לציין קודם מספר עובדות שגם לפי טענות התביעה באותו משפט כלפי האדמו"ר שליט"א, לא היה שום ספק בהן:
א. הילד שי פימה ניסה לברוח מבית הוריו לכל הפחות שלוש פעמים לפני שהגיע לראשונה אל בית האדמו"ר.
ב. אם הילד שי פימה ואביו החורג, הפצירו באדמו"ר להחזיקו לזמן מסויים בביתו ובישיבתו, ואז שהה הוא בביתו במשך כשלשה שבועות.
ג. אחרי שלשה שבועות הוא אולץ על ידם לעזוב את בית האדמו"ר.
ד. כשלושה שבועות מאוחר יותר, הילד שי פימה ברח מבית הוריו ברצונו וביזמתו.
עד כאן עובדות שגם התביעה הודתה בהן בגירסתה. מכאן ואילך נחלקו הדיעות, התביעה טענה, שכאשר ברח שי פימה מביתו, האדמו"ר הוא זה שעזר לו להתחבא ולהימלט. וההגנה טענה נחרצות, ואנחנו טוענים כן עד היום (כשם שלמיטב ידיעתנו מר שי פימה שהוא היום חילוני בגיל כשלשים וארבע, טוען בכל הזדמנות עד היום כן!), שלא האדמו"ר הוא זה שעזר לו בבריחתו מביתו ולא היה לו כל חלק בכך. שי פימה עצמו העיד על כך במשפט הנ"ל וגם במשפטים אחרים בסוגיות שונות.
חבר המושבעים (Jury) לא קיבל את טענת ההגנה, והאשים את האדמו"ר שליט"א שידע מבריחת שי פימה ועזר לו ביעוץ לברוח הלאה. ועל זה קבל עונש של שתי שנות מאסר (זה אינו מספר השנים שגוזרים בארה"ב על אשמת "חטיפה").
כדי להבין יותר את חומרת "החטיפה" הנ"ל, יש לציין שהיתה לפני המשפט עיסקת טיעון בין האדמו"ר וצוות ההגנה לבין הפרקליטות, שהאדמו"ר שליט"א ייפטר בקנס של עשרת אלפים דולר, וחודש קצין מבחן. ולא יודה באשמה, אלא יסכים לקבל את העונש. וכשהוצגה העיסקה לפני השופט, הוא הסכים אליה, אך ורק בתנאי שהאדמו"ר יודה באשמה. האדמו"ר לא רצה להודות בדבר שהוא לא עשה, ואי לכך העיסקה בוטלה.
גירושו של האדמו"ר מארה"ב, לא הייתה כעונש נוסף על ה"חטיפה", אלא מחמת שלא היה אזרח ארה"ב בזמנו והיות שהורשע בפלילים בוטל מעמדו.
עד לאותה פרשה, לא נפתח מעולם כנגדו שום תיק פלילי בארץ ובחו"ל. וכן מאותה פרשה, לא נפתח נגדו שום תיק פלילי. וכמובן שלא הוגשה כנגדו שום תביעה משום סוג שהוא (גם לא אזרחית). יש איתנו צילום של תעודת יושר שקבל האדמו"ר באותה תקופה ממשטרת מדינת ישראל.
בכתבות ומקומות רבים פורסמו שקרים גסים, שכאילו והאדמו"ר שליט"א היה מעורב בפרשיות רבות, או במספר פרשיות של חטיפה, וחבל שאין לנו את הזמן והאפשרות לתביעת הוצאת דיבה על כל פעם שכזו.
יש לציין, שפרשת ישי פימה ארעה לפני כעשרים ושלש שנה, והאדמו"ר השתחרר ממאסרו לפני כשש עשרה שנה. יש גם לציין שפסיקה משפטית זו, עוררה תמיהה רבה במערכת המשפטית ותסיסה רבה בציבור, היתה הרגשה שהרכבת חבר המושבעים שהיה מורכב מבני המיעוטים בניו יורק, הוא זה שהכריע את הכף להאשים בחטיפה על טענות שגם לפי גירסת התביעה היו מוסריות ועל גבול החוקיות.
האם העובדה שחבר המושבעים בניו יורק מצא אותו אשם בסיפור שלפני כעשרים ושלש שנה, בסיוע לילד אחרי שנמלט מבית הוריו, הופכת אותו לחוטף מועד, שבכל הזדמנות עלול פשוט לחטוף אנשים נשים וטף (מאיפוא לאיפוא? ולאיזו תכלית?), ולכל ימי חייו וחיינו?
כנ"ל, שאודות פרשה כאובה זו, והעוול הכבד שנעשה בה, יש הרבה מה לומר. ואין כאן המקום. אומנם כמובן שמייצרי הבדותות ניצלו אותה היטב היטב, כדי ליצור סביב האדמו"ר וסביב הקהילה מיתוס של "חוטפים מפורסמים" בפרופורציות שהיו מעוררות גיחוך, אלמלי שהיו מעוררות כאב ודמעות.
***
טענה מספר 9 "הטלת חרמות ונידויים על חברי הקהילה".
כבר הסברנו לעיל, שהדרך היחידה של השפעה הינה לוגיקה צרופה ובכן אין מקום לחרמות ונידויים. אומרים בתפילת ערב ראש השנה "הכל יהיו מותרים לך, הכל מחולים לך, הכל שרויים לך, אין כאן לא נדר ולא שבועה ולא נזירות ולא חרם ולא איסור ולא קונם ולא נידוי ולא שמתא ולא ארור. אבל יש כאן מחילה וסליחה וכפרה..." זה הלך הרוח כל השנה בקהילה שלנו. היה מקרה בודד של שבועה בנוסחה המקורי, מתוך כוונה טהורה להשכין שלום בית בין איש לאשתו, שם זה התחיל ושם זה נגמר. ואין ללמוד מהפרט החריג והבעייתי (אותו אדם) על הכלל שלא בנמצא.
***
טענה מספר 10 "הטלת עונשים רבים כגון להכריח אדם לישון בבית המדרש או למנוע ממנו להשתתף באירועי הקהילה"
כמו כל השקרים האחרים, מוציאים כל מיני דברים מהקשרם. ואם אדם החליט מעצמו ללמוד עד שעה מאוחרת בבית המדרש והניח אחר כך את ראשו על השולחן ונרדם, אז זה כבר הופך ל"עונשים" ו"רבים". ולארועי הקהילה כולם מגיעים ששים ושמחים, ומי שלא ראה שמחה אצלנו לא ראה שמחה מימיו... כולם מוזמנים.
***
טענה מספר 11 "נישואי קטינים המתרחשים בין חסידי הקהילה"
מחתנים בגיל צעיר ככל האפשר, כידוע "בן שמונה עשרה לחופה", אך לעיתים בני הזוג גילו רצון להתחתן מוקדם יותר, נערכו נישואין אפילו לגילאי 16 באם ניתן הדבר על פי חוק בהסכמת ההורים. כמובן הגיל המדוייק תלוי בראש ובראשונה בבני הזוג עצמם מתי הם רוצים ומתי הם מוכנים לכך. נישואין בגיל צעיר הינו נוהג בריא והגון, בפרט בציבור החרדי שיחסים מחוץ לנישואים לא מקובלים, אין טעם הגיוני ואנושי לעכב את נישואי בני הזוג לגיל גבוה מדי. כמו בכל דבר, ההגזמה חוגגת ולא חסרים החוגגים את חגה, שמועות על הירשמות לנישואים בגיל 15 וחצי בארה"ב הפכו כבר לנישואים בגיל 12, ומי שרוצה להתבדח בכך שיבושם לו.
***

טענה מספר 12 "מתן מקלט לרב אליאור חן"
אליאור חן, הגיע לכך בעילום שם בפתאומיות ביום הראשון או השני לפרשייתו, כשעדיין אף אחד לא ידע בכלל שהוא מבוקש, הוא כמובן גם לא גילה לאף אחד למה הוא בא. הוא בא כמשולח, קבלנו אותו בחמימות כמו שאנחנו מקבלים כל אורח, נתנו לו לאכול כמו שנותנים לכל אורח וגם לישון שינת לילה או שתים. לאחר שהבין שכבר מחפשים אותו בקנדה הוא נעלם כלעומת שבא וטס לברזיל. מחיפושי המשטרה שנערכו לאחר שעזב, נודע לנו שהיה לנו אורח "מיוחד במינו". כתובתינו היתה ידועה לאליאור חן מספר "דרך הצלה" שמצא, הוא לא דיבר מילה בשדה התעופה בקנדה רק הראה להם את הכתובת בספר הנ"ל (פרט זה מסרו לנו המשטרה שחיפשה אותו).
***
טענה מספר 13 "מתן תרופות פסיכיאטריות ללא מרשם וללא אבחון מתאים"
שטויות, לא היו דברים מעולם. אם נקלע מישהו לקהילה שמסתבר שנצרך לסיוע מתרופות מסוג כזה או אחר, כמובן שהחברים מייעצים לו לפנות לרופא לקבל את המרשם ואת האבחון המתאים. ישנם אנשים עם בעיות נפשיות שנפגעים ומתעצבנים על עצה כזאת, ועדיין נוקמים בנו על כך. כדאי שלכל הפחות עכשיו יפנו לרופא לאבחון ומרשם מתאימים, בהקדם האפשרי.
***
טענה מספר 14 "במסגרת הסרט יסופר סיפורו האישי של אריה לאבר, הוא מספר על זניחתו בגיל 14 וחצי על ידי אימו ועל ידי הקהילה. הוא נשלח לארץ לבדו בגיל זה עם מעט כסף וכרטיס לכיוון אחד"
אריה נפרדה דרכו בגיל צעיר מאמו, הוא שאף לכיוון החילוניות ואביו ואמו שאפו לכיוון החרדיות, במקרה גם הוריו נפרדו זה מזה ואימו מצאה את גורלה בקהילתנו. הוא לא רצה להישאר בקהילה, האם היכינו אותו? פצענו אותו? לא, אך אמא שלו יעצה לו לנסוע חזרה לארץ ישראל למשפחה.
יש לציין, אריה לאבר, היה די עצמאי, הוא שאף לכך כבר בגיל צעיר. הוא כנראה לא רצה את ליווי אימו לארץ. הוא היה חילוני למחצה והאם היתה חרדית קיצונית, הוא לא היה מסכים בשום אופן שהאם תלווה אותו ותשגיח עליו ותראה מה הוא עושה. גם כשהוא היה בתוך מסגרת הקהילה הוא התנגד מאוד להשגחה מיותרת אפילו במסגרת זמני הישיבה ובוודאי במסגרת הבית והאם, כמעט שהיה מגיע לחיכוכים עם המשגיחים בישיבה אלמלא נרגעו שבמילא דעתו לנסוע חזרה ארצה. הוא שש ושמח ליסוע לבדו לארץ ולעשות ככל שלבו חפץ. להוסיף, האם דאגה למשפחה אומנת, למקום אירוח, לכל דבר שהיה ביכולתה.
יתכן שנתנה לו מעט כסף, כסף זה תמיד מעט מדי... אך יש להרהר, אולי האמא - ההורה חד צדדית - לא היה לה במזומן יותר כסף, דבר שהוא באפשרי וקורה גם לפעמים מחוץ לקהילת לב טהור...
האימא נתנה לו כרטיס לכיוון אחד, ואת הכרטיס לכיוון שני חזרה הוא קיבל מערוץ 10 אך באיחור של כמה שנים...
יתכן שאריה נשאר בעל נפש פגועה, חסר לו את ההוריות שהיתה דרושה לו, ועוד יותר יתכן שהאם שבעצמה היתה שבורה ורצוצה בשעה שהכירה פעם ראשונה את לב טהור, לא הצליחה לתת לאריה את היחס ההורי הכפול הנדרש. קהילת לב טהור, אליה הגיע האם, היא גם מוגבלת באמצעיה וביכולותיה, יש לה סגנון חיים משלה, קצת קיצוני כמובן, ואינם יכולים לעשות שום דבר מעבר לכך. אם אריה היה מחליט להיות חרדי, היו לב טהור יכולים אולי לארח אותו ולשקם אותו לפי הדרך שבחר לו, למצוא לו משפחה אומנת בתוך הקהילה סמוך לאימו, אך הוא לא רצה וכמובן 'כפיה דתית' איננה חוקית גם בקנדה. אז מה אנו יכולים לעשות?
אותו דבר, לגבי אחותו, ניסינו מאוד לעזור לה לשקם אותה, זה מובן מאיליו בקהילת לב טהור שכשבת מבוגרת מדברת יותר מדי עם בחור מחוץ למשפחה היא יכולה לקבל גערה מאביה או מאימה. גערה היא חוקית ולפעמים אף מוסרית, אך בכל מקרה גם גערה שלא לענין אינה הופכת את כל הקהילה לכת או לפושעים.
גם אם נקבל את גירסת אריה, שכביכול האם הזניחה אותו, אבל האם זה מן היושר וההגינות שאם למשפחה שבורה, שבכל מקרה ניסתה לתת את חייה לילדיה, ידונו על כשלונותיה בסדר היום הציבורי. ואיך שלא יהיה, זה וודאי לא מורה על כך שלב טהור היא כת, מפלצת, הרסנית, מסוכנת פושעת או מי יודע מה.
אם כבר מדברים על אריה לאבר, ניתן דוגמא על סיפור וגלגוליו, אריה טוען ששמע מפי אחותו שהרבי אמר לאימא שלו בנוכחות חברי הנהלה להכות את אחותו, והרבי אמר לה להכות יותר חזק, לא ידענו אם לצחוק או לבכות, אלו שזוכרים את המעמד יודעים שהרבי קרא את האמא ואת הבת ואת המשפחה לשיחת חיזוק ועידוד, בפרט לאור העובדה שהבת התלוננה במכתב לאדמו"ר שהיא בודדת וכדו', האימא היתה מאחורי הוילון הרבי חיזק אותה ועודד את הבת שעוד יגיעו ימים טובים, בסיום השיחה הרבי אמר לאימא בבדיחות מסויימת שתתן צ'פחה לבת שלה בתור עידוד משמו, היא נתנה, הרבי צחק ואמר לה לא שמעתי את ה"ברוד", היא נתנה צ'פחה משמעותית יותר שתהיה מעודדת יותר. זה הכל. מזעזע הא?...
בפני הצוות שלכם שבאו לביקור, כנראה גם לפני עדשת מצלמה מסותרת, נשאלה שאלה זו מפי אחד שהיה באותו מעמד שבמקרה פגש את אריה לאבר עצמו, היתכן להעליל עלילה שכזו? האם יש בזה מן היושר וההגינות? האם הוא עצמו חווה כאן מכות או הלקאות או תליות והתעלליות? התירוץ מצד אריה היה שהוא רק אמר את מה שהוא שמע מפי אחותו, ושהוא היה כאן זמן קצר מאוד ולכן "לא ראינו אינה ראיה". רק אתמול שאל אותו אחד גם את האחות עצמה טלפונית, איך היא פרסמה סיפור כזה שלא היה ולא נברא, היא התחילה לצעוק שהיא מעולם לא אמרה דברים כאלו ואין לה קשר למה שאריה מדבר עם העיתונים, הוא שקרן והוא זה.... זה ממש גלגולו של עלילת דם שאף אחד אינו לוקח אחריות על מה שהוא אמר או לא אמר...
כל סיפור מצמרר על הלקאה וכדו' הנשמעים מפיות שונים, הוא משהו בסגנון הזה. בטענותיכם ישנם רק זכר להזויות של הוזים שונים, ולכן אין ביכלתנו להתייחס לכל הזייה לגופה. אך בכל מקרה אם אלו הם פני הסיפורים מסמרי שיער והמצמררים שמספרים עלינו, כנראה שאנחנו במצב טוב ואין משהו יותר קונקרטי ולענין.
תלמד טענה זו על כל הטענות שהעליתם בפנינו הינם מגוחכות ומרושעות כאחד, שילוב של עלילות דמיוניות מאנשים הזויים, אנשים שלא הצליחו בבניית האגו שלהם בתוך הקהילה ומחפשים את בניית האגו על ידי פרסומת בכתבה עיתונאית או טלוויזיונית וסתם אנשים שמחפשים תעסוקה צדדית שתקנה להם פרסומת. ויש גם מוסדות חרדים וציוניים שתומכים בהם, ולא לחינם, כי מציאות קהילתנו הינה קוץ מכאיב בעיניהם.
ה. טענות מסוג אחר
עכשיו, ברשותך, יש לנו גם קצת טענות עליכם, ונשמח מאוד אם תשים אליהם את לבך.
ברור שערוץ 10, כמו עיתון ישראל היום, הם ציונים וחילוניים למהדרין מן המהדרין והם רוצים לעקור את קהילת לב טהור על השקפותיה. אך אולי היה לקוות מהם, שאולי יתנו איזה שהוא שוויות לערך העיתונאי ויעשו זאת בצורה הוגנת וישרה בתורת ויכוח על ערכים ולוגיקה ולא לעשות מה שהכומר עשה כשלא יכל להתווכח עם היהודי - לביים עלילת דם. ערוץ 10 ביקר בקהילת לב טהור בצורה שלא היה ניתן לחשוד בהם שהם באמת באים לתהות על קנקנה, הם באו בלי תיאום בלי ייצוג, הופעתם הבלתי מסודרת ובלתי נימוסית נתן מקום לאלו שחשדו בהם שמטרתם הייתה פשוט לעורר פרובוקציה למול המצלמות, אך יתכן שזה פשוט נבע ממנטליות לא יציבה. איך שלא יהיה כל ההצגה הזאת עם הבחורצ'יק שלא הסתדר עם אימו בחסות ערוץ 10 נתן להבין שההצגה בעצם כבר הושלמה הסרט כבר מוכן, כנראה שבזמן האחרון ירד איזה מחסור בבמאים יוצרי סרטי אימה דמיוניים במדינה שם, כך שבשביל כמה תמונות יפות לרקע של סרט אימה דימיוני בערוץ עשר היה מן הצורך לנסוע עד לקנדה הרחוקה.
יש לציין ולהדגיש, סרטונכם אינו הסרטון הראשון אודות קהילת לב טהור, כאן אצלינו בקנדה נערכו יותר מתריסר כתבות עיתונאיות וטלוויזיוניות מקיפות אודות קהילתנו, היו כתבות סימפטיות יותר והיו פחות, אך איך שלא יהיה, אנשי הצוות היו מלומדים מנוסים ומתורבתים, ידעו פרק מסויים במוסר האנושי. למרות שהרקע שלהם ושלנו היו שונה, אנחנו יודעים טוב מאוד כיצד לקבל אורחים בכלל ועיתונאים בפרט. אך התנהגותם של חברי הצוות שלכם שבאו לביקור, הייתה בלתי מקצועית בלתי הוגנת, סובייקטיבית, גסה ומעוררת תהיות, ובוודאי מאפסת ציפיות למצוא בסרטונכם צדק וישרות עיתונאית או מקצועית ובוודאי לא רעיונית.
עיקרון היושר האנושי גרם לסירוב להצטלם ולשתף פעולה. בקשנו בדרכי נועם מהצוות לא לצלם אנשים בעל כרחם, הם תעתעו בנו עמדו במקומות לא ראויים וצילמו שלא ברשות ובהתנגדות המצולמים, כמובן גרם הדבר לתמונות מביכות ואף השתיק את הפעילות בקריה, אך מלבד תחנונים ובקשות והסברה לאנשי הצוות, הלא מצידנו לא הייתה שום אלימות פיזית ולא מילולית, ואף לא התגרויות כאלה ואחרות, ואף לא הזעקנו את המשטרה. ללא ספק אנשי הצוות ראויים לגערה בפרט שהם אלו שמתיימרים להוכיח את אחרים וליישר את דרכם, מן הראוי שקצת יתיישרו אף הם.
ו. דברים מן הלב אל מר אמנון לוי
ידוע פתגם חז"ל (ספר הישר לרבינו תם שער י"ג) 'דברים היוצאים מן הלב נכנסים בלב', עד עכשיו הגבנו בתור דוברים, תגובה ארוכה אולי אך קצרה יחסית למה שיש לנו להוכיח ולהראות. נדמה לנו שיש לנו לב ולפעמים יש דברים שיוצאים ממנו אך נקוה גם שיש עוד איזה לב שיוכלו הדברים להכנס אליו.
מזוית ראייתנו התקשורת הישראלית בכללה היא מושחתת מיסודה, הצדק והיושר והאנושות מהם והלאה, הם מאשימים את הפוליטיקאים בהשחתה יסודית ורקבון טוטלי תוך כדי התיימרות על שמירת הצדק והסדר, הם –אנשי התקשורת – עצמם נגועים בהשחתה וריקבון אלו לא פחות. ההגיון השקט, הפועל לפי כללים וסטטיסטיקות, אומר שאין לצפות אחרת. אך הלב אומר שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ויש סיבות מבוססות להאמין ולצפות שבנושא התקשורת אמנון לוי הוא מאלו היוצאים מן הכלל, הלואי! ובכן על סמך זה אנחנו מדברים אליך את הדברים הבאים:
אם כבר נחרץ דיננו, לצאת להורג בלינץ', וכיון שהגרדום כבר מוכן וההמון כבר בא לצפות בתליה 'אין זמן' לשמוע את כל ההצטדקות ולדון דין אמת, אם כן (בראשית מד, טז) 'מה נאמר לאדוני מה נדבר ומה נצטדק האלקים מצא את עוון עבדיך...'. אבל אם יש נשארה עדיין טיפת אנושיות המרחפת שם בחלל חדרי העריכה של ערוץ 10, קבל נא אף אתה את תוכחתינו המגולה וזו היא: היכן הישרות והצדק שפורסים אנשי יחצניך לפני שמך? הלזה ייקרא תחקיר הוגן? לשמוע צד אחד עויין בדווקא ולערוך סרטון מגוחך על קהילה שאינכם מכירים? להכפיש את כל היושבים בה מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד באופן הגרוע והמחריד ביותר? היש שפיכות דמים גדולה מזו?
נבקש ממך אישית לבדוק את הדברים לאשורם בטרם ייטבחו נפשות נקיים, להקדיש מזמנך לקרוא את המכתב בתשומת לב ואם יידרש אתה יכול להתקשר אלינו שוב, אל נא תהסס לשנות את התוכנית או אפילו להשעות אותה באם הצדק והיושר דורשים זאת, 'קול דמי אחיך צועקים אליך מן האדמה...'.
נסיים בבקשה לפני 'האלקים אשר יבקש את הנרדף' שירחם עלינו ועליכם ויברך אותכם ואותנו בברכה הגדולה ביותר שהבטיח בורא עולם לעם בני ישראל על ידי משה עבדו, בספר דברים פרק ל': ...וְשַׁבְתָּ עַד השם אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וּמָל השם אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת השם אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ... וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל השם וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו... וְהוֹתִירְךָ השם אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה... כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל השם אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל השם אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, אמן כן יהי רצון.

שמעקעדיג

א קליינע שאלה נאר. קען מען דען גלייבן יעדע ווארט פונעם ארטיקל? אויף גענוג רבי׳ס האב איך שוין אין מיין לעבן געהערט שוידערליכע געשיכטעס וועלכעס האט זיך שפעטער ארויסגעשטעלט צו זיין נישט מער ווי באבע מעשיות, דורך אפאר מתנגדים אדער יוצאי דופן.
איך מיין, לעט׳ס טעיק איט וויט עי גרעין אף סאלט.

עס איז מיר לעצטענס אויסגעקומען צו מיטהאלטן א שמועס מיט א איד וואס וואוינט אין קרית יואל, זיי זענען זייער געבויטע מענטשן, עס איז נישט שייך זיי נישט אויפווייזן אז זיי לעבן אין א נישט ריכטיג לעבן, מען געט נישט קיין נארמאלע חינוך פאר זייערע חסידים, מען דאווענט דארט זייער שפעט, מען עס נאר פלייש פון די טשיקנס וואס ווערן דארט אויפגעהאדעוועט, מען איז זיך משדך דארט ביי די 18 יאר, די פרוען גייען דארט אפגעשוירען די האר, עס איז איז א שעה וועג פון ניו יארק

shem-tov

דערציילט מיר מיין ראש ישיבה, אז פארגאנגענם סוף זמן, נאך פורים, באקומט ער א פאון קאל פון א עסקן דארט אין קרית רימענאוו, אז היות איינע פון אונזערע בחורים הייבען אן צו גליטשען פון וועג, זענען מיר געצווינגען אים תיכף ומיד צו פארשיקען פונעם שטעטל, דער בחור באלאנגט מער נישט ביי אונז. דערציילט ווייטער דער עסקן, אז מען האלט שוין דעם בחור איינגעשפארט פאר עטליכע חדשים אינגאנצען אליינס, מען האט אים דערווייטערט, ווייל ער איז א שרעקליכער געפאר פארן שטעטעל. למשל. ער רעדט פון סעל פאונס, ער לאכט צופיל, ער זאגט ליגענט, און ער טויג שוין נישט פון אלץ קינד, אבער ליידער עכ"ז אפי' מיט'ן זיין איינגעשפארט וויל ער זיך נישט טוישען. און ער זאגט אז מאנכע האבן אים גע'עצה'ט מען זאל אים שיקן קיין קרית יואל צום ראש ישיבה, אים אריינצונעמן און אויפהייבן און מאכן פאר א מענטש.