האם מותר להתחבק עם נשים מפני דרכי שלום
יעדער ווייסט אז מהאט במשך הדורות מתיר געווען איסורים חמורים מפני דרכי שלום (כגון ההיתר לחלל שבת בשביל גוי, לפי דעת כמה גדולי הפוסקים ובראשם רבינו הגדול מרן הגר''ע יוסף זצ''ל אפילו באיסורי דאורייתא, עיין חזון עובדיה הל' שבת ח' ג מדף ש”ז עד דף ש”כ שהאריך בזה מאוד) וכן ידוע מה שאמרו ז''ל בגיטין דף ס”א "אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום. ת"ר: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום."
בגדר דרכי שלום כדאי להעתיק בזה מש''כ הרב הראשי מרן הגרא"י אונטרמן זצ''ל: "דרכי שלום אינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה." (שבט מיהודה, חלק ג', סימן ע')
בהתאם לכך נהג מרן בעל שבט מיהודה כאשר אשה הושיטה לו יד, לחץ הרב את ידה באומרו כי "איני מקל בנגיעה, אלא מחמיר בכבוד הבריות"
כלומר, מאחר שכבר הושיטה את ידה אי אפשר להניח ידה תלויה באוויר שאין לך ביוש גדול יותר מזה וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה.
כן יש לציין למנהג דומה בקהילות ספרד שהצדיק מרן רשכבה''ג הבן איש חי זצ''ל, שהיה מנהג הנשים לנשק את גב ידו של החכם בצאתן מתפילת ליל שבת, כפי שעושים הגברים. הבא''ח מלמד זכות על המנהג וכתב: כיון שעושות כן לכבודה של תורה וכוונתן למצוה, כמו נשיקה שנושקות לספר תורה, וכיוון שמתכוונות לשם שמים, אין בזה חשש ע''כ
וכוונתו ע”פ מש”כ הש”ך (יו”ד קצה ס”ק כ) "המנהג הפשוט שרופאים ישראלים ממששים הדופק של אישה אפילו אשת איש או עכו”ם אף על פי שיש רופאים אחרים עכו”ם, וכן עושים מיני משמושים על פי דרכי הרפואה"
כלומר, שאיסור קרבה לעריות או לנשים תלוי בכוונתו של האדם, ולכן אם אינו נוגע באישה דרך תאווה אין איסור קרבה [עכ''פ מדאורייתא]
וגדולה מזה העיד לי הגר''ד הלר זצ''ל משווייץ-ב''פ [יליד קארלסרוה גרמניה] שזוכר בבירור שאצל גדולי תלמידי הרש''ר הירש לא הקפידו בזה כלל ונתנו שלום לאשה כאיש, והיה לועג על המורים איסור לרבים, על אף שלעצמו החמיר בזה (כנראה מחמת מנהג המקום), זולת אם אשה כבר הושיט לו את ידה,
ידידנו @יידלהאט שוין אמאל מעתיק געווען דא אן אינטעראסאנטע תשובה פון הגאון מורינו רבי חיים ברלין זצ''ל, ולחבת הקודש אעתיק את כל התשובה
אמנם מאידך גיסא יש שהסתייגו מלהתיר ויש שאפילו הורו לאיסור
מרן מופת הדור הגר''מ פיינשטיין זצ''ל על אף שמתיר לנסוע בתחבורה ציבורית בשעות העומס, אפילו באופן שאין שום אפשרות להימנע בנגיעה באישה
וז''ל (בח"ב סימן י"ד)
מכל מקום מסתייג אפילו מלהחזיר נתינת שלום,
וז"ל (באה"ע ח"א ס' נ"ו)
וכן היה נוהג כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש זצ''ל שלא החזיר ידיו לאשה שנתן לו שלום, ויש ווידיאו כשמתנצל לאשה באמרו כי אינו נוהג לנגוע ב”דבר שלא שייך לו”
ולא אכחד שרבינו הגדול מרן הגר"ע זצ"ל לא החזיר ידו לנשים אפילו כשאשה הושיטה את ידה בהסתמך על פשטות דברי הב"י שהבין ברמב"ם שקרבה לעריות אסורה מן התורה אפילו כשאינו מתכוון ליהנות,
מ''מ אינו ראיה ממרן זצ''ל שבא ממדינות ערב שבהם קיימת מודעות רבה יותר לצורך בהפרדה בין המינים ולהימנעות מלחיצת יד. גם נשים לא דתיות מודעות לכך שאנשי דת לא לוחצים בדרך כלל יד לנשים, ומרן לא היה מודע לתרבות המערב כלל,
ויש לי הרבה ראיות לזה שמרן נמשך אחר תרבות המזרח כשעשה חשבון מה נקרא צורך גדול או שעת הדחק, ואסתפק בראיה חדא, מרן זצ''ל לא התיר לילך בפאה נכרית אפילו לצורך גדול ושעת הדחק, מנגד התיר לנשים לילך בשוק בשערות מגולות עד טפח, וכן התיר (בדיעבד) לנשים לילך במכנסיים, כי מרן שנולד בבבל וכיהן ברבנות במצרים, הבין הצורך של הדור לפי ארצות האיסלאם שרוב רובם של הגויים כיסוי את השערות אבל המודרניות שבהם גילוי מקצת שערן והלכו במכנסיים, ואכמ''ל
ובדעת גדולי פוסקי דורינו שליט''א המבינים את התרבות דעת רובם להקל, כלומר שמחמירים במצות כבוד הבריות וכנ''ל,
וכן כותב הפוסק המובהק הגאון הגדול רבי יהודה הרצל הנקין שליט''א (אביו של איתם הי''ד) חבר הנהלת "אוצר הפוסקים" בשו"ת בני בנים חלק א סימן ל"ט
וכן נוהג להלכה ולמעשה מרן פאר הדור הרה''צ הגר''י זאקס שליט''א מ' גאב''ד בריטניה והמדינות
ועוד ועוד, ועיין בגוגל ותמצא נחת
וכן נוהג גאב''ד שומרי אמונה ענגעלוואד ניו זו'רזי הגאון רבי מנחם גנק שליט''א מגדולי מעתיקי השמועה של מרן רשבה''ג הגרי''ד סולובייציק ז''ל וראש מערכת הכשרות של איחוד קהילות האורתודוקסים באמריקה
וכן נהגו מעולם שתדלני ישראל, למטה תמונה מהרה''ח ר' דוד גרינפלד ני''ו חבר מועצת עירנו
[/size]
וידעתי בני ידעתי, אז מ'קען אריינגיין צו דע סארט חיבוק וואס איז היינט די סטייל פון באגריסען אין די סעקולארע וועלט איז די זעלבע ווי נתינת שלום, אבער דאס איז שוין אן אריכות גדול, אויף וואס איך האב נישט קיין צייט יעצט, ועוד חזון בעזר אל עליון
כלפי מה דברים אמורים ?
די גאנצע חרדישע מידיא גייט כאדאראם מיט א מכלומרשטן סקאנדאל ווען הרב גנק האט מפני דרכי שלום (ובפרט ווען ער איז פון די פירער פון עיפּאק) זיך באגריסט מיט מרת קלינטון כדרכם, ואני תמה מה כל הרעש? עטס זענטס אוודאי אינטייטעלד צו ענקער אפּיניאן, אבער לאז אנדערע גיין בדרכם הסלולה, אנן בדידן ואינהו בדידהו
<a class="postlink" href="http://www.ch10.co.il/news/266714/#.VvDgdlsrLnA">http://www.ch10.co.il/news/266714/#.VvDgdlsrLnA</a>
הילארי הביכה את הרב מנחם גנק מה-OU כשנישקה אותו לעיני הקהל
המתמודדת לראשות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, התקבלה בתשואות על ידי משתתפי ועידת אייפא"ק • אבל אז נרשם רגע קטן של מבוכה, כאשר מנכ"ל ארגון הכשרות הגדול בעולם רק ביקש לומר כמה מילות תמיכה
יוני גרין י"א 'אדר ב התשע"ו / 21.03.2016 22:09
המתמודדת לראשות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, הילארי קלינטון, נאמה הבוקר (שני, שעון ניו יורק) בפני משתתפי ועידת אייפא"ק, הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון.
קלינטון, המוגדרת ידידת ישראל ומי שמחזיקה בקשרים טובים עם ראשי הארגונים היהודים באמריקה, חיבקה את מדינת ישראל והצהירה, לקול תשואות המשתתפים: "דבר ראשון שאעשה כשאבחר, הוא להזמין את ראש ממשלת ישראל לבית הלבן לביקור".
אולם עם כניסתה לאולם נרשם רגע של מבוכה, לפחות עבור מי שמכהן כמנכ"ל ארגון הכשרות הגדול בעולם – ה-OU, הרב מנחם גנק.
בעת שקלינטון נכנסה לאולם, ועשתה את דרכה אל הבמה, לקול תשואות הקהל, היא לחצה ידיים לעומדים בשורה הראשונה. הרב גנק, חבוש בכיפה שחורה, התקרב אל המועמדת, שבתגובה העניקה לו חיבוק ונשיקה – שגררו מבטי מבוכה מצד החרדים שהיו בקהל.
בגדר דרכי שלום כדאי להעתיק בזה מש''כ הרב הראשי מרן הגרא"י אונטרמן זצ''ל: "דרכי שלום אינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה." (שבט מיהודה, חלק ג', סימן ע')
בהתאם לכך נהג מרן בעל שבט מיהודה כאשר אשה הושיטה לו יד, לחץ הרב את ידה באומרו כי "איני מקל בנגיעה, אלא מחמיר בכבוד הבריות"
כלומר, מאחר שכבר הושיטה את ידה אי אפשר להניח ידה תלויה באוויר שאין לך ביוש גדול יותר מזה וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה.
כן יש לציין למנהג דומה בקהילות ספרד שהצדיק מרן רשכבה''ג הבן איש חי זצ''ל, שהיה מנהג הנשים לנשק את גב ידו של החכם בצאתן מתפילת ליל שבת, כפי שעושים הגברים. הבא''ח מלמד זכות על המנהג וכתב: כיון שעושות כן לכבודה של תורה וכוונתן למצוה, כמו נשיקה שנושקות לספר תורה, וכיוון שמתכוונות לשם שמים, אין בזה חשש ע''כ
וכוונתו ע”פ מש”כ הש”ך (יו”ד קצה ס”ק כ) "המנהג הפשוט שרופאים ישראלים ממששים הדופק של אישה אפילו אשת איש או עכו”ם אף על פי שיש רופאים אחרים עכו”ם, וכן עושים מיני משמושים על פי דרכי הרפואה"
כלומר, שאיסור קרבה לעריות או לנשים תלוי בכוונתו של האדם, ולכן אם אינו נוגע באישה דרך תאווה אין איסור קרבה [עכ''פ מדאורייתא]
וגדולה מזה העיד לי הגר''ד הלר זצ''ל משווייץ-ב''פ [יליד קארלסרוה גרמניה] שזוכר בבירור שאצל גדולי תלמידי הרש''ר הירש לא הקפידו בזה כלל ונתנו שלום לאשה כאיש, והיה לועג על המורים איסור לרבים, על אף שלעצמו החמיר בזה (כנראה מחמת מנהג המקום), זולת אם אשה כבר הושיט לו את ידה,
ידידנו @יידלהאט שוין אמאל מעתיק געווען דא אן אינטעראסאנטע תשובה פון הגאון מורינו רבי חיים ברלין זצ''ל, ולחבת הקודש אעתיק את כל התשובה
שו"ת נשמת חיים סימן קלה:
בענין שידוכין וענינים באהע"ז
בעזהי"ת, ד' לסדר כי טוב הוא, ח"י טבת גם ברכות לפ"ק [תרע"א].
ברכות שמים מלא חפנים מציון וירושלים, לכבוד האי גברא יקירא המופלג השנון ירא וחרד לדבר ה', מצויין במעלות ומדות חמודות מ' שבתי ברוך שי' ברוך ומבורך יהא לאל עליון כל ימי חייו.
הגיעני מכתבו מן ב' וישלח בצירוף המוסגר, ונתתי שמחה בלבי על אשר סוף סוף נתרצה ונתפייס לבחור לו את הטוב כרצונו של הקב"ה ית"ש, שלא להיות שרוי בלא טובה, ולישא אשה להיות לו עזר לטובה, והמקום יהא בעזרו להמציאו אשה הגונה ולראות עמה חיים נעימים, חיים של טובה וברכה חיים של שלום ושלוה, ויהיו מאושרים בכל מיני אושר הזמני והנצחי כל ימי חייהם, והנני להשיבו על שאלותיו על ראשון ראשון.
א) משלשת הענינים המדוברים לפניו, יחקור מראש על השלישית בת עשרים שנה אם בריאותה בטוב היא דרך ישרה לפניו. ואם היא בת כהן, ואם תקבל עליה לנהוג בדת משה ויהודית מוטב שיתדבק בזרעו של אהרן. אך בתנאי מפורש אם אין שום חשש על בריאותה, אמנם אם היא חלושה בבריאות גופה ח"ו אינה כדאי לפניו, ואז יבחור בראשונה העשירה בת ל"ג או ל"ה שנה, ובשנים האלה היא נקראת עדיין בת בנים ויוכל לקיים בה מצות פו"ר להוליד לו בן ובת ויצא ידי חובתו. ובזה"ז דלא אכשיר דרי אין להדר להיות לו בנים מרובים שמי יודע אם ילכו בדרך התורה והמצוה, אך לקיים מצות פו"ר חובה עלינו למלאות חובתינו, כמו שאמר ישעי' הנביא לחזקיהו המלך בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמיפקדת איבעי לך למיעבד, ברכות י' א', ואך מאי דמיפקדת, ויוכל לקוות להוליד בן ובת ממנה, וגם שהיא עשירה ותכניס לו סכום הגון, ויוכל לשקוד יותר על למוד התורה, וכבר כתב הרמ"א באה"ע סי' ב' שמי שנושא אשה כשירה שאיננה פסולה ח"ו לא נקרא בזה נושא אשה לשם ממון, ויחזיק גם במסחרה להלוות ברבית לנכרים והוא מסחר שנושא פרי להצלחה.
כן הוא עצתי בקצור שאם הבת כהן בת עשרים שנה היא בריאה בלא שום חשש יבחור בה, ואם יש עליה חשש בריאות הגוף יבחור בראשונה העשירה בת ל"ג שנה ואיך שיהי' יתן ה' למזל טוב ולהצלחה, ובלי ספק יודיעני יום הנישואין למז"ט ואברכהו ממרחק, וברכת ה' אינה מוגדרת במקום ותגיע גם עד אפסי ארץ, ובלב מלא אהבה ורצון אשלח לו את ברכתי בכל לבי ונפשי שיראה טוב בהליכות עולמו ובו ישראל יתפאר ברצות ה', אמן כן יהי רצון.
ב) לרב ומסדר קידושין ודאי יקח את מי שירא את ה' ושומר מצוה, ומי שאינו שומר מצוה גם תורתו פסולה, ואפי' אם הוא בקי בכל התורה כולה אם יראת ה' היא אוצרו טוב, ואי לא לא.
ג) וע"ד נאמנות אשה על שמירת המקוה הוא דין מפורש ביו"ד סי' קכ"ז סעי' ג' בהגהת רמ"א שבכל דבר שהוא ודאי איסור ולא ספק איסור, וגם אין בו צדדים להקל, יש לאשה נאמנות באיסורין וא"כ אחרי שהיא שומרת מצוה ויודעת השיעור עד כמה צריכה המקוה להתמלאות במים כשרים, ותקבל על עצמה שתהא נזהרת בזה יש לסמוך עליה.
ד) ועל דבר כסוי ראש האשה במטפחת אחת, אם אין שערה נראין אין בזה שום איסור, ועדיף טובא מפיאה נכרית, ואין צריך כלל שני כסויין, ואם אך אין השער נראה בחוץ די בכסוי אחד אף ברשות הרבים, ורשאי גם לקרות ק"ש כנגדה, ואין להחמיר עוד בזמן הזה.
ה) ולדבר עם אשה בשוק לא נאסר אלא לתלמיד חכם ולא למי שאינו מוחזק בתלמיד חכם, וכשם שתלמיד חכם המדבר עם אשה בשוק גורם בזה חלול השם כן מי שאינו מוחזק לתלמיד חכם הנזהר בזה שלא לדבר עם אשתו לעיני הבריות הוא מיחזי כיוהרא, ויש בזה גם כן חלול השם, וכבר אמרו חז"ל יומא פ"ו א' ואהבת את ה' אלקיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כתובות י"ז א', ובפרט שהכל יודעים את כבודו שרחוק הוא משום שמץ הרהור שאינו הגון ח"ו וכל מעשיו לשם שמים, ועליו להזהר שלא לגרום לעג השאננים על ירא ה' וחרד על דברו, וכל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלקים, מו"ק ה' א'.
ו) ואשר שאל על דבר נתינת ידו לרשעים או לנכרית, הנה ליתן יד לפושעים אין שום איסור בזה אם אין בזה הודאה וחיזוק להנהגותיהם בשרירות לבם. ולתת יד לאשה לשון הש"ס הוא ברכות ס"א א' המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, מבואר דאם אינו מכוין לשום דבר וכש"כ שאינו עושה כדי להסתכל בה כמו מעלתו שכל מעשיו לשם שמים אין איסור בזה לרצות מעות מידו לידה. ודאי אם יוכל להזהר בזה מה טוב, אבל אם אי אפשר לו להנצל מזה כגון אם הנכרית הקדימה והושיט לו את ידה ואין דעתו לשום הרהור ח"ו אין להחמיר בזה, ודרכיה דרכי נועם, ואהבת את ה' אלקיך אמרו חכמים יומא פ"ו א' שיהא שם שמים מתאהב על ידך, ולא יאמרו על יראי ה' שהם משוגעים ואינם בעלי דרך ארץ.
והנה השיבותי לו על שאלותיו, והנני מלא שמחה מאשר הודיעני כי יוכל היות שיזמין לו ה' זיווג הגון לפי מעשיו ויהי' למזל טוב ובהצלחה, ויראה עמה חיים נעימים ויזכה לזרעא חייא וקיימא, ויפיקו רצון מהאל הטוב בכל מילי דמיטב, ואם יוגמר אצלו ברצות ה' למז"ט יודיע נא יום המוגבל ואברכהו באהבה.
ושלום וברכה וכל טוב סלה יהא לו עד העולם כברכת ידידו המוקירו ומכבדו, ולא זז מחבבו המצפה לישועה, חיים ברלין
אמנם מאידך גיסא יש שהסתייגו מלהתיר ויש שאפילו הורו לאיסור
מרן מופת הדור הגר''מ פיינשטיין זצ''ל על אף שמתיר לנסוע בתחבורה ציבורית בשעות העומס, אפילו באופן שאין שום אפשרות להימנע בנגיעה באישה
וז''ל (בח"ב סימן י"ד)
"בדבר הליכה בסאבוויי בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה להיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז לנסוע בשעות אלו. הנה מצד נגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור, משום שאין זה דרך תאוה וחיבה… ולכן לא שייך לחוש מלנסוע בסאבווי בשעת הליכה לעבודה, אף שלא יכול להיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, שהנגיעה בלא מתכוון מחמת שאי אפשר לו להיזהר אין זה דרך תאווה וחיבה. כמו כן אין איסור מטעם זה לשבת אצל אישה, ... "
מכל מקום מסתייג אפילו מלהחזיר נתינת שלום,
וז"ל (באה"ע ח"א ס' נ"ו)
"ודבר שראיתי שיש מקילין אף מיראי ה' לתת יד לאישה כשהיא מושיטה – אולי סבורין דאין זה דרך חיבה ותאווה. אבל למעשה קשה לסמוך על זה"
וכן היה נוהג כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש זצ''ל שלא החזיר ידיו לאשה שנתן לו שלום, ויש ווידיאו כשמתנצל לאשה באמרו כי אינו נוהג לנגוע ב”דבר שלא שייך לו”
ולא אכחד שרבינו הגדול מרן הגר"ע זצ"ל לא החזיר ידו לנשים אפילו כשאשה הושיטה את ידה בהסתמך על פשטות דברי הב"י שהבין ברמב"ם שקרבה לעריות אסורה מן התורה אפילו כשאינו מתכוון ליהנות,
מ''מ אינו ראיה ממרן זצ''ל שבא ממדינות ערב שבהם קיימת מודעות רבה יותר לצורך בהפרדה בין המינים ולהימנעות מלחיצת יד. גם נשים לא דתיות מודעות לכך שאנשי דת לא לוחצים בדרך כלל יד לנשים, ומרן לא היה מודע לתרבות המערב כלל,
ויש לי הרבה ראיות לזה שמרן נמשך אחר תרבות המזרח כשעשה חשבון מה נקרא צורך גדול או שעת הדחק, ואסתפק בראיה חדא, מרן זצ''ל לא התיר לילך בפאה נכרית אפילו לצורך גדול ושעת הדחק, מנגד התיר לנשים לילך בשוק בשערות מגולות עד טפח, וכן התיר (בדיעבד) לנשים לילך במכנסיים, כי מרן שנולד בבבל וכיהן ברבנות במצרים, הבין הצורך של הדור לפי ארצות האיסלאם שרוב רובם של הגויים כיסוי את השערות אבל המודרניות שבהם גילוי מקצת שערן והלכו במכנסיים, ואכמ''ל
ובדעת גדולי פוסקי דורינו שליט''א המבינים את התרבות דעת רובם להקל, כלומר שמחמירים במצות כבוד הבריות וכנ''ל,
וכן כותב הפוסק המובהק הגאון הגדול רבי יהודה הרצל הנקין שליט''א (אביו של איתם הי''ד) חבר הנהלת "אוצר הפוסקים" בשו"ת בני בנים חלק א סימן ל"ט
" אבל נתינת יד אינה בכוונה ליהנות וגם אינה אלא לרגע… וצריך ראיה לחדש איסורים בעניינים שלא הזכירום הראשונים. ומה שכבודו כתב, שיש מנהג שלא לתת יד בוודאי גם אני נוהג כן, אבל מנהג לחוד ואיסור לחוד… וכן באשכנז נהגו לתת יד וישנם כמה וכמה תלמידי חכמים בכמה וכמה ארצות שמשיבים יד… ובודאי כבודו רשאי להחמיר על עצמו אבל לא להחמיר לאחרים בלי ראיה…"
וכן נוהג להלכה ולמעשה מרן פאר הדור הרה''צ הגר''י זאקס שליט''א מ' גאב''ד בריטניה והמדינות
ועוד ועוד, ועיין בגוגל ותמצא נחת
וכן נוהג גאב''ד שומרי אמונה ענגעלוואד ניו זו'רזי הגאון רבי מנחם גנק שליט''א מגדולי מעתיקי השמועה של מרן רשבה''ג הגרי''ד סולובייציק ז''ל וראש מערכת הכשרות של איחוד קהילות האורתודוקסים באמריקה
וכן נהגו מעולם שתדלני ישראל, למטה תמונה מהרה''ח ר' דוד גרינפלד ני''ו חבר מועצת עירנו
[/size]
וידעתי בני ידעתי, אז מ'קען אריינגיין צו דע סארט חיבוק וואס איז היינט די סטייל פון באגריסען אין די סעקולארע וועלט איז די זעלבע ווי נתינת שלום, אבער דאס איז שוין אן אריכות גדול, אויף וואס איך האב נישט קיין צייט יעצט, ועוד חזון בעזר אל עליון
כלפי מה דברים אמורים ?
די גאנצע חרדישע מידיא גייט כאדאראם מיט א מכלומרשטן סקאנדאל ווען הרב גנק האט מפני דרכי שלום (ובפרט ווען ער איז פון די פירער פון עיפּאק) זיך באגריסט מיט מרת קלינטון כדרכם, ואני תמה מה כל הרעש? עטס זענטס אוודאי אינטייטעלד צו ענקער אפּיניאן, אבער לאז אנדערע גיין בדרכם הסלולה, אנן בדידן ואינהו בדידהו
<a class="postlink" href="http://www.ch10.co.il/news/266714/#.VvDgdlsrLnA">http://www.ch10.co.il/news/266714/#.VvDgdlsrLnA</a>
הילארי הביכה את הרב מנחם גנק מה-OU כשנישקה אותו לעיני הקהל
המתמודדת לראשות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, התקבלה בתשואות על ידי משתתפי ועידת אייפא"ק • אבל אז נרשם רגע קטן של מבוכה, כאשר מנכ"ל ארגון הכשרות הגדול בעולם רק ביקש לומר כמה מילות תמיכה
יוני גרין י"א 'אדר ב התשע"ו / 21.03.2016 22:09
המתמודדת לראשות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, הילארי קלינטון, נאמה הבוקר (שני, שעון ניו יורק) בפני משתתפי ועידת אייפא"ק, הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון.
קלינטון, המוגדרת ידידת ישראל ומי שמחזיקה בקשרים טובים עם ראשי הארגונים היהודים באמריקה, חיבקה את מדינת ישראל והצהירה, לקול תשואות המשתתפים: "דבר ראשון שאעשה כשאבחר, הוא להזמין את ראש ממשלת ישראל לבית הלבן לביקור".
אולם עם כניסתה לאולם נרשם רגע של מבוכה, לפחות עבור מי שמכהן כמנכ"ל ארגון הכשרות הגדול בעולם – ה-OU, הרב מנחם גנק.
בעת שקלינטון נכנסה לאולם, ועשתה את דרכה אל הבמה, לקול תשואות הקהל, היא לחצה ידיים לעומדים בשורה הראשונה. הרב גנק, חבוש בכיפה שחורה, התקרב אל המועמדת, שבתגובה העניקה לו חיבוק ונשיקה – שגררו מבטי מבוכה מצד החרדים שהיו בקהל.
