אין ליכט פון @אנאנים'ס אשכול וועגן פרייליכע סליחות און ונבנתה'ס הנחה וואס מען האט געטוהן יוהכ"פ בזמן שבית המקדש היה קיים, בין איך נתעורר געווארן צו מעורר זיין אונזער קהילה צו זיכער מאכן צו זיין וואס מער פרייליך יום כיפור, וועט איהר דאך אוודאי פרעגן ולשמחה מה זו עושה, פאסטן איז נישט עפעס מסוגל לשמחה אף אתה אמור לו
א''ר שמעון ב''ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה''כ: בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה
אויף יוהכ"פ האט די גמרא אפילו נישט קיין שאלה פארוואס מען איז פרייליך, עס איז דאך א יום סליחה ומחילה,
נו אויב אזוי ברודערלעך לאמיר געדענקען אז עיצומו של יום מכפר, עס איז א יום סליחה ומחילה און לאמיר פארגיין אין א טענצל,
די גמרא ברענגט דארט נאך א טעם משום יום שניתנו בו לוחות האחרונות וואס איז לכאורה יא א סיבה אויף שמחה
תענית ל ב א"ר שמעון ב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ: בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות אלא ט"ו באב מאי היא וכו׳
ארבעים ימים האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני להביא תורה לעמו גזרו ישראל יום צום יום תענית יום האחרון שבכולם שהוא יום ארבעים גזרו תענית ולנו בתעניתם כדי שלא ישלוט בהם יצר הרע ולמחרת השכימו ועלו לפני הר סיני הם בוכים לקראת משה ומשה בוכה לקראתם עד שעלתה אותה בכייה למרום באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהם ובישרה אותן רוח הקודש בשורות טובות ונחמות ואמר להם בניי נשבע אני בשמי הגדול שלי שתהא לכם בכייה זו לכם בכיית שמחה ויהיה לכם יום זה סליחה וכפרה ומחילה לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות סליק
c/p אליהו רבה פרשה א דבר אחר ימים יוצרו ולו אחד, זה יום הכפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך, וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים (היה) [הוא] שמח שמחה גדולה, לכך (נאמר) [נדמה] יום הכיפורים, שנתנו הקב"ה באהבה רבה [ובשמחה], ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, שאני מוחל לעונותיהם של ישראל, לפיכך יהא אדם זוכר מיום שבחר הקב"ה באברהם עד אותה שעה, וכל טובות וצדקות שעשה עם ישראל בכל שעה ושעה, שנאמר זכר אלה יעקב (ישעיה מ"ד כ"א) ואומר מחיתי כעב פשעיך (שם שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ב), מה עבים הללו נמחין על ידי הרוח כך עונותיהם של ישראל נמחין בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם הבא, שנאמר מחיתי כעב, מה תלמוד לומר כי גאלתיך (שם /ישעיהו מ"ד/), גאלתיך מספר מיתה ונתתיך בספר חיים, לכך נאמר כי גאלתיך, מה ענין שלאחריו רונו שמים (שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ג).
אז דו גייסט דעם גאנג וואס צדיקים זאגן וואלט איך עבליבן אינדערהיים ר''ה און יו''כ ווי באקאנט וואס צדיקים האבן געזאגט אז דאס גאנצע חודש תשרי איז דאך נאר אן הכנה צום אתה הראיתה פון שמח''ת, און איך בין נישט אזוי מקפיד אויף הכנות. ווער רעדט נאך אז דער עכטער גמר הדין איז דאך זאת חנוכה... און פורים איז גרעסער פון יום כיפור. שוין האסטו א גוטן קוגל און האמיר א זיס יאר.
ווייל טון עבירות האט נישט קיין הלכות, תשובה טון האט יא. ס'דארף זיין חרטה על העבר עד שיעיד וכו.. סתם פאסטן און זאגן פון א מחזור טוט נישט דער טריק.
המקדש את האשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו.... אודאי איז פאראן מדריגות אין תשובה, אבער יעדער הרהור העלפט. יש לי אריכות בזה אבל אין לי פנאי עכשיו.
ווייל טון עבירות האט נישט קיין הלכות, תשובה טון האט יא. ס'דארף זיין חרטה על העבר עד שיעיד וכו.. סתם פאסטן און זאגן פון א מחזור טוט נישט דער טריק.
המקדש את האשה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו.... אודאי איז פאראן מדריגות אין תשובה, אבער יעדער הרהור העלפט. יש לי אריכות בזה אבל אין לי פנאי עכשיו.
יא אין דעם הרהור דארף זיין א חרטה על העבר און קבלה על העתיד. זאגסט נישט אנדערש
ביי מיין שול איז זייער פרייליך יוכ"פ. ביי "אין קצבה" איז דער עולם פרייליך ביזן הימל, מען טאנצט עד לב השמים. כ'האב קיינמאל נישט פארשטאנען (שבת אחים אלערט, אנאנים קוק נישט בייז) לשמחה מה זו עושה, וואס ביסטו פלוצים אזוי פרייליך געווארן אז דער באשעפער איז א מלך א-ל חי וקיים וואס אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך?
שמעקי, איך פארשטיי נישט דיין שאלה, ווייל אויב האב איך א חשבון זיך צו אפרעכענען מיט איינעם מוז איך דאס טאהן וואס פריער פאר איך פעקל זיך אפ, אבער ער וואס אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך, נו וואו יאגסטו זיך? נעם נאכנישט נקמה ביז וואס ווער ווען וועל איך זיך שוין אדורך קומען מיט א מחילה סליחה וכפרה.
ביי מיין שול איז זייער פרייליך יוכ"פ. ביי "אין קצבה" איז דער עולם פרייליך ביזן הימל, מען טאנצט עד לב השמים. כ'האב קיינמאל נישט פארשטאנען (שבת אחים אלערט, אנאנים קוק נישט בייז) לשמחה מה זו עושה, וואס ביסטו פלוצים אזוי פרייליך געווארן אז דער באשעפער איז א מלך א-ל חי וקיים וואס אין קצבה לשנותיך ואין קץ לאורך ימיך?
