אתכלא לקיימא לישנא דארמיתא

לישנא דארמיתא הוות לישנא דאשתעי בה יהודאי מיומוי דקדמאי. בשריתא, בעדנא דאיגלאי יהודאי מארעהון לארעא דפונטוס, אוולי אבהותנא לממליל בארמיתא. ואוף בתר דתובו יהודאי לארעהון, ואוף בתר דאוולי לממליל בלישני אחורנין, לישנא דיוונאי, לא אישתכחית מנהון ארמיתא דאישתעי בה מקדמיתא.
ואוף בגולתהון אריכת יומין, אי לא אישתעי בה, מאום הוו מוקינן לון מתורגמן דתרגמא להון אורייתא בבי כנישתון לארמיתא. רבנא מאיר שץ, מארי דאקדמות, לא הוה מרשם שירתא בארמיתא אי לאו דכולא כנישתא הוו רגילא בה.
מאום, בתר עדנא דיומי אמצעתא עלאי, פסקא מנן אחסנתא יקירתא דא. לית מאן דאשתעי בארמיתא ביומי הדין.
אמרית אנא צעירתא בגו כנישתא, עדיאל בריה דזבדיה יהודאי, לאחייא אחסנתא דלנא, ולמעביד ארמיתא ללישנא דאתכתיב מחדתא. מעתדנא אנא אתכולא דין למכתבא ולמיקרא לחוד בלישנא דארמיתא.
בשמא דעממנא איתעבידת.

עידאל, דו האסט א טשענס צו זיין דער בן יהודה פון ארמית.

עדיאל

לישנא דארמיתא הוות לישנא דאשתעי בה יהודאי מיומוי דקדמאי. בשריתא, בעדנא דאיגלאי יהודאי מארעהון לארעא דפונטוס, אוולי אבהותנא לממליל בארמיתא. ואוף בתר דתובו יהודאי לארעהון, ואוף בתר דאוולי לממליל בלישני אחורנין, לישנא דיוונאי, לא אישתכחית מנהון ארמיתא דאישתעי בה מקדמיתא.
ואוף בגולתהון אריכת יומין, אי לא אישתעי בה, מאום הוו מוקינן לון מתורגמן דתרגמא להון אורייתא בבי כנישתון לארמיתא. רבנא מאיר שץ, מארי דאקדמות, לא הוה מרשם שירתא בארמיתא אי לאו דכולא כנישתא הוו רגילא בה.
מאום, בתר עדנא דיומי אמצעתא עלאי, פסקא מנן אחסנתא יקירתא דא. לית מאן דאשתעי בארמיתא ביומי הדין.
אמרית אנא צעירתא בגו כנישתא, עדיאל בריה דזבדיה יהודאי, לאחייא אחסנתא דלנא, ולמעביד ארמיתא ללישנא דאתכתיב מחדתא. מעתדנא אנא אתכולא דין למכתבא ולמיקרא לחוד בלישנא דארמיתא.
בשמא דעממנא איתעבידת.

וואס שטייט דא? איך הייב נישט אהן צו פארשטיין. איז עפעס ראנג מיט מיר?

מותבא דקשישא, אית אפשר לאשתעי לחוד בארמיתא?

מלכא דאמריקא, איתעכב כען הכא לזימנא. ציית וסביר.

רחימנא לישנא דיהונתן שיקרא, דהוא לישנא דבני מערבא. ברם בכולהון לישני אית למיכתבא הכא.

ולמא ליה למיכתב הכי כד מתכוון למימר ״כאן ״,
ולעדיאל מה דין דכתבת ״שיקרא״?

איתן שיגגי בלישננא דלא ידענא לאישתעי שפיר. השתא דאשתמודעת לכולא דיכולת את למשתעי טב מנא, איתעכב כען הכא ואליף לבני ישראל ארמיתא.

ירא שמים

ולמא ליה למיכתב הכי כד מתכוון למימר ״כאן ״,

ליתנא זכאי למיסבר.

ירא שמים

ולעדיאל מה דין דכתבת ״שיקרא״?

ליתנהו יונתן דחבריה.

״למסבר ״את בעית למימר להבין ?

פוק חזי עמע דקווה שטיבלאה לא מיבינה מה דגין כתבתא

סברא, סביר, רבנן סובראי, סברי מרנן, סאברא ושאטילא.

תרגומא דמתליא דשלמא מלכא אפסיקתא ד״להבין אמרי בינה ״ מתרגם לאתבין.

דחלתא דשמיא, אית טפי מאורחא חדא למיפשט שונרא.

לא למיפליג עלך , להודעא מילתא לחוד איתכוונא , האם דין אתכולתא לא למטרת לאלפא ולאתבין דין לישנא.

רישא דאתכולא כדי נסבא, דממילא לישנא הדין קאי וקיימא בהנהו דיתבי ביני עמודי דגרסי, ודלא יתבי התם לא חשיבי להון לישנא הדין.

עדיאל

מותבא דקשישא, אית אפשר לאשתעי לחוד בארמיתא?

תנא דבי עגלאי. מאן דמשתעי בארמיתא, איתפקרון ואיתנכוון ליה כולן זכוותא. בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולא אידכרון לון תעניתי וסגפנותי. והאי בר נש נפיק נקי מכולן נכסין דיליה לעלם.

למען דלא בקיעא בארמיתא יש גוגל טראנסלטוניתא ?

חדתין דיומא הדין
גפא דמטוסא תבירא אישתכחא אנגווא דאוקיינוס.
אסיא דשנייא קטיל ליה לקקיל אריא בגירא ובקשתא. תהוא דכרוניה בריך.