ווער איז עס?
וואס איז אינטערעסאנט מיט איהם?
וואס איז אינטערעסאנט מיט איהם?
הרב יחיאל גולדהבר
65 פאסטס אין ארכיוו · אשכול #870
בלאט: 1 2
וועט ער אויך זיין אין ברוקלין ?י
וואס איז פשט פונעם אינטערשריפט ״עבדכם הנאמן״? (אינעם ערשטן מודעה)
קען איינער מגלה זיין וואס איז דער אימעיל ווי מבאקומט זיינע תורות? [אויב נישט דא איז אין אישי]
יישר כח יאנקל
איז די שול אור חיים לואיס שיינער שול ?
איז די שול אור חיים לואיס שיינער שול ?
מארגן דאנערשטאג נאכט בשעה 9:30 גייט ער געבן א שיעור אין קרית יואל, בביהמ"ד תפלה למשה, 11 ווענביורן דרייוו.
מיר ווארטן אז יאנקל זאל אביסל מער באשרייבן דעם חכם וידען הרב יחיאל.
דערווייל, קען מען דא לייענען אביסל פון זיינע מאמרים.
דערווייל, קען מען דא לייענען אביסל פון זיינע מאמרים.
נו, לוינט זיך צו גיין הערין די שיער, האט אים איינער דא שוין געהערט? ער זאגט א שיינע שיער?
קען איינער עם ביישרייבען לכה"פ אזוי גיט ווי מאראנצןזאפט האט ביישריבען רבי מאטאל זילבער
יישר כח.
מונקאטשע רב איז יא געווען דא, פון וועם רעדסטו?
למי רשמים מהשיעור של אמש?
אפתח לברך בתורה תחילה
נוכחתי בשיעורו הנפלא של רבי יחיאל, שיעור רב-היקף שהועבר בפני קהל מאזינים גדול יחסית, כשישים איש, קהל מגוון מאוד. רבי יחיאל העביר את החומר בדרך יסודי ומובן לכל, מסודר ומקוטלג להפליא, ומלא טיעונים הגיוניים מקוריים ומחודשים. הרבה מהפואנטות שהעלה עוררו תגובות והוספות מקהל המאזינים, רובם (!) ת"ח ומלומדים גדולים ביותר.
דברי הרב גולדהבר מאירים ושמחים כדרכו תמיד, ניתן לומר שהקיף נושא רחב כל כך, בזמן קצר מאוד, ורבות החכמתי מדבריו. נהניתי מאוד מהשיעור, ואקוה ששיעור זה יהיה אך הראשון בסדרה.
אפתח לברך בתורה תחילה
נוכחתי בשיעורו הנפלא של רבי יחיאל, שיעור רב-היקף שהועבר בפני קהל מאזינים גדול יחסית, כשישים איש, קהל מגוון מאוד. רבי יחיאל העביר את החומר בדרך יסודי ומובן לכל, מסודר ומקוטלג להפליא, ומלא טיעונים הגיוניים מקוריים ומחודשים. הרבה מהפואנטות שהעלה עוררו תגובות והוספות מקהל המאזינים, רובם (!) ת"ח ומלומדים גדולים ביותר.
דברי הרב גולדהבר מאירים ושמחים כדרכו תמיד, ניתן לומר שהקיף נושא רחב כל כך, בזמן קצר מאוד, ורבות החכמתי מדבריו. נהניתי מאוד מהשיעור, ואקוה ששיעור זה יהיה אך הראשון בסדרה.
he learn pirek in krula shul in willi this week at 6.15
ב"פ?
ניין, וויליאמסבורג. טאפיק: חילול ה'
וואס איז פשט אז א עטליכע נייע גבירים פין די ווילאמסבורגע אומגעגנט לויפען עם נאך ? צו ווייסט ער די סוד ווי אזוי מען רייך ?
אדער גבירים הייבען פלוצלונג אן צו ווערן חכמים
אדער גבירים הייבען פלוצלונג אן צו ווערן חכמים
איך בין פון די עשירים וואס וואוינען אין די אומגעגענט פון ווילי, לכאורה ווייסט ער נישט די סוד ווי אזוי מווערט רייך,
איך גלייך עם זייער ער גיט מיר סיפוק ער פילט אן מיין מוח מיט רייכע ענינים, וואס פונקטלעך איז דיר שווער?
עשירים טארן נישט הנאה האבען פון דעם וועלט?
איך גלייך עם זייער ער גיט מיר סיפוק ער פילט אן מיין מוח מיט רייכע ענינים, וואס פונקטלעך איז דיר שווער?
עשירים טארן נישט הנאה האבען פון דעם וועלט?
אזעלכע חכמים ווי דיר פארשטיי איך זייער גיט. נאר גרעדע ביו איך באקאנט מיט א גביר מיט גאנץ א קליינע מוח וואס האלט זיך פין זיינע האניס {מלשון דבש } אשר על כן פרעג איך
נאך אלס בעסער ווי זיך ראלען און בעט שבת נאכמיטאג, אדער לויפן אין די גאסען און שרייען שבת הייליגע שבת
פארשטיי איך גוט ? ער גייט זיין דעם שבת אין וילי און פארלערנען פרק אין קראלי ?
moti107פארשטיי איך גוט ? ער גייט זיין דעם שבת אין וילי און פארלערנען פרק אין קראלי ?
יא פארשטייסט גוט
קינות גירושיןנאך אלס בעסער ווי זיך ראלען און בעט שבת נאכמיטאג, אדער לויפן אין די גאסען און שרייען שבת הייליגע שבת
נישט לויט פוסקים . עס איז ליידער דא פוסקים וואס העלטן אז זיך ראלען און בעט (פארשטיי זיך נישט ליינען די שטערן אין שפאקטיוו) איז בעסער
אנאנים, קענסט אראנדזשירן צו זיין אין וויליאמסבורג דעם שבת? אויב יא, קענסטו זיך משתתף זיין ביים שיעור אין פרקי אבות אין קראלי ביהמ"ד, שבת נאכמיטאג. כפי ידיעתי וועט הרב גאלדהאבער וויילן אין וויליאמסבורג די קומענדיגע גאנצע וואך.
שבת איז געווען אין קראלי ביהמ"ד א שיינער שיעור בעניני חילול ה' אצל עכו"ם.
די פאריגע וואך האט דער חשובער גאסט געגעבן א שיעור אין פלעטבוש אין שטוב פון איינעם פון די מעריצים, בענין דער ראלע וואס דער זוה"ק שפילט אינעם שולחן ערוך.
אזוי אויך איז אין די טעג ערשינען א ספר פון דעם גאון, א מחקר יסודי אויף אידן אינעם טיטאניק. דער גאון האט פאריאר פסח צייט ארויסגעשיקט עטליכע מאמרים בענין זה, און יעצט האט ער ארויסגעגעבן א גאנצן ספר/קונטרס אויף דעם נושא. דער ספר איז צום באקומען אין ביגעלאייזן אין בארא פארק.
די פאריגע וואך האט דער חשובער גאסט געגעבן א שיעור אין פלעטבוש אין שטוב פון איינעם פון די מעריצים, בענין דער ראלע וואס דער זוה"ק שפילט אינעם שולחן ערוך.
אזוי אויך איז אין די טעג ערשינען א ספר פון דעם גאון, א מחקר יסודי אויף אידן אינעם טיטאניק. דער גאון האט פאריאר פסח צייט ארויסגעשיקט עטליכע מאמרים בענין זה, און יעצט האט ער ארויסגעגעבן א גאנצן ספר/קונטרס אויף דעם נושא. דער ספר איז צום באקומען אין ביגעלאייזן אין בארא פארק.
פארוואס רעדט ער ענגליש
ווייל עס איז געווען אין פלעטבוש.
אה
אריין אין 2 אותיות אשכול (שוין דא איינס?)
כ'האב שוין געקויפט א באס טיקעט. אפשר וועל איך מיך איינרעדן אויף איינעם אז ער איז גאר אונזער יאנקל.
בכל אופן, ס'איז גאנץ אינטערעסאנט, א בעל דרשן שטעלט ארויס א צעטיל: הערטס מיך אויס רבותי, כ'מיין איך האב עפעס צו פארקויפן, און איר זענט העפליך געלאדענט. געענדיגט מיט די נעתר לבקשתינו'ס
בכל אופן, ס'איז גאנץ אינטערעסאנט, א בעל דרשן שטעלט ארויס א צעטיל: הערטס מיך אויס רבותי, כ'מיין איך האב עפעס צו פארקויפן, און איר זענט העפליך געלאדענט. געענדיגט מיט די נעתר לבקשתינו'ס
דער בעל דרשן האט נישט געשטעלט קיין צעטיל, ער האט דאס סך הכל ארומגעשיקט אין אימעיל צו זיין ענגע קרייז אנהענגער.
האט איינער דאס בליץ-פאסט אדרעס פון ר' יחיאל?
איך וואלט זייער שטארק געוואלט האבן דעם מאמר פון הרב גולדהבר, איבער דעם הסכמה פון די חתם סופר אויף די ש''ס אויף דייטש, קען מיר עס איינער מזכה זיין בבקשה, קען זיין און אישי אויך, בתודה למפרע
גענומען פון די "אן דה מעין ליין" וואס יאנקל האט געלינקט
הרב גולדהבר וועט זיין אין פלעטבוש היינט נאכט, יעדער איז געלאדענט, ווי געווענליך איז עס בחינם
דאס איז די איינלאדענונג
<a class="postlink" href="http://judaicaused.blogspot.com/2016/03/announcement-special-shiur-by-rabbi.html?m=1">http://judaicaused.blogspot.com/2016/03 ... i.html?m=1</a>
ראשי פרקים להכנת השיעור
<a class="postlink" href="http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm">http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm</a>
דאס איז די איינלאדענונג
<a class="postlink" href="http://judaicaused.blogspot.com/2016/03/announcement-special-shiur-by-rabbi.html?m=1">http://judaicaused.blogspot.com/2016/03 ... i.html?m=1</a>
Announcement: Special shiur by Rabbi Yechiel Goldhaber on this Sunday, April 3
The readership of the Blog is invited to a shiur that will be taking place this Sunday April 3, at 7PM. The shiur will be given by the noted author Rav Yechiel Goldhaber of Eretz Yisrael. He has authored many wonderful articles and works on a wide range of topics most notably Minhage Kehilot about customs, Kunditon about the Titanic, and the Cherem on Spain, and 2 volumes of Ginze Yehuda, a collection of assorted letters of various Rabbis
The subject of the Shiur is
חיפושו של ר ישראל משקלוב אחרי עשרת השבטים
, and it will take place in Brooklyn at 3114 Quentin Rd, Brooklyn, NY 11234, on the second floor, upstairs at Mizrahi Bookstore. Men and women are invited. The shiur will be in English. Please note that the bookstore will close at 6:30 p.m. and will not be open during or after the shiur, if one wishes to visit the store, please plan accordingly
The readership of the Blog is invited to a shiur that will be taking place this Sunday April 3, at 7PM. The shiur will be given by the noted author Rav Yechiel Goldhaber of Eretz Yisrael. He has authored many wonderful articles and works on a wide range of topics most notably Minhage Kehilot about customs, Kunditon about the Titanic, and the Cherem on Spain, and 2 volumes of Ginze Yehuda, a collection of assorted letters of various Rabbis
The subject of the Shiur is
חיפושו של ר ישראל משקלוב אחרי עשרת השבטים
, and it will take place in Brooklyn at 3114 Quentin Rd, Brooklyn, NY 11234, on the second floor, upstairs at Mizrahi Bookstore. Men and women are invited. The shiur will be in English. Please note that the bookstore will close at 6:30 p.m. and will not be open during or after the shiur, if one wishes to visit the store, please plan accordingly
ראשי פרקים להכנת השיעור
<a class="postlink" href="http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm">http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/sinay/nisyono-4.htm</a>
אן ארטיקל אין הארץ איבער הרב גולדהבר און אנדערע ת''ח מופלגים
<a class="postlink" href="http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2444402">http://www.haaretz.co.il/news/education ... -1.2444402</a>
תנועת ההשכלה החרדית: לומדים ליד האוניברסיטה
בלי תואר אקדמי וללא ידיעת הקהילה שלהם, הופכים חרדים לחלק מהנוף בספריות אקדמיות ולחוקרים מובילים בהיסטוריה ובפילוסופיה יהודית
28.09.2014 11:49
יאיר אטינגר
דבר חריג קורה במחלקות למדעי היהדות באוניברסיטאות. מעל במות יוקרתיות שכל סטודנט ודוקטורנט שואף אליהן, מופיעים וזוכים לציונים לשבח מלומדים אלמונים, חלקם צעירים מאוד, כולם נטולי השכלה אוניברסיטאית.
אחד, חסיד סאטמר, עומד לפרסם באופן נדיר מאמר בכתב עת אקדמי נחשב; אחד נוסף, מרדכי וינטרויב, הוזמן בקיץ שעבר להרצות בקונגרס העולמי למדעי היהדות; שלישי הוזכר בהקדמה לספר אקדמי חדש (המוקדש לפיוטי רבי אלעזר הקליר) מאת חוקרת הפיוטים פרופ' שולמית אליצור: "כמה וכמה תלמידי חכמים וחוקרים סייעו לנו בעצותיהם ובהערותיהם, ואי אפשר למנות כאן את כולם. ראש לכולם הבחור המופלג אברהם לוין, מלומד הבקיא בפיוטים". ויש אחרים, כמו יעקב ישראל סטל (Stal) ויחיאל גולדהבר – ששמם כבר הולך לפניהם, והם מוזכרים תדיר בהערות שוליים של חשובי המומחים ליהדות מרכז ומזרח אירופה.
כל השמות שייכים למעגל גדל והולך של למדנים שגדלו בבית המדרש החרדי ובנקודה כלשהי העתיקו את מושבם אל ליד האוניברסיטה, לא בתוכה ממש. בשונה מחרדים מודרניים שנוהרים באלפיהם ללימודי משפטים או מינהל עסקים בקמפוסים חרדיים, כדי לרכוש מקצוע, כאן הפרופיל האופייני שונה לגמרי וחתרני הרבה יותר: זהו העילוי, עוקר הרים, המצטיין של הישיבה שלומד הכל וקורא הכל, ובבגרותו שולח יד בכתיבה ביקורתית, פורצת גדר במונחים חרדיים.
יחיאל גולדהבר בספרייה הלאומית. "גדולי ישראל שללו את זה, אבל הלב משך אותי"אמיל סלמן
למשכיל החרדי החדש לא ממתינים פרנסה, מלגה ותקן אקדמי, והסיכונים שהוא לוקח בתחום החברתי והרוחני הם משחק בחומר נפץ. מי ששוחחנו אתם (רק אחד התראיין בשמו), אומרים כי התשוקה לידע ולכתיבה חזקה מכל סכנה, ועדיין, דווקא הם, שעושים דבר נועז הרבה יותר מהסטודנט למשפטים במכללה החרדית, חרדים לחרדיותם. רובם חוזרים מדי ערב מהספרייה אל בתיהם החסידיים והליטאיים, בהם גם כאלה שלא יוותרו על הקנאות המתבדלת.
חשיפה הדדית
חרדים שנמשכו לשערי ההשכלה תמיד היו. יונה טויבר, בחור הישיבה שהפך למשכיל, תואר בידי עגנון ב"סיפור פשוט" ("השכלתו לא העבירתו על דעת קונו, ברם מאוויים שאין להם פה התחילו מצפצפים מלבו"), וכל מי שביקר בקמפוס גבעת רם בירושלים ב-30 או 40 השנים האחרונות נתקל אולי בהתגנבות יחידים של בחורים אל הקמפוס ואל בית הספרים הלאומי. בשעתו היתה זו קבוצה מצומצמת של מלומדים, כדוגמת הרבנים שמואל אשכנזי ומשה הרשלר, שהעזו למתוח גבולות.
כעת חרדים הם חלק בלתי נפרד מהנוף באולמות הקריאה, והספרייה, אפורה ושותקת, היא ערש הולדתה של סצנה מתפתחת. אבל בשונה מהעבר, המהפכה רחבה הרבה יותר, וכיום היא סוחפת מעגלים חדשים דרך האינטרנט ומאגרי הספרות התורנית העצומים שיש בו. כיום אין מעצור בפני אברך עם מחשב וחיבור לאינטרנט המבקש לקרוא ספרות אקדמית אסורה, או להשתתף באחד הפורומים החרדיים השוקקים של קוראי ספרים וכותבי ספרים, המעודכנים בכל מה שקורה.
ההשכלה היא ים שאין לו סוף, אבל בעבור מרבית החרדים שנשארים בתוך החרדיות פסגת השאיפות היא מדעי היהדות. מבחינת בוגר הישיבה החרדית, שלרוב התוודע למדף ספרים מצומצם, בעיקר מסכתות מסוימות מתוך התלמוד הבבלי, המאגרים המקוונים והספריות בנושאי יהדות הם מרחבי חופש ויצירתיות שאין לשער.
והיצירה מתבטאת בכתיבה. גם בעבר היו חוקרים תורניים שכתבו מאמרים, וישנם כתבי עת חרדיים ותיקים; גם כיום יוצאים לאור אלפי ספרים תורניים אבל החוקרים החרדים החדשים מתפרשים כעת לתחומים חדשים – פילוסופיה, היסטוריה של תקופה רבנית זו או אחרת, ביוגרפיות, שירה, עיסוק פילולוגי בכתבי יד והוצאה לאור וההדרה של חיבורים נשכחים. הפרי האסור - ביקורת המקרא – נותר טאבו גם בקרב המשכילים החדשים, אם כי כולם נחשפים אליה ברמה זו או אחרת.
אברך בולט בסצנה טוען, כי מה שמאפיין אותו ואת חבריו הוא התמקדות בנושא אחד, לעתים אזוטרי, ו"הסכמתו של כל חוקר לרעיון שלכל מחשבה יש הקשר היסטורי מקומי ואין להקשות מהרמב"ם (שחי במאה ה-12) על החת"ם סופר (המאה ה-18-19). זה רעיון שעד לפני דור או שניים היה נחשב ככפירה גמורה". הוא עצמו, נקרא לו חיים, נחשף לים הידע דרך הפורומים החרדיים באינטרנט ש"מגרים אנשים לדעת עוד, וגם מספקים להם לגיטימציה לפרוץ את הספרות הקנונית בישיבות, שהיא צרה. יש דיונים מתגלגלים, יש הוצאת קיטור ויש פרובוקציות שחושפות אנשים לעוד ועוד תחומי עניין. גם החשיפה שלי היתה דרך זה".
כעת החשיפה הדדית, וביטוי בולט שלה הוא הערות השוליים, אותן שורות בגופן מוקטן בתחתית העמוד שמבטאות היכרות והכרה. במקרה החרדי, הערת שוליים עצמה נחשבת כלי זר, לבטח בשימוש הנועז שנעשה בה כיום. יעקב ישראל סטל, חוקר יהדות אשכנז, החל בספריו האחרונים (כמו "תשובות רבנו אלעזר מוורמייזא" שיצא השנה) לצטט בהערות שוליים מחקרים אקדמיים, כולל באותיות לטיניות, כולל חוקרות נשים. אלו דברים שלא היו קיימים מעולם בספרות חרדית.
יחיאל גולדהבר, שהתמחה בכתיבת ביוגרפיות רבניות וחיבורים מגוונים, בעיקר על יהדות מרכז ומזרח אירופה, הוא דמות קבועה ומוכרת באולם הקריאה המרכזי של הספרייה הלאומית. בשונה מחיים הצעיר, בידיו פרספקטיבה רבת שנים. "היום אני בן 52, ואני מגיע לספרייה כבר 35 שנה ברציפות, כמעט מדי יום מבוקר עד ערב", סיפר. בספרייה הוא כותב את מאמריו וספריו, וגם עורך לפרנסתו ספרים של אחרים. "כרווק, התעניינתי אצל המחנכים למה יש כזה דגל אדום מעל האוניברסיטה. התשובות שקיבלתי לא סיפקו אותי, אבל זה נכון ש-99 אחוז מגדולי ישראל שללו את זה מכל וכל. בכל זאת הלב שלי משך אותי לכאן, והיום אני רואה המון צעירים עם רצון ללמוד שמגיעים לכאן. יש על זה מחיר חברתי, אבל יש גם פלוסים. פונים אלי מכל המגזרים – מהקנאים החרדים הכי קיצונים, ועד פרופסורים בעלי שם".
הספרייה הלאומית בירושליםאמיל סלמן
ד"ר רמי ריינר מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "בכל המאמרים האחרונים שכתבתי אני מודה לשני אברכים, משה דוד צ'צ'יק ויעקב ישראל סטל. אין דבר שאכתוב בתחומים מסוימים שלא יהיה להם מה להוסיף. איני היחיד בזה, וכך הם מוזכרים בבמות הכי נחשבות. בשבילי הם עמיתים לכל דבר".
גם ד"ר אפרים שהם-שטיינר, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, מרבה לצטט מלומדים חרדים מחוץ לאקדמיה. לדבריו, "לא עם הכל אני מסכים, אבל בשנים האחרונות יש יבול של עבודות חשובות בעלות אופי אקדמי. אלה ספרים על המדף האקדמי, במלוא מובן המלה. צריך להבין שהמחקר הוא תופעה שמזוהה כמסוכנת בעולם החרדי. מי שעסק בו מיד תויג ונודה, וכאן יש אנשים שעשו צעד משמעותי מאד. זו דרמה עצומה. יש כאן חדירה של ארגז הכלים הביקורתי אל מעוזי השמרנות החרדית. הטיפול בטקסטים של מדעי היהדות נעשה תוך כבוד, אבל לא בהכרח עם יראת כבוד". הוא הוסיף, כי בין החוקרים יש נוכחות בולטת לחסידים, דווקא אלה שנהוג לראות בהם שמרנים יחסית לליטאים.
פוסעים על חבל דק
המגע הצמוד בין החוקרים משני צדי המתרס, הביא לאחרונה לכך שכמה מהמלומדים פנו ללימודים אקדמיים מסודרים - במדעי הרוח - לעתים מבלי שנשותיהם מודעות לכך. נודע כי הסקנדל שפרץ לפני כשנתיים כשהתגלה שיאיר לפיד לומד באוניברסיטת בר אילן לתואר שלישי בשעה שאין לו תואר ראשון – פגעה גם בקומץ אברכים שהוזמנו לעשות מסלול ישיר לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. שהם-שטיינר וריינר משוכנעים, כי זה רק עניין של זמן עד שחבורת המשכילים החדשים תוציא מעצמה דוקטור.
"מה שקורה עכשיו הוא שלב אבולוציוני משמעותי", אבחן ריינר, "החוקרים החרדים החדשים מבינים שהם צריכים את האקדמיה ומה שיש לה להציע. ישנו חוקר צעיר מאוד, שמאמר שלו עומד להתפרסם בבמה אקדמית יוקרתית. הכתיבה שלו בשלה לחלוטין. בגלל שאברכים אלו מוכשרים בצורה יוצאת דופן וגדלו באווירה לימודית אינטנסיבית, הם מבינים שהאקדמיה היא עולם סוער ואמיתי. לגבי חלקם זוהי תחושת אמת שהם חותרים אליה. איכשהו בגלל האינטרנט העולם המחקרי נהיה נגיש עבורם, והם שותים בצמא כל דבר. לפני זמן הועלה מסמך מחקרי בשלבי עבודה לפורום אקדמי. מיד הוא הועבר לפורום חרדי ומשם הורד עשרות פעמים תוך שעות".
"יש אנשים שאני מנהל אתם דיאלוג קבוע אבל לא יודע את שמם, הם לא רוצים להיחשף", המשיך ריינר. "יש ביניהם יוצאי דופן בכל קנה מידה. לאחד מהם הוצעה באחת האוניברסיטאות מלגת מחקר. אבל הוא קנאי, הוא לא מוכן לקבל מגופים חילוניים הקשורים למדינה, ומצד שני הוא מצטט את האוונגליונים. לחלקם יש גם פחד חברתי עמוק, אבל יצר הלימוד והכתיבה שלהם עולה על הכל".
אבל בשלב זה לפחות, לא רק פחד ולא רק קנאות מניאים את החוקרים החרדים מלקפוץ בשתי רגליים לאוניברסיטה. "הקהילה שלנו מביטה מלמעלה על העולם האקדמי", שיתף חיים, האברך החוקר, "בפורמים שלנו יש אשכולות שלמים שמוקדשים ללעג על מחקרים של פרופסורים נחשבים שעוסקים בספרות תורנית, ולא מבינים מה הם קוראים. יש גישה אמביוולנטית. מצד אחד אנחנו מעריכים את המחקר, קוראים כל מלה, מסתמכים על חוקרים, ומצד שני אנחנו מביטים עליהם במידה מסוימת של דחייה".
הספרייה הלאומית. בעולם החרדי השתרשה הנורמה של "פרסם או שתיעלם"אמיל סלמן
האמביוולנטיות קשורה בסופו של דבר בעניינים של זהות ושייכות. החוקרים החרדים פוסעים על חבל דק – נהנים מכך שפרופסורים קוראים את מאמריהם, ולא מוכנים להרפות מההשתייכות הקהילתית, על אף שחלקם כבר נחשבים בשוליים. בעיקר הם לא מוכנים להרפות מקהל הקוראים החרדי התוסס.
אם תשאלו את גולדהבר, שמחזיק מעמד על החבל הדק זה שנים, גאוותו הגדולה היא על מאמר שכתב בשנה שעברה, ערב ראש השנה, בו גילה כי המנהג לכסות את השופר בזמן הברכה בבתי הכנסת מקורו בטעות. "הפרסום הזה היה מהפכני וגרם לרעידת אדמה ממש בקהילה החרדית, אבל היא דחתה אותו", אמר. "כשביקרתי לפני כמה חודשים בברוקלין, אנשים בסאטמר אמרו לי 'תכתוב עוד מאמרים כאלה, אנחנו צמאים בדיוק לזה'".
תעשיית הספרים התורניים
קומה מינוס אחת בספרייה הלאומית, ספרנית חרוצה דוחפת עגלה עמוסה, ספרים יש על מדפי המתכת המשרדיים, ועל הרצפה עוד ארגזים מתפקעים. זה שער הכניסה המרכזי לספרים במדינת ישראל, והשוער האדיב, היושב מאחורי שולחן משרדי, הוא דוד הנגבי, מנהל "מדור עותקי חובה" בספרייה. על פי חוק, כל דבר דפוס היוצא אמור להישלח לפה בשני עותקים, מכאן יועבר לקיטלוג, ומהקיטלוג לאולמות הקריאה או למחסן, לאוסף הספרים הלאומי.
בביקור בשבוע שעבר, רוב המדף והעגלה הוא כריכות קשות, בגוונים כהים, עם אותיות זהב או כסף המוטבעות עליהן. "ומתוק האור", "קרבה אל נפשי", "שלמי חגיגה" ו"צבי תפארתו" - ספרות תורנית. לדבריו, "35 אחוז מהספרים שיוצאים בארץ, וזו הערכת חסר כי לא הכל מגיע אלינו, הם ספרים תורניים. מתוכם כמחצית הם בהוצאה עצמית. כבר כמה שנים זה נמשך, יש בום גדול של ספרים תורניים".
במבט מבחוץ, אין דרך להבחין בין ספר מחקרי פורץ דרך, ובין מה שכונה לאחרונה "פרסומי הבל" בבלוג הפופולרי "Seforim Blog". לדברי הכותב, יעקב רוזנס, בעולם החרדי, שהוא מגיע ממנו, השתרשה הנורמה המקובלת באקדמיה של "פרסם או שתיעלם", שבה יש קדחת של הוצאת ספרים לאור. "כאשר גיסך מניח את העותק החדש של ספרך ישירות במדף העליון האחורי של הספרייה שלו, פירושו של דבר שגם לקהל הכי קרוב שלך אין זמן ליצירה שלך", כתב רוזנס. "הרעיון מאחורי הדפסת ספר היא להניע דיאלוג עם קהל קוראים. למרבה הצער ספרי הקודש החדשים כיום הם מה שנקרא 'פרסומי הבל', שהופכים למרבה הצער מונולוג בין המחבר ובין עצמו".
לדברי רוזנס, "כל מי שיושב בבית מדרש עם לפטופ או טאבלט כנראה עובד על ספר. בבוקר אופייני בכולל שלי יש לפחות עשרה אברכים עם מחשבים על השולחן. חלקם אפילו עטורי תפילין בעודם עורכים את ספרם. כל מי שכותב לראשונה צריך לחשוב פעמים רבות לפני שיתחיל לעבוד על ספר. האם זה מקורי? מי יקרא את זה? האם איני זקוק לעורך? למה הרב שלי מעודד אותי? אולי הוא חושב שזה יהיה תרפויטי? מה אשתי או חותני או גיסי באמת חושבים? אם התשובה היא לא ברורה לאף אחת מהשאלות הנ"ל, אנא אל תדפיס יותר מ 50 עותקים, בכריכה רכה".
<a class="postlink" href="http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2444402">http://www.haaretz.co.il/news/education ... -1.2444402</a>
תנועת ההשכלה החרדית: לומדים ליד האוניברסיטה
בלי תואר אקדמי וללא ידיעת הקהילה שלהם, הופכים חרדים לחלק מהנוף בספריות אקדמיות ולחוקרים מובילים בהיסטוריה ובפילוסופיה יהודית
28.09.2014 11:49
יאיר אטינגר
דבר חריג קורה במחלקות למדעי היהדות באוניברסיטאות. מעל במות יוקרתיות שכל סטודנט ודוקטורנט שואף אליהן, מופיעים וזוכים לציונים לשבח מלומדים אלמונים, חלקם צעירים מאוד, כולם נטולי השכלה אוניברסיטאית.
אחד, חסיד סאטמר, עומד לפרסם באופן נדיר מאמר בכתב עת אקדמי נחשב; אחד נוסף, מרדכי וינטרויב, הוזמן בקיץ שעבר להרצות בקונגרס העולמי למדעי היהדות; שלישי הוזכר בהקדמה לספר אקדמי חדש (המוקדש לפיוטי רבי אלעזר הקליר) מאת חוקרת הפיוטים פרופ' שולמית אליצור: "כמה וכמה תלמידי חכמים וחוקרים סייעו לנו בעצותיהם ובהערותיהם, ואי אפשר למנות כאן את כולם. ראש לכולם הבחור המופלג אברהם לוין, מלומד הבקיא בפיוטים". ויש אחרים, כמו יעקב ישראל סטל (Stal) ויחיאל גולדהבר – ששמם כבר הולך לפניהם, והם מוזכרים תדיר בהערות שוליים של חשובי המומחים ליהדות מרכז ומזרח אירופה.
כל השמות שייכים למעגל גדל והולך של למדנים שגדלו בבית המדרש החרדי ובנקודה כלשהי העתיקו את מושבם אל ליד האוניברסיטה, לא בתוכה ממש. בשונה מחרדים מודרניים שנוהרים באלפיהם ללימודי משפטים או מינהל עסקים בקמפוסים חרדיים, כדי לרכוש מקצוע, כאן הפרופיל האופייני שונה לגמרי וחתרני הרבה יותר: זהו העילוי, עוקר הרים, המצטיין של הישיבה שלומד הכל וקורא הכל, ובבגרותו שולח יד בכתיבה ביקורתית, פורצת גדר במונחים חרדיים.
יחיאל גולדהבר בספרייה הלאומית. "גדולי ישראל שללו את זה, אבל הלב משך אותי"אמיל סלמן
למשכיל החרדי החדש לא ממתינים פרנסה, מלגה ותקן אקדמי, והסיכונים שהוא לוקח בתחום החברתי והרוחני הם משחק בחומר נפץ. מי ששוחחנו אתם (רק אחד התראיין בשמו), אומרים כי התשוקה לידע ולכתיבה חזקה מכל סכנה, ועדיין, דווקא הם, שעושים דבר נועז הרבה יותר מהסטודנט למשפטים במכללה החרדית, חרדים לחרדיותם. רובם חוזרים מדי ערב מהספרייה אל בתיהם החסידיים והליטאיים, בהם גם כאלה שלא יוותרו על הקנאות המתבדלת.
חשיפה הדדית
חרדים שנמשכו לשערי ההשכלה תמיד היו. יונה טויבר, בחור הישיבה שהפך למשכיל, תואר בידי עגנון ב"סיפור פשוט" ("השכלתו לא העבירתו על דעת קונו, ברם מאוויים שאין להם פה התחילו מצפצפים מלבו"), וכל מי שביקר בקמפוס גבעת רם בירושלים ב-30 או 40 השנים האחרונות נתקל אולי בהתגנבות יחידים של בחורים אל הקמפוס ואל בית הספרים הלאומי. בשעתו היתה זו קבוצה מצומצמת של מלומדים, כדוגמת הרבנים שמואל אשכנזי ומשה הרשלר, שהעזו למתוח גבולות.
כעת חרדים הם חלק בלתי נפרד מהנוף באולמות הקריאה, והספרייה, אפורה ושותקת, היא ערש הולדתה של סצנה מתפתחת. אבל בשונה מהעבר, המהפכה רחבה הרבה יותר, וכיום היא סוחפת מעגלים חדשים דרך האינטרנט ומאגרי הספרות התורנית העצומים שיש בו. כיום אין מעצור בפני אברך עם מחשב וחיבור לאינטרנט המבקש לקרוא ספרות אקדמית אסורה, או להשתתף באחד הפורומים החרדיים השוקקים של קוראי ספרים וכותבי ספרים, המעודכנים בכל מה שקורה.
ההשכלה היא ים שאין לו סוף, אבל בעבור מרבית החרדים שנשארים בתוך החרדיות פסגת השאיפות היא מדעי היהדות. מבחינת בוגר הישיבה החרדית, שלרוב התוודע למדף ספרים מצומצם, בעיקר מסכתות מסוימות מתוך התלמוד הבבלי, המאגרים המקוונים והספריות בנושאי יהדות הם מרחבי חופש ויצירתיות שאין לשער.
והיצירה מתבטאת בכתיבה. גם בעבר היו חוקרים תורניים שכתבו מאמרים, וישנם כתבי עת חרדיים ותיקים; גם כיום יוצאים לאור אלפי ספרים תורניים אבל החוקרים החרדים החדשים מתפרשים כעת לתחומים חדשים – פילוסופיה, היסטוריה של תקופה רבנית זו או אחרת, ביוגרפיות, שירה, עיסוק פילולוגי בכתבי יד והוצאה לאור וההדרה של חיבורים נשכחים. הפרי האסור - ביקורת המקרא – נותר טאבו גם בקרב המשכילים החדשים, אם כי כולם נחשפים אליה ברמה זו או אחרת.
אברך בולט בסצנה טוען, כי מה שמאפיין אותו ואת חבריו הוא התמקדות בנושא אחד, לעתים אזוטרי, ו"הסכמתו של כל חוקר לרעיון שלכל מחשבה יש הקשר היסטורי מקומי ואין להקשות מהרמב"ם (שחי במאה ה-12) על החת"ם סופר (המאה ה-18-19). זה רעיון שעד לפני דור או שניים היה נחשב ככפירה גמורה". הוא עצמו, נקרא לו חיים, נחשף לים הידע דרך הפורומים החרדיים באינטרנט ש"מגרים אנשים לדעת עוד, וגם מספקים להם לגיטימציה לפרוץ את הספרות הקנונית בישיבות, שהיא צרה. יש דיונים מתגלגלים, יש הוצאת קיטור ויש פרובוקציות שחושפות אנשים לעוד ועוד תחומי עניין. גם החשיפה שלי היתה דרך זה".
כעת החשיפה הדדית, וביטוי בולט שלה הוא הערות השוליים, אותן שורות בגופן מוקטן בתחתית העמוד שמבטאות היכרות והכרה. במקרה החרדי, הערת שוליים עצמה נחשבת כלי זר, לבטח בשימוש הנועז שנעשה בה כיום. יעקב ישראל סטל, חוקר יהדות אשכנז, החל בספריו האחרונים (כמו "תשובות רבנו אלעזר מוורמייזא" שיצא השנה) לצטט בהערות שוליים מחקרים אקדמיים, כולל באותיות לטיניות, כולל חוקרות נשים. אלו דברים שלא היו קיימים מעולם בספרות חרדית.
יחיאל גולדהבר, שהתמחה בכתיבת ביוגרפיות רבניות וחיבורים מגוונים, בעיקר על יהדות מרכז ומזרח אירופה, הוא דמות קבועה ומוכרת באולם הקריאה המרכזי של הספרייה הלאומית. בשונה מחיים הצעיר, בידיו פרספקטיבה רבת שנים. "היום אני בן 52, ואני מגיע לספרייה כבר 35 שנה ברציפות, כמעט מדי יום מבוקר עד ערב", סיפר. בספרייה הוא כותב את מאמריו וספריו, וגם עורך לפרנסתו ספרים של אחרים. "כרווק, התעניינתי אצל המחנכים למה יש כזה דגל אדום מעל האוניברסיטה. התשובות שקיבלתי לא סיפקו אותי, אבל זה נכון ש-99 אחוז מגדולי ישראל שללו את זה מכל וכל. בכל זאת הלב שלי משך אותי לכאן, והיום אני רואה המון צעירים עם רצון ללמוד שמגיעים לכאן. יש על זה מחיר חברתי, אבל יש גם פלוסים. פונים אלי מכל המגזרים – מהקנאים החרדים הכי קיצונים, ועד פרופסורים בעלי שם".
הספרייה הלאומית בירושליםאמיל סלמן
ד"ר רמי ריינר מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי "בכל המאמרים האחרונים שכתבתי אני מודה לשני אברכים, משה דוד צ'צ'יק ויעקב ישראל סטל. אין דבר שאכתוב בתחומים מסוימים שלא יהיה להם מה להוסיף. איני היחיד בזה, וכך הם מוזכרים בבמות הכי נחשבות. בשבילי הם עמיתים לכל דבר".
גם ד"ר אפרים שהם-שטיינר, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון, מרבה לצטט מלומדים חרדים מחוץ לאקדמיה. לדבריו, "לא עם הכל אני מסכים, אבל בשנים האחרונות יש יבול של עבודות חשובות בעלות אופי אקדמי. אלה ספרים על המדף האקדמי, במלוא מובן המלה. צריך להבין שהמחקר הוא תופעה שמזוהה כמסוכנת בעולם החרדי. מי שעסק בו מיד תויג ונודה, וכאן יש אנשים שעשו צעד משמעותי מאד. זו דרמה עצומה. יש כאן חדירה של ארגז הכלים הביקורתי אל מעוזי השמרנות החרדית. הטיפול בטקסטים של מדעי היהדות נעשה תוך כבוד, אבל לא בהכרח עם יראת כבוד". הוא הוסיף, כי בין החוקרים יש נוכחות בולטת לחסידים, דווקא אלה שנהוג לראות בהם שמרנים יחסית לליטאים.
פוסעים על חבל דק
המגע הצמוד בין החוקרים משני צדי המתרס, הביא לאחרונה לכך שכמה מהמלומדים פנו ללימודים אקדמיים מסודרים - במדעי הרוח - לעתים מבלי שנשותיהם מודעות לכך. נודע כי הסקנדל שפרץ לפני כשנתיים כשהתגלה שיאיר לפיד לומד באוניברסיטת בר אילן לתואר שלישי בשעה שאין לו תואר ראשון – פגעה גם בקומץ אברכים שהוזמנו לעשות מסלול ישיר לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. שהם-שטיינר וריינר משוכנעים, כי זה רק עניין של זמן עד שחבורת המשכילים החדשים תוציא מעצמה דוקטור.
"מה שקורה עכשיו הוא שלב אבולוציוני משמעותי", אבחן ריינר, "החוקרים החרדים החדשים מבינים שהם צריכים את האקדמיה ומה שיש לה להציע. ישנו חוקר צעיר מאוד, שמאמר שלו עומד להתפרסם בבמה אקדמית יוקרתית. הכתיבה שלו בשלה לחלוטין. בגלל שאברכים אלו מוכשרים בצורה יוצאת דופן וגדלו באווירה לימודית אינטנסיבית, הם מבינים שהאקדמיה היא עולם סוער ואמיתי. לגבי חלקם זוהי תחושת אמת שהם חותרים אליה. איכשהו בגלל האינטרנט העולם המחקרי נהיה נגיש עבורם, והם שותים בצמא כל דבר. לפני זמן הועלה מסמך מחקרי בשלבי עבודה לפורום אקדמי. מיד הוא הועבר לפורום חרדי ומשם הורד עשרות פעמים תוך שעות".
"יש אנשים שאני מנהל אתם דיאלוג קבוע אבל לא יודע את שמם, הם לא רוצים להיחשף", המשיך ריינר. "יש ביניהם יוצאי דופן בכל קנה מידה. לאחד מהם הוצעה באחת האוניברסיטאות מלגת מחקר. אבל הוא קנאי, הוא לא מוכן לקבל מגופים חילוניים הקשורים למדינה, ומצד שני הוא מצטט את האוונגליונים. לחלקם יש גם פחד חברתי עמוק, אבל יצר הלימוד והכתיבה שלהם עולה על הכל".
אבל בשלב זה לפחות, לא רק פחד ולא רק קנאות מניאים את החוקרים החרדים מלקפוץ בשתי רגליים לאוניברסיטה. "הקהילה שלנו מביטה מלמעלה על העולם האקדמי", שיתף חיים, האברך החוקר, "בפורמים שלנו יש אשכולות שלמים שמוקדשים ללעג על מחקרים של פרופסורים נחשבים שעוסקים בספרות תורנית, ולא מבינים מה הם קוראים. יש גישה אמביוולנטית. מצד אחד אנחנו מעריכים את המחקר, קוראים כל מלה, מסתמכים על חוקרים, ומצד שני אנחנו מביטים עליהם במידה מסוימת של דחייה".
הספרייה הלאומית. בעולם החרדי השתרשה הנורמה של "פרסם או שתיעלם"אמיל סלמן
האמביוולנטיות קשורה בסופו של דבר בעניינים של זהות ושייכות. החוקרים החרדים פוסעים על חבל דק – נהנים מכך שפרופסורים קוראים את מאמריהם, ולא מוכנים להרפות מההשתייכות הקהילתית, על אף שחלקם כבר נחשבים בשוליים. בעיקר הם לא מוכנים להרפות מקהל הקוראים החרדי התוסס.
אם תשאלו את גולדהבר, שמחזיק מעמד על החבל הדק זה שנים, גאוותו הגדולה היא על מאמר שכתב בשנה שעברה, ערב ראש השנה, בו גילה כי המנהג לכסות את השופר בזמן הברכה בבתי הכנסת מקורו בטעות. "הפרסום הזה היה מהפכני וגרם לרעידת אדמה ממש בקהילה החרדית, אבל היא דחתה אותו", אמר. "כשביקרתי לפני כמה חודשים בברוקלין, אנשים בסאטמר אמרו לי 'תכתוב עוד מאמרים כאלה, אנחנו צמאים בדיוק לזה'".
תעשיית הספרים התורניים
קומה מינוס אחת בספרייה הלאומית, ספרנית חרוצה דוחפת עגלה עמוסה, ספרים יש על מדפי המתכת המשרדיים, ועל הרצפה עוד ארגזים מתפקעים. זה שער הכניסה המרכזי לספרים במדינת ישראל, והשוער האדיב, היושב מאחורי שולחן משרדי, הוא דוד הנגבי, מנהל "מדור עותקי חובה" בספרייה. על פי חוק, כל דבר דפוס היוצא אמור להישלח לפה בשני עותקים, מכאן יועבר לקיטלוג, ומהקיטלוג לאולמות הקריאה או למחסן, לאוסף הספרים הלאומי.
בביקור בשבוע שעבר, רוב המדף והעגלה הוא כריכות קשות, בגוונים כהים, עם אותיות זהב או כסף המוטבעות עליהן. "ומתוק האור", "קרבה אל נפשי", "שלמי חגיגה" ו"צבי תפארתו" - ספרות תורנית. לדבריו, "35 אחוז מהספרים שיוצאים בארץ, וזו הערכת חסר כי לא הכל מגיע אלינו, הם ספרים תורניים. מתוכם כמחצית הם בהוצאה עצמית. כבר כמה שנים זה נמשך, יש בום גדול של ספרים תורניים".
במבט מבחוץ, אין דרך להבחין בין ספר מחקרי פורץ דרך, ובין מה שכונה לאחרונה "פרסומי הבל" בבלוג הפופולרי "Seforim Blog". לדברי הכותב, יעקב רוזנס, בעולם החרדי, שהוא מגיע ממנו, השתרשה הנורמה המקובלת באקדמיה של "פרסם או שתיעלם", שבה יש קדחת של הוצאת ספרים לאור. "כאשר גיסך מניח את העותק החדש של ספרך ישירות במדף העליון האחורי של הספרייה שלו, פירושו של דבר שגם לקהל הכי קרוב שלך אין זמן ליצירה שלך", כתב רוזנס. "הרעיון מאחורי הדפסת ספר היא להניע דיאלוג עם קהל קוראים. למרבה הצער ספרי הקודש החדשים כיום הם מה שנקרא 'פרסומי הבל', שהופכים למרבה הצער מונולוג בין המחבר ובין עצמו".
לדברי רוזנס, "כל מי שיושב בבית מדרש עם לפטופ או טאבלט כנראה עובד על ספר. בבוקר אופייני בכולל שלי יש לפחות עשרה אברכים עם מחשבים על השולחן. חלקם אפילו עטורי תפילין בעודם עורכים את ספרם. כל מי שכותב לראשונה צריך לחשוב פעמים רבות לפני שיתחיל לעבוד על ספר. האם זה מקורי? מי יקרא את זה? האם איני זקוק לעורך? למה הרב שלי מעודד אותי? אולי הוא חושב שזה יהיה תרפויטי? מה אשתי או חותני או גיסי באמת חושבים? אם התשובה היא לא ברורה לאף אחת מהשאלות הנ"ל, אנא אל תדפיס יותר מ 50 עותקים, בכריכה רכה".
Re: הרב יחיאל גולדהבר
לעיקוואד?קען איינער מגלה זיין וואס איז דער אימעיל ווי מבאקומט זיינע תורות? [אויב נישט דא איז אין אישי]
ירא שמיםלעיקוואד?קען איינער מגלה זיין וואס איז דער אימעיל ווי מבאקומט זיינע תורות? [אויב נישט דא איז אין אישי]
<!-- e --><a href="mailto:goldhaber.y@gmail.co">goldhaber.y@gmail.co</a><!-- e -->
לעצטענס האט ער אנגעהויבען א ריי ארטיקלען אין המודיע וועגען דער אלטע ישוב אין א"י. די פראבלעם איז אז עס מלא שקרים וכזבים. איך הער אז המודיע האט עס רעדאגירט און ער איז נישט שולדיג, אבער איך ווייס נישט פאר זיכער.
למשל, שרייבט ער אז אין שנת תרמ"ט איז דער קאנצענזוס פון רבנים און גדולים אין אירופה געווען קעגען חובבי ציון. איך האב ביי זיך א ספר פון שנת תרנ"א מיט גאר שיינע בריווען פון גדולי עולם בעד. הרב דוד קארלינער, הרב יהושע׳לע קוטנא, דער נצי"ב ועוד ועוד.
למשל, שרייבט ער אז אין שנת תרמ"ט איז דער קאנצענזוס פון רבנים און גדולים אין אירופה געווען קעגען חובבי ציון. איך האב ביי זיך א ספר פון שנת תרנ"א מיט גאר שיינע בריווען פון גדולי עולם בעד. הרב דוד קארלינער, הרב יהושע׳לע קוטנא, דער נצי"ב ועוד ועוד.
איך שרייב שקר ווייל ער איז די בעלים אויף אמת. איך הער.
איך ווייס נישט פון זיין אימיילס און א יאר צוריק. אין המודיע האט זיך עס לעצטענס אנגעהויבען, אין דער ענין מאגאזין. און דארט האבען זיי געדרוקט, אונטער זיין נאמען, שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי.
אנשטאט׳ס אן אפיעל צו זיין אטאריטעט, קענסטו זאגען אויף וואס דער קאנצענזוס אין תרמ"ט איז באזירט.
איך ווייס נישט פון זיין אימיילס און א יאר צוריק. אין המודיע האט זיך עס לעצטענס אנגעהויבען, אין דער ענין מאגאזין. און דארט האבען זיי געדרוקט, אונטער זיין נאמען, שקרים במילתא דעבידא לאיגלויי.
אנשטאט׳ס אן אפיעל צו זיין אטאריטעט, קענסטו זאגען אויף וואס דער קאנצענזוס אין תרמ"ט איז באזירט.
.
איך האב גערעדט מיט הרב גולהבר און איך וועל מסביר זיין וואס איז דא געווען.
די ארטיקל האט געגעבען אזא איינדרוק אז דער ציל פון חובבי ציון, א באוועגונג געגרינדעט און געשטיצט דורך גדולי ישראל, איז געווען צו שטעלען דער נאציאנאליזם אלס א אידישע ווירדע. און אויף דעם האט מען געשריבען דארט אז ביי שנת תרמ"ט איז שוין געווען א קאנצענזוס אז עס טויג נישט.
למעשה האט ער עס געשריבען מיט א נואנס, וואס איז נישט געוען קלאר צום ליינער. חובבי ציון האט באשטאנען פון א פארשידענהייט פון דעות, און דארט זענען אויך געווען אזעלכע נאציאנאליסטען. מאנכע רבנים און גדולים האבען אויך נישט גענצליך שולל געווען דער נאציאנאליזם פון אידישקייט. רוב גדולי ישראל האבען אבער געהאלטען פון דער שיבת ציון אלס א מצות ישוב הארץ, א פליטה פון דער גלות פון רוסלאנד, א פלאץ אויפצובויען א נייעם אידישע ישוב, א פלאץ אפצושטויבען דער אידישקייט פון א סאך חוץ לארצדיגע קולטורען און א וועג צוצוקומען צו די מדרגות פון קדושת הארץ.
ביז תרמ"ט האבען די גדולי ישראל 'געוואנען' די גייסטישע מערכה און זייער שיטה איז געווען דער דאמינאנטישע. געבליבען איז נאך א פאר רבנים וואס האבען געהאלטען אנדערש, און זיי האבען נאך אנגעהאלטען דער נאציאנאליזם אלס א גוטע זאך, אבער בעיקר איז דאס געווען א פארגאנגענהייט צווישען ערליכע אידען. נישט חובבי ציון איז געווארען אפגעפרעגט, נאר דער נאציאנאליסטישע פראקציע.
וע"ע כאן פאר די נאציאנאליסטישע גלויבונג פון א פרומע שטאנדפונקט.
בכלל, די ציוניתטישע באווגעונג האט באשטאנען פון א פארשידענהייט פון מיינונגען, און יעדער ארגאניזאציע צו סוב-ארגאניזאציע האט געהאט איהר שטאנדפונקט און איהר טראכטסגאנג און אלס וואס איז געדרוקט פון זיי רעפלעקטירט נאר די שרייבער זעלבסט. מ'איז אלס צוזאמען געקומען אינאיינעם צו גרינדען א מדינה, אבער קיין שום ציטאט פון איין פראקציע פון ציונות טוט נישט רעפלעקטירען אויף די גאנצע זאך.
איך מוז איהם טאקע איבערבעטען. איך האב נישט געדארפט אטאקירען מיט׳ן ווארט שקר, נאר אביסל מער דיפלאמאטיש, ווייל זיין ווערטער האבען טאקע געזאלט זיין נואנסד.
די ארטיקל האט געגעבען אזא איינדרוק אז דער ציל פון חובבי ציון, א באוועגונג געגרינדעט און געשטיצט דורך גדולי ישראל, איז געווען צו שטעלען דער נאציאנאליזם אלס א אידישע ווירדע. און אויף דעם האט מען געשריבען דארט אז ביי שנת תרמ"ט איז שוין געווען א קאנצענזוס אז עס טויג נישט.
למעשה האט ער עס געשריבען מיט א נואנס, וואס איז נישט געוען קלאר צום ליינער. חובבי ציון האט באשטאנען פון א פארשידענהייט פון דעות, און דארט זענען אויך געווען אזעלכע נאציאנאליסטען. מאנכע רבנים און גדולים האבען אויך נישט גענצליך שולל געווען דער נאציאנאליזם פון אידישקייט. רוב גדולי ישראל האבען אבער געהאלטען פון דער שיבת ציון אלס א מצות ישוב הארץ, א פליטה פון דער גלות פון רוסלאנד, א פלאץ אויפצובויען א נייעם אידישע ישוב, א פלאץ אפצושטויבען דער אידישקייט פון א סאך חוץ לארצדיגע קולטורען און א וועג צוצוקומען צו די מדרגות פון קדושת הארץ.
ביז תרמ"ט האבען די גדולי ישראל 'געוואנען' די גייסטישע מערכה און זייער שיטה איז געווען דער דאמינאנטישע. געבליבען איז נאך א פאר רבנים וואס האבען געהאלטען אנדערש, און זיי האבען נאך אנגעהאלטען דער נאציאנאליזם אלס א גוטע זאך, אבער בעיקר איז דאס געווען א פארגאנגענהייט צווישען ערליכע אידען. נישט חובבי ציון איז געווארען אפגעפרעגט, נאר דער נאציאנאליסטישע פראקציע.
וע"ע כאן פאר די נאציאנאליסטישע גלויבונג פון א פרומע שטאנדפונקט.
בכלל, די ציוניתטישע באווגעונג האט באשטאנען פון א פארשידענהייט פון מיינונגען, און יעדער ארגאניזאציע צו סוב-ארגאניזאציע האט געהאט איהר שטאנדפונקט און איהר טראכטסגאנג און אלס וואס איז געדרוקט פון זיי רעפלעקטירט נאר די שרייבער זעלבסט. מ'איז אלס צוזאמען געקומען אינאיינעם צו גרינדען א מדינה, אבער קיין שום ציטאט פון איין פראקציע פון ציונות טוט נישט רעפלעקטירען אויף די גאנצע זאך.
איך מוז איהם טאקע איבערבעטען. איך האב נישט געדארפט אטאקירען מיט׳ן ווארט שקר, נאר אביסל מער דיפלאמאטיש, ווייל זיין ווערטער האבען טאקע געזאלט זיין נואנסד.
Re: הרב יחיאל גולדהבר
אין דער עמי מאגאזין פון יו"ט, האבען זיי געדרוקט א לענגערע מאמר פון הרב יחיאל מיט די היסטאריא פון ירושלים אויפ׳ן שפיטץ גאפעל. זייער באלערנט און אינפארמאטיוו, און היבש קאנטראווערסיאל. אינטרעסאנט אז זיי האבען עס געדרוקט.
ער איז מסיק אנדערש פון מיר אין מיין מאמר אויף הרב קוק, פון אן אנדערען פערספעקטיוו. ער טענה׳ט אז הרב שמואל סאלאנט איז גאר דער וואס האט געוואלט משנה זיין די ירושלימ׳ער סיסטעם, וואס איז געגרינדעט געווארען דורך דער ארגאניזאציע ׳פקידים ואמרכלים׳. הרב יהושע לייב האט גענוצט הרב שמואל ׳ס טאקטיק פון ברענגען געלט פון נייע קוואלען, כדי אנצוהאלטען די אלטע סיסטעם פון טיילונג, ובפרט פון די ספרדים.
עיי"ש ותמצאו נחת.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
ער איז מסיק אנדערש פון מיר אין מיין מאמר אויף הרב קוק, פון אן אנדערען פערספעקטיוו. ער טענה׳ט אז הרב שמואל סאלאנט איז גאר דער וואס האט געוואלט משנה זיין די ירושלימ׳ער סיסטעם, וואס איז געגרינדעט געווארען דורך דער ארגאניזאציע ׳פקידים ואמרכלים׳. הרב יהושע לייב האט גענוצט הרב שמואל ׳ס טאקטיק פון ברענגען געלט פון נייע קוואלען, כדי אנצוהאלטען די אלטע סיסטעם פון טיילונג, ובפרט פון די ספרדים.
עיי"ש ותמצאו נחת.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
פרישער מאמר, דער ניינטע אין סעריע, פון הרב יחיאל נארוואס אנגגעקומען אין אימעיל.
דאסמאל איבער דער אידישער קהילה אין שכם און נאך.
דאסמאל איבער דער אידישער קהילה אין שכם און נאך.
הרב יחיאל גולדהבר
מאמענט פרשת וירא, לויפט און קויפט!
Sent from my iPhone using Tapatalk
נייע וועכענטליכע פאדקעסט מיט הרב יחיאל גולדהבר
גרויס פרייד אין די היסטארישער וועלט, מיט'ן ערשיינונג פונעם נייעם וועכנטליכער פאדקעסט ''היסטאריע מיט ר' יחיאל'', דער פאדקעסט וועט בעז''ה ערשיינען יעדן זונטאג מיט א פריש'ן עפיזאד איבער דאס אידישע היסטאריע איבער אלע דורות, די ערשטע סעריע וועט לויפן איבער די ישוב הישן אין ירושלים עיה''ק מזמן בית שני עד היום. פאלגענד איז א לינק צום ערשטן שיעור געווידמעט ספציעל פאר ליל ניטול
https://open.spotify.com/show/1Ko9OXUG1TRfrYKqU3Nezn?si=85f0d602a80f4532
https://open.spotify.com/show/1Ko9OXUG1TRfrYKqU3Nezn?si=85f0d602a80f4532
Re: הרב יחיאל גולדהבר
ס'איז נישט קלאָר.
עס איז גענוג קלאר אז מען זאל עס קענען פארשטיין
ער רעדט בעצם אומקלאר סא א קלארע מייק וועט נאך נישט לעזן אינגאנצן די אומקלארקייט
בר גיוראאיז עס אויך עוועילעבל אויף אנדערע פלעטפארמס אויסער ספאטיפיי?גרויס פרייד אין די היסטארישער וועלט, מיט'ן ערשיינונג פונעם נייעם וועכנטליכער פאדקעסט ''היסטאריע מיט ר' יחיאל'', דער פאדקעסט וועט בעז''ה ערשיינען יעדן זונטאג מיט א פריש'ן עפיזאד איבער דאס אידישע היסטאריע איבער אלע דורות, די ערשטע סעריע וועט לויפן איבער די ישוב הישן אין ירושלים עיה''ק מזמן בית שני עד היום. פאלגענד איז א לינק צום ערשטן שיעור געווידמעט ספציעל פאר ליל ניטול
https://open.spotify.com/show/1Ko9OXUG1TRfrYKqU3Nezn?si=85f0d602a80f4532
איך הער אלע מיינע פאדקעסטס אויף אן אנדערען פלאטפארמע און איך האלט נישט ביים טוישן יעצט.
שוין עוועילעבל אויף קעסטבאקס
בלאט: 1 2