צאנז נגד נגד קרית צאנז
צאנז געווינט, אדערווייל, קעגן דעם שוואגער דער קרית צאנז'ער רב פון ירושלים.
צאנז נגד נגד קרית צאנז
3 פאסטס אין ארכיוו · אשכול #4928
פון די צעטיל קוקט אויס אז ווייס האט געוונען נישט צאנז חיים שאולזון שרייבט אז צאנז האט געווינען אבער זיי קענען נישט ארויס שטעלען ווייס
ביהמ"ש חיזק את פסק הבוררות בראשות הגרימ"ל לנדא שמשפ' וייס ניסו לבטלו!
ביהמ"ש מחק את כל תביעות משפ' וייס שתבעו בערכאות נגד צאנז ובין היתר הכנסת ישיבתם לבניין המוסדות, שימוש בביהמ"ד הגדול של צאנז, מינוי גבאים מטעמם, הריסת תוספות הבניה שבבניין החדש ועוד.
.
ביהמ"ש הותיר בידי צאנז את זכות העתירה בכל עת נגד וייס, באם הם ימשיכו לפעול בניגוד פסק הבוררות.
ובהרחבה קמעה:
לפני מעל עשור מרדה משפ' וייס בחסידות צאנז וניסתה לספח את המוסדות בירושלים ואת 2 הבניינים בקרית צאנז לרכושה הפרטי.
למרות שמדובר במשפחה בודדת מול אלפי חסידים, בחרו בצאנז להביא את הסכסוך בפני דין תורה כראוי וכיאות.
מושב בוררות מיוחד בראשות הגרי"ל לנדא שליט"א דן בתיק זמן רב, והכריע ברורות כדלהלן
>ההכרעה הראשית של פסק הבוררות היא: יש רק חסידות אחת בארץ ישראל, ודין המוסדות והבניינים בירושלים כדין כל המוסדות בארץ ישראל כולה – הכל שייך לצאנז ורק לצאנז!
פסק הבוררות אפשר לוייס זכות שימוש בדירה ובקומת המרתף של הבניין הישן, בתנאי שיקבל על עצמו מרות כראוי וכנדרש מרב המכהן בקרית צאנז מטעם חסידות צאנז.
וייס כפרו בפסק הבוררות ולא קיימהו מהרגע הראשון.
וייס אף ניסו בערכאות לבטל את פסק הבוררות(עליו חתם גם הדיין מטעמם)! אך ללא הצלחה! פסק הבוררות אושר גם בערכאות!
וייס המשיכו בהפרת פסק הבוררות תוך עריכת שינויים ושיפוצים בקומת מרתף הבניין ללא תיאום ורשות מחסידות צאנז בעלי הבניין.
באישור הגרימ"ל לנדא ביקשה צאנז לקבל צו מניעה נגד וייס, שלא ייערכו שיפוצים ללא תיאום והסכמה. וייס כמובן התנגדו, אך גם כאן ביהמ"ש קיבל את עמדת צאנז!
וייס המשיכו במריים ותבעו בערכאות נגד צאנז, ודרשו הכנסת ישיבתם לבניין המוסדות, שימוש בביהמ"ד הגדול של צאנז, מינוי גבאים מטעמם, הריסת תוספות הבניה שבבניין החדש ועוד.
צאנז בטקטיקה מוכרת העבירו את הכדור למגרשם ודרשו סילוק ידם מהדירה, כיון שאינם מקיימים את פסק הבוררות.
במקביל, צאנז פנו לרבנים ואדמורי"ם גדולים שיפעלו אצל וייס לצאת מערכאות האסורה, ולהתנהל כדינה של תורה, אך וייס התעקשו להמשיך בערכאות כי סברו ששם יהיה להם סיכוי לקבל את תביעותיהם הלא הגיונות.
בסיכומו של הליך המתנהל כבר מס' שנים הבהיר ביהמ"ש לוייס כי אין סיכוי לתביעותיהם נגד צאנז, והציע להם למחוק את תביעותיהם מול דחייה של תביעת צאנז לסילוק יד מהדירה.
וייס הפנימו שגם כאן אבדו סיכוייהם ונתנו הסכמתם.
ביהמ"ש נתן פסק דין בהתאם להסכמת הצדדים, לפיה נדחית תביעת צאנז לסילוק ידי וייס מהדירה, מול מחיקת כל תביעות הנגד של וייס נגד צאנז.
לסיכום:
צאנז שנגררה באונס לבית המשפט הגישה תביעה קיקיונית, כדי ליצור משקל מול תביעות וייס. כל התביעות של וייס נדחו. דידן ניצח!
ביהמ"ש חיזק את פסק הבוררות בראשות הגרימ"ל לנדא שמשפ' וייס ניסו לבטלו!
ביהמ"ש מחק את כל תביעות משפ' וייס שתבעו בערכאות נגד צאנז ובין היתר הכנסת ישיבתם לבניין המוסדות, שימוש בביהמ"ד הגדול של צאנז, מינוי גבאים מטעמם, הריסת תוספות הבניה שבבניין החדש ועוד.
.
ביהמ"ש הותיר בידי צאנז את זכות העתירה בכל עת נגד וייס, באם הם ימשיכו לפעול בניגוד פסק הבוררות.
ובהרחבה קמעה:
לפני מעל עשור מרדה משפ' וייס בחסידות צאנז וניסתה לספח את המוסדות בירושלים ואת 2 הבניינים בקרית צאנז לרכושה הפרטי.
למרות שמדובר במשפחה בודדת מול אלפי חסידים, בחרו בצאנז להביא את הסכסוך בפני דין תורה כראוי וכיאות.
מושב בוררות מיוחד בראשות הגרי"ל לנדא שליט"א דן בתיק זמן רב, והכריע ברורות כדלהלן
>ההכרעה הראשית של פסק הבוררות היא: יש רק חסידות אחת בארץ ישראל, ודין המוסדות והבניינים בירושלים כדין כל המוסדות בארץ ישראל כולה – הכל שייך לצאנז ורק לצאנז!
פסק הבוררות אפשר לוייס זכות שימוש בדירה ובקומת המרתף של הבניין הישן, בתנאי שיקבל על עצמו מרות כראוי וכנדרש מרב המכהן בקרית צאנז מטעם חסידות צאנז.
וייס כפרו בפסק הבוררות ולא קיימהו מהרגע הראשון.
וייס אף ניסו בערכאות לבטל את פסק הבוררות(עליו חתם גם הדיין מטעמם)! אך ללא הצלחה! פסק הבוררות אושר גם בערכאות!
וייס המשיכו בהפרת פסק הבוררות תוך עריכת שינויים ושיפוצים בקומת מרתף הבניין ללא תיאום ורשות מחסידות צאנז בעלי הבניין.
באישור הגרימ"ל לנדא ביקשה צאנז לקבל צו מניעה נגד וייס, שלא ייערכו שיפוצים ללא תיאום והסכמה. וייס כמובן התנגדו, אך גם כאן ביהמ"ש קיבל את עמדת צאנז!
וייס המשיכו במריים ותבעו בערכאות נגד צאנז, ודרשו הכנסת ישיבתם לבניין המוסדות, שימוש בביהמ"ד הגדול של צאנז, מינוי גבאים מטעמם, הריסת תוספות הבניה שבבניין החדש ועוד.
צאנז בטקטיקה מוכרת העבירו את הכדור למגרשם ודרשו סילוק ידם מהדירה, כיון שאינם מקיימים את פסק הבוררות.
במקביל, צאנז פנו לרבנים ואדמורי"ם גדולים שיפעלו אצל וייס לצאת מערכאות האסורה, ולהתנהל כדינה של תורה, אך וייס התעקשו להמשיך בערכאות כי סברו ששם יהיה להם סיכוי לקבל את תביעותיהם הלא הגיונות.
בסיכומו של הליך המתנהל כבר מס' שנים הבהיר ביהמ"ש לוייס כי אין סיכוי לתביעותיהם נגד צאנז, והציע להם למחוק את תביעותיהם מול דחייה של תביעת צאנז לסילוק יד מהדירה.
וייס הפנימו שגם כאן אבדו סיכוייהם ונתנו הסכמתם.
ביהמ"ש נתן פסק דין בהתאם להסכמת הצדדים, לפיה נדחית תביעת צאנז לסילוק ידי וייס מהדירה, מול מחיקת כל תביעות הנגד של וייס נגד צאנז.
לסיכום:
צאנז שנגררה באונס לבית המשפט הגישה תביעה קיקיונית, כדי ליצור משקל מול תביעות וייס. כל התביעות של וייס נדחו. דידן ניצח!
אויב האט ווייס פארלוירן, וועלכע רב האט מען געוואלט מסלק זיין פון זיין דירה ולא עלתה בידם? איינער קען ערקלערן די צעטל?