אמרי קודש - באבוב

...בספר קנה חכמה להגאון המקובל מוה"ר יהודה לייב פוחאוויטשער זצ"ל... היה גאון ומקובל מפורסם בדורו , וחיבר כמה ספרים בהלכה ומוסר. והגאון החיד"א זצ"ל בס' שם הגדולים (מערכת ספרים, אות ד' סי' י') העיד על ספריו, בזה"ל: וכל ספריו קודשים ומעוררים יראה וקדושה.
(אמרי קודש ליל ה' חנוכה תש"ע)

ובספה"ק זכרון שמואל להרה"ק מוה"ר שמעריל מאוסטראווצא זצ"ל וכו'... הרה"ק בעל כנסת יחזקאל מראדאמסק זצ"ל כתב בהסכמתו לספר הנ"ל, ששמע מאיש אמת, שסיפר לו אא"ז הרה"ק מצאנז זצ"ל, כי כאשר נסע להסתופף בצל הקודש של הרה"ק מאפטא זצ"ל, נסע דרך אוסטראווצא, ושהה אצל הרה"ק מוה"ר שמעריל זצ"ל ליום שב"ק, ושיבח אותו לגאון גדול מפורסם בצדקתו.

(אמרי קודש ליל ה' תש"ע)

בס' אור הישר להגאון המקובל מהר"ם פאפרוש זצ"ל היה מגדולי המקובלים, ומן העוסקים במלאכת הקודש לסדר ולהפיץ כתבי האריז"ל (עמוד העבודה סי' ז', ומוברא הרבה פעמים בספרי הגאון בחיד"א זצ"ל), שמצא כתוב בשם הרב הגדול מוה"ר אברהם עפשטיין זצ"ל שהי' אבד"ק בריסק דליטא, שנתגלה לו בחלום בראש חודש אדר שנת שע"ה לפ"ק שהי' נושא ונותן בישיבה גדולה לידע ענין הקדושה שאנו אומרים ג' פעמים קדוש קדוש קדוש, ואחר פעם הג' אומרים ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו, ולמה אין אומרים כן גם אחר פעם הראשון והשני. ונתגלה לו הטעם בזה...


(אמרי קודש ליל ו' חנוכה תש"ע)

איתא בספרים על קין והבל, כי כאשר נתקנה קין בהבל אחיו, אף שהיו יחידים בעולם, וכל העולם שלהם הי', לא נשא אותם הארץ לשבת יחדו, והרג את אחיו, כי כשיש שנאה בין האחים, אף כל העולם כולו לא סגי.

(אמרי קודש ליל ג' חנוכה תש"ע דף ב)

רבי זכריה מענדל משענדישוב
הרה"ק מוה"ר זכרי' מענדל זצ"ל היה בן אחותם של האחים הקדושים הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג ובעל הפלאה זצ"ל. הי' מגדולי תלמידי הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע, והוא עסק במלאכת הקודש יחד עם בני הרבי ר' אלימלך זצ"ל בהדפסת ספה"ק נועם אלימלך דפוס ראשון. ואגרת הקודש המפורסם שנדפס בסוף ספה"ק נועם אלימלך, נכתב אליו. חיבר קונטרס קטן בשם "דרכי צדק", שהם הנהגות טובות וישרות שקיבל מרבותיו הק'. חיבור זה הי' מונח בביתו של הרה"ק מוה"ר מענדל לינסקער זצ"ל והוא מסרו להדפיסו. זקיני הרה"ק נראפשיץ זי"ע מביא בספרו הק' זרע קודש כמה ענינים משמו.

(אמרי קודש ליל ד' חנוכה תש"ע)

איך זע אז נישט אלע דרוקן האבן די פינטלעך, ס'איז געדרוקט געווארן אין לעמבערג אין שנת תקמ"ח און תרכ"ו די ערשטע האט יא די פינטלעך אבער די צוויטע נישט. אפשר איז די פריטינג פרעס פשוט געווען צובראכן?

כ"ק מרן אאמו"ר זצ"ל סיפר, כי בעיר באבוב הי' איש פשוט מאוד ונחות דרגא, ושמו מענדל טויב, והוא הי' "טרעגער", שהי' עומד כל היום אצל ה"באהן הויף", וכשהגיע אורח אל העיר הוביל את חבילתו להאכסניא, ושילמו לו כמה פרוטות עבור מלאכתו ומזה התפרנס עצמו. פעם הלך כ"ק אא"ז מוהר"ש זצ"ל לטייל, ופגע באותו מענדל טויב, וראה שגילח את זקנו ופאת ראשו, שאל אותו בתימה על זה, מענדל, מדוע עשית כדבר כזה, ענה הלה בתמימות, "רבי, וואס קען מען טוהן, דאס געשעפט פארלאנגט", והי' הדבר כמצחק בעיני השומעים, כי איזה נפק"מ יש לגבי מלאכה של הובלת חבילות, אם יש לו זקן ופאות או לא. תיכף פנה כ"ק אא"ז מוהר"ש זצ"ל להנוכחים ואמר, אתם שוחקים ממנו, אבל תדעו נאמנה, כי כל האנשים המשנים דרך המסורה והולכים בדרכים אשר לא שערום אבותם באמרם שמוכרחים לעשות כן בשביל הפרנסה, "זיי האבן אלע אזא פנים ווי מענדל טויב".

(אמרי קודש פרשת נח תש"ע)

ווער שרייבט די אמרי קודש? ס'איז די לשון פון רבי'ן אליין?

כ"ק מרן אאמו"ר אמר, דאם רוצים להתעורר בחומר הענין של שמירת הלשון, ראוי ללמוד דברים חוצבים להבות אש הכתובים בספה"ק זרע קודש ריש פרשת וירא בגודל חומר ענין זה, ולהתבונן היטב מאיזה פה יצאו הדברים האלה, אשר כידוע כל שיחה וכל דיבור של הרה"ק מראפשיץ זצ"ל הי' מלא פנימיות וחכמה, וכיוון בו צירופי שמות ויחודים, ואף שיחת חולין שלו הי' נטמן בכל תיבה ואות סודות עמוקים, ומילין לצד עילאה ימלל.

ופעם בימי זקנותו הרגיש בנו הרה"ק מוה"ר אברהם חיים מלינסק זצ"ל שהוא מונע עצמו מלדבר, וזה הי' נגד מהותו וטבעו, שהי' דרכו לדבר ולשוחח תמיד, וחשש בנו הרה"ק מלינסק זצ"ל שאולי אין אביו בבריאות השלימות ולכן אינו יכול לדבר, ושאל אותו על זה, ויען הרה"ק מראפשיץ זצ"ל, הנה נא זקנתי ואין בכוחי לצמצם את עצמי לכוון כראוי בעת הדיבור, "און אז מ'קען נישט אינזין האבען וואס מ'רעדט, איז גלייכער אז מ'רעדט נישט".

(אמרי קודש פרשת ויקהל -פקודי תש"ע)

...דהנה מודעת זאת מה דמתאמרא בפי חסידים, כי הרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל לפני פטירתו הוריש כוחותיו הרוחניים לארבעה גדולי תלמידיו, וכח הפה והדיבור מסר להרה"ק מאפטא זצ"ל.

והי' פום ממלל רברבן, ודרכו בקודש לדבר דיבורים מופלגים בדרך גוזמא, והעידו עליו צדיקי דורו שהיו דבריו בבחינת הגוזמאות של רבה בר בר חנה. ועם כל זה אמרו עליו שיש לו "גאלד-וואג" בפיו, וכל דיבוריו היו שקולים בפלס מאזנים עד לאחת. אם כן בודאי ראוי להתבונן היטב בדברים הקדושים הללו שיצאו מפה קדשו של הרה"ק מאפטא זצ"ל בענין שמירת הדיבור והלשון, ולהתעורר עי"ז לתקן ולקדש הדיבור בקדושה עילאה.

(אמרי קודש פרשת ויקהל פקודי - החודש תש"ע)

...לפני כמה שנים בעת שלמדנו דברי הרה"ק מצאנז זי"ע אלו (דברי חיים במאמרים לפרשת החודש, ח"ב עמוד רכב.) בשב"ק בבוקר לפני התפלה, הקשה אותי הרה"ג מו"ה שמואל הורוויץ שליט"א משב"ק כ"ק אאמו"ר זצ"ל, דבאמת מצינו בתורה עוד שתי קרבנות שמביאים עולה ויורד, הלא המה קרבן המצורע, וקרבן היולדת, וכמבואר במשנה (כריתות ט.) חמשה מביאין קרבן עולה ויורד, וענית לו...

(אמרי קודש פרשת ויקהל פקודי - החודש תש"ע)

גרויסע יישר כח דולה ומשקה, ס'איז באמת זייער אינטערסאנטע ענינים און איך ווארט אויף נאך, אבער ביטע ענטפער מיין פראגע

שמואל הלוי

ווער שרייבט די אמרי קודש? ס'איז די לשון פון רבי'ן אליין?

שמואל הלוי

גרויסע יישר כח דולה ומשקה, ס'איז באמת זייער אינטערסאנטע ענינים און איך ווארט אויף נאך, אבער ביטע ענטפער מיין פראגע

שמואל הלוי

ווער שרייבט די אמרי קודש? ס'איז די לשון פון רבי'ן אליין?

אויסצוגען פין די ד"ת וואס רבי בציון מבאבוב שליט"א זאגט מדאי שבוע, אין זיינע ווערטער ווערען געדריקט בקובצי "אמרי קודש", די געדריקטע 'אמרי קודש' איז ממש כאמירתן, יעדע קונטרס ווערט דורך געקוקט דורך איהם ביפאר ווערען געדריקט.

ראוי ללמוד דברים נוראים ונפלאים הכתובים עלי ספה"ק באר מים חיים (פ' אמור) וגו' ועפי"ז מפרש הבאר מים חיים דברי הנביא (ירמי' ב יא) ועמיר המיר כבודו בלא יועיל... עכדה"ק. וראוי לציין, כי פירוש זה מובא בקצרה בספר פנים יפות פ' עקב בשם "שמעתי", ויתכן ששמע ד"ת זה בשם הרה"ק בעל באר מים חיים זצ"ל שהי' בן דודו. ויצוין שגם בס' לחמי תודה, בהספד על אביו הפנים יפות, הביא דבר זה בשם "שמעתי".

(אמרי קודש בשיעורי ספה"ק דברי חיים פרשת נח - וירא תש"ע)

ודעת לנבון נקל, כי מה שמצינו בספרים הקדושים שהצדיקים דיברו בקדשם בביאור פסוקי התורה, בודאי אין זה שעלה ברעיונם איזה המצאה ורעיון לפרש לישנא דקרא, אלא כפי מה שאחזו הצדיקים דרכם בעבודת הבורא, ולפי מהותם והתנהגותם בקיום התורה והמצות, כן השיגו והרגישו להעמיס פירושים הללו בלשונות הכתובים.

(אמרי קודש פרשת חיי שרה תש"ע)

דולה ומשקה

ודעת לנבון נקל, כי מה שמצינו בספרים הקדושים שהצדיקים דיברו בקדשם בביאור פסוקי התורה, בודאי אין זה שעלה ברעיונם איזה המצאה ורעיון לפרש לישנא דקרא, אלא כפי מה שאחזו הצדיקים דרכם בעבודת הבורא, ולפי מהותם והתנהגותם בקיום התורה והמצות, כן השיגו והרגישו להעמיס פירושים הללו בלשונות הכתובים.

(אמרי קודש פרשת חיי שרה תש"ע)

איך פארשטיי נישט פונקטליך וואס דאס מינט. לכאורה זענען חסידישע תורות על דרך רמז, נישט אזוי?

נפלא!

דולה ומשקה

איתא בספרים על קין והבל, כי כאשר נתקנה קין בהבל אחיו, אף שהיו יחידים בעולם, וכל העולם שלהם הי', לא נשא אותם הארץ לשבת יחדו, והרג את אחיו, כי כשיש שנאה בין האחים, אף כל העולם כולו לא סגי.

(אמרי קודש ליל ג' חנוכה תש"ע דף ב)

הא.. כמה לא חלי ולא מרגיש.