דג במעיו של דג גדול, ראשו תחילה

ברסלבער

איך ווייס נישט דער מקור אבער איך האב געהערט דער פשט אביסל אנדערש
דער פיש זאגט פארן אייבערשטן: "מיינע אויגן זענען אין פראנט, איך קען נישט זעהן פון די בעק, ממילא פון די פראנט וועל איך מיר אליינ'ס אכטונג געבן, איך בעט דיר נאר אז דו זאלסט מיר אפהיטן פון די בעק"
זאגט אים דער אייבערשטער: "געשלאסן מקח! איך וועל דיר וואטשן פון די בעק אז אן אנדער פיש זאל דיר נישט איינשלינגען פון אונטן, און דו וועסט דיך אליינ'ס וואטשטן פון פראנט"
יעצט לאמיר זעהן וואס דו קענסט? דו שווימסט אריין גלייך אינעם גרויסן פיש'ס מויל.

בחודש הראשון וכו' הפיל פור הוא הגורל וכו' לחודש שנים עשר הוא חודש אדר (ג,ז). איתא במדרש אסתר רבה (ז,יג) מזל דגים משמש בחודש אדר ושמח המן ואמר כשם שהדגים בולעין כן אני בולע אותן, ונראה לבאר המדרש בהקדם לבאר ענין נפלאה בענין השגחת הבורא, דהנה ידוע כאשר דג בולע דג אחר הקטן ממנו, בולעו מצד הראש ולא מצד זנבו, והנה לפי השכל הי' צריך לבולעו מצד הזנב דכאשר הדג הקטן בורח מהדג הגדול והגדול רודף אחריו הי' צריך לפגוע תחלה בזנבוץ

רק הענין הוא דבאמת הדג שהוא רודף אחריו אינו משיג לעולם רק בשעת הרדיפה הוא תופס דג אחר שבא לנגדו ואת זה הוא בולע, ובאמת הוא חסד
הבורא ורחמיו על כל מעשיו שלא יבלע אותו הדג בצד הזנב, כי בעת שהדג הנתפס שט במים אז סנפירין שלו הם רחבים וקשים כמו מחטים, ואם הי' בולע אותו מצד הזנב אז הי' הסנפירין נוקבים את מעי הדג הגדול, אבל כאשר בולע אותו מצד הראש אינו ניזוק כי הסנפירין נכפפים וחלקים כידוע.
ובאמת כל פחד של הדג הבורח אינו אלא מצד הזנב שלו דאינו רואה מה באחור אבל מצד הראש שלו אינו מפחד מאומה כי יש לו באותו צד עינים לראות במי שרוצה להרע לו ולנוס מפניו, וזהו השגחת הבורא דבמקום שהדג מפחד היינו בחלק האחור שם הקב״ה שומרו ומצילו ונותן לו סנפיר וקשקשת שלא יוכל דג אחר להרע לו, אבל בחלק הראש שאינו מפחד שם הדג הגדול יכול לו, ובאמת מזל כזה חודש אדר יש שייכות בכל אדם ג״כ, שבדבר שהוא מפחד ואין לו עצה וסומך על הקב״ה שיעזור לו אז לא יגיע לו שום רעה, אך בדבר שהוא אצלו בבחי' פנים וראש דהיינו שמדמה בדעתו שאינו צריך לפחוד כי יש לו עצות שונים אז חייו ביכולת לבלעו.

ומובן בזה המדרש הנ״ל מה שאמר המן כשם שהדגים בולעין כן אני בולע אותן וכן איתא בילקוט אסתר (רמז תתרנד) שאמר המן תפושים הם
בידי כהדין נונא, והיינו דבאמת ידע המן שבחודש הזה הוא מזל דגים, וידע שאם האדם הוא בבחינת אחוריים ומפחד וסומך על הקב״ה אז אין ביכולת
לעשות לו שום רע, אך בדעתו של המן הי' כשיגזור הגזירה שמסתמא יערכו היהודים מלחמה נגדו או ידמו בנפשם שמרדכי הצדיק יצילם דהי' גדול בבית המלך ולא יפחדו מאומה מהגזירה, ואז יהיו בבחינת פנים כמו הדג בצד הראש ואז יתפשם ויבלעם מצד הראש כהרין נונא, ובאמת כן הי' שישראל לא פחדו מאומה בתחילה ובפרט שאמרו אחות יש לנו בבית המלך כדאיתא במס' מגילה (טו:), ובאמת מחמת זה היו בצרה ובסכנה גדולה לנפול ברשת המן ח״ו, והי' בזה השגחת הבורא ית״ש שהראה למרדכי מן השמים שכבר נגזרה הגזירה וכדכתיב ״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה" (ד,א) שידע שכבר נגזרה הגזירה, והזעקה שזעק מרדכי לא הי' זעקה מתוך תפלה כי בדעתו הי' שכבר אבדה תוחלתם וכבר נגזרה גזירה, והזעקה הי' רק כמו זעקת יסורים הגם שאינו מועלת, וגם מה שהי' בדעתם שאחות יש לנו בבית המלך דהיינו אסתר, עכשיו ראו שאדרבה אין לה יכולת לעשות מאומה וכמו ששלחה אסתר למרדכי ע"י התך, וגם ראו שהזמינה אסתר להמן אל בית המשתה, ואז כאשר ראו שנכזבה תוחלתם מכל המליצים ונהפוך הוא פי' שנהפך חלק הפנים ונעשה מזה חלק אחוריים עי"ז המה בשונאיהם היינו שנצחו היהודים, דכמו בדגים שאם יבוא הדג ויתפוס בחלק
האחור של הדג הקטן יחנק את עצמו ע"י הסנפיר וקשקשת, כן נחנק המן בחלק האחור שרצה לבולעם ושלטו היהודים המה בשונאיהם.