שמונת ימי חנוכה
מעשה בחסיד אחד ורבי פלטיאל שמו, שנולד לאביו הכפרי ולאמו הכפרית בכפר נדח אחד במדינת אונגארן, רחוק הרבה מעיירות גדולות וכרכים מבוצרים, ובכפר זו נתגדל רבי פלטיאל מיום שנולד עד שנתבגר והיה לאיש,
וכל יום משעה שהעביר השינה מעיניו עד שנפלו עליו חבלי שינה היה רבי פלטאיל עסוק ברפתו בין הפרות והתרגנולים החלב והבצים, ואף שטרוד היה רבי פלטיאל על המחיה ועל הכלכה אבל מיד כשנזדמן לידו שעה של פנאי, חוטפו לדבר שבקדושה, כמו אמירת פרק אחד בתהלים שכיודע נוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות, או משנה שהיא נגד אותיות נשמה, או השלים פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום מה שהחסיר משבוע שעבר, ולפעמים גם הקדים לשבוע שלפניו.
שנה אחת לפני חנוכה, היה מחסור גדול בשמן זית ולא נמצא שמן זית בכל הכפר, וגם לא בכפרים הסמוכים, ואף שהיה בנמצא שאר שמנים כמו שמן שומשין, ושמן דגים, או שמן צנונות היה רבי פלטיאל מחזיר אחר שמן זית, שכך שנו חכמים ושמן זית יפה מכולם,
הקיצור ימי חנוכה מתקרבים ובאים ושמן זית איננו, מה עשה רבי פלטיאל, נטל שק והכניס בו חפציו, טלית ותפילין, סידור השל"ה, ומעט בגדים ואוכל כמו בצל ותפוחי האדמה שמאכלים אלו נשמרים וקיימים לאורך זמן, ויצא באכה עיר מטרופלין דעברעצין ששם יש שוק גדול בכל יום שלישי, ומביאים שם כל מיני מאכלים ומשקאות מכל העולם,
ויהי ביום השני השכים פלטיאל בבוקר, ומיד כשהאיר השחר יצא לדרכו, כמו דאיתא לעולם יצא אדם בכי טוב, ומפרשים חז"ל דהיינו כשכבר האיר היום, חשב להגיע לדעברעצין ביום שלישי בבוקר בכי טוב תרתי משמע, דהיינו יום שנכפל בו כי טוב, וגם כשכבר האיר היום וזרח השמש,
הדרך עבר בלי פגע ומקרה, וכשהאיר הבקר ביום שלישי היה כבר רבי פלטיאל בתחום שבת של דעברעצין, הרים את עיניו הסתכל למרחוק, וראה שם מגדל נאה, גבוה שמונה קומות. ומחמת שרבי פלטיאל לא היה בכרך מימיו ולא ראה בנינים גבוהים ומגדלים רמים בחייו, חשב בלבו שמא מגדל זו נשתייר ממגדל דור הלפגה, אמר לעצמו אלך ואראנו,
וישא פלטיאל את רגליו מגדלה, נכנס לתוך המגדל, ראה לפניו מדרגות, התחיל לעלות, כיון שהגיע לקומה הראשונה, נתגלה לפניו מדרגות לעלות לקומה שניה, התחיל לזמזמם לעצמו הניגון של מוסף יום הכיפורים, איי די דא דאם דאם, איי די דא דאם דאם, אחת ואחת, וכך כשהגיע לקומה שניה מנה אחת ושתים, ואח"כ לשלישי, אחת ושלש, וכן על זה הדרך עד קומה שמינית, וכשהגיע לקומה שמינית יצא אל הגג, הסתכל למטה וראה לפניו בתים קטנים ואנשים נמוכים, שמחמת המרחק נראו כך,
נתבלבל החסיד חשב שמא עיניו מטעה אותו, הסתכל על עצמו וראה שעדיין נראה לעצמו בגודל הרגיל, חזר להביט למטה ושוב ראה אנשים קטנים, חשש אותו חסיד שמא מעשה כשפים יש כאן, שמא השטן בכבודו ובעצמו מתעתע בו, ומחמת גודל הבלבל התחיל כל העולם להתסתובב סביביו, חשב לעצמו מעשה יצר יש כאן, התחיל הוא להסתובב נגדו, והיה העולם מסתובב ממזרח למערב והוא מסתובב כדריידל ממערב למזרח, ובאמצע הריקוד, נחלק אותו חסיד וכיון שאנשי דור הפלגה לא עשו מעקה, נפל החסיד למטה,
מה עשה הקב"ה, הרי שליחי מצוה אינם ניזוקין, הזמין הקב"ה מששת ימי המעשה בריכה אחת גדולה ממש לרגלי המגדל מכוון נגד אותו מקום שנפל שם רבי פלטיאל, נפל רבי פלטיאל לתוך הבריכה כיון שירד רבי פלטיאל לתוך הבריכה עלה הבריכה נגדו כחתן היוצא לקראת הכלה, בבחינת על כל טפה שיורד למטה עולה שתי טפות נגדו למעלה,
יצא רבי פלטיאל מתוך הבריכה וכך נכנס לעיר עם בגדיו הלחים, מיד פנה להשוק מצא שם נוד של שמן זית בשתי זהובים, לא חשב פעמיים, שלם מלא המחיר, שכך קבל מאביו דאין נושאין ונותנין במקח של מצוה, הכניס הנוד לתוך שקו וחזר לאחריו, לכיון הכפר,
כשחזר רבי פלטיאל לביתו, ספר הדברים לאשתו, פקפק אשתו בדברים הרבה, עד שהראה לה רבי פלטיאל סימנים מובהקים, כמו הצלקות שנשתיירו על גופו מחמת מכת המים, הקיצור נתייעץ רבי פלטיאל עם אשתו מה לעשות כשבח והדאה על הנס הגדול, לא ידעה מה לומר הרי אין אשה מבינה אלא במעשה קדרה, הסכימו שניהם בעצה אחת לשאול את פי רב הכפר, נתייעצו שלשתם יחד, ותשועה ברוב יועץ, הסכימו פה אחת לעשות משתה ושמחה לכל בני הכפר שמונה ימים ושמונה לילות, כנגד שמונה קומות שנפל רבי פלטיאל, יום לקומה יום לקומה,
הזמין רבי פלטיאל בני הכפר למשתה ושמחה, שמחו וחגגו כל בני הכפר על הנס שנעשה עמו, אכלו ושתו ושרו שירי קודש ושירי חול, וכל יום ויום נתכבד אחד מטובי הכפר לישא מדברותיו לפני הקהל הנכבד.,
והיה ביום השמיני עמד שם חכם אחד וכיון דבריו נגד רבי פלטיאל, ואמר לו, אמור לנו רבי פלטיאל ה'גם אם היית נופל מקומה ראשונה בלבד היית עושה סעודת הודאה, ענה ודאי שלא שאין זו נס, האם ראית אדם שנפל מקומה אחת ומת? חזר ושאל ומשתי קומות ? ענה רבי פלטיאל ודאי שכן שכבר היא למעלה מעשרה טפחים וסכנה יש בדבר, הטיח דברים נגד רבי פלטיאל, א"כ מדוע עשית שמונה ימי חג והלא הנס לא היה על הקומה הראשונה רק על שבעה הקומות הנותרים,
נתבלבל רבי פלטיאל ולא ידע מה לענות, עמד הרב ממקמו ואמר אני אשיבנו, שאף הרב היה באותו עצה, וזו היתה תשובתו, לא מספר של קומות אני רואה כאן אלא נפילה אחת וגדולה יש כאן, נפל רבי פלטיאל שמונה קומות ונשאר בחיים, וכנגד זה עשה שמונה ימי החג כמכוון נגד השמונה קומות, הגע בעצמך אילו עשה רק שבעה ימים היה כל המסובים כאן שואלים מדוע שבעה והלא נפל שמונה קומות, ועכשיו שעשה שמונה יש רק אדם אחד ששואל מדוע שמונה ולא שבעה ע"כ הסיפור.
וחשבתי בלבי אולי יש לתרץ על דרך זה קושיות הבית יוסף הידוע.
וכל יום משעה שהעביר השינה מעיניו עד שנפלו עליו חבלי שינה היה רבי פלטאיל עסוק ברפתו בין הפרות והתרגנולים החלב והבצים, ואף שטרוד היה רבי פלטיאל על המחיה ועל הכלכה אבל מיד כשנזדמן לידו שעה של פנאי, חוטפו לדבר שבקדושה, כמו אמירת פרק אחד בתהלים שכיודע נוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות, או משנה שהיא נגד אותיות נשמה, או השלים פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום מה שהחסיר משבוע שעבר, ולפעמים גם הקדים לשבוע שלפניו.
שנה אחת לפני חנוכה, היה מחסור גדול בשמן זית ולא נמצא שמן זית בכל הכפר, וגם לא בכפרים הסמוכים, ואף שהיה בנמצא שאר שמנים כמו שמן שומשין, ושמן דגים, או שמן צנונות היה רבי פלטיאל מחזיר אחר שמן זית, שכך שנו חכמים ושמן זית יפה מכולם,
הקיצור ימי חנוכה מתקרבים ובאים ושמן זית איננו, מה עשה רבי פלטיאל, נטל שק והכניס בו חפציו, טלית ותפילין, סידור השל"ה, ומעט בגדים ואוכל כמו בצל ותפוחי האדמה שמאכלים אלו נשמרים וקיימים לאורך זמן, ויצא באכה עיר מטרופלין דעברעצין ששם יש שוק גדול בכל יום שלישי, ומביאים שם כל מיני מאכלים ומשקאות מכל העולם,
ויהי ביום השני השכים פלטיאל בבוקר, ומיד כשהאיר השחר יצא לדרכו, כמו דאיתא לעולם יצא אדם בכי טוב, ומפרשים חז"ל דהיינו כשכבר האיר היום, חשב להגיע לדעברעצין ביום שלישי בבוקר בכי טוב תרתי משמע, דהיינו יום שנכפל בו כי טוב, וגם כשכבר האיר היום וזרח השמש,
הדרך עבר בלי פגע ומקרה, וכשהאיר הבקר ביום שלישי היה כבר רבי פלטיאל בתחום שבת של דעברעצין, הרים את עיניו הסתכל למרחוק, וראה שם מגדל נאה, גבוה שמונה קומות. ומחמת שרבי פלטיאל לא היה בכרך מימיו ולא ראה בנינים גבוהים ומגדלים רמים בחייו, חשב בלבו שמא מגדל זו נשתייר ממגדל דור הלפגה, אמר לעצמו אלך ואראנו,
וישא פלטיאל את רגליו מגדלה, נכנס לתוך המגדל, ראה לפניו מדרגות, התחיל לעלות, כיון שהגיע לקומה הראשונה, נתגלה לפניו מדרגות לעלות לקומה שניה, התחיל לזמזמם לעצמו הניגון של מוסף יום הכיפורים, איי די דא דאם דאם, איי די דא דאם דאם, אחת ואחת, וכך כשהגיע לקומה שניה מנה אחת ושתים, ואח"כ לשלישי, אחת ושלש, וכן על זה הדרך עד קומה שמינית, וכשהגיע לקומה שמינית יצא אל הגג, הסתכל למטה וראה לפניו בתים קטנים ואנשים נמוכים, שמחמת המרחק נראו כך,
נתבלבל החסיד חשב שמא עיניו מטעה אותו, הסתכל על עצמו וראה שעדיין נראה לעצמו בגודל הרגיל, חזר להביט למטה ושוב ראה אנשים קטנים, חשש אותו חסיד שמא מעשה כשפים יש כאן, שמא השטן בכבודו ובעצמו מתעתע בו, ומחמת גודל הבלבל התחיל כל העולם להתסתובב סביביו, חשב לעצמו מעשה יצר יש כאן, התחיל הוא להסתובב נגדו, והיה העולם מסתובב ממזרח למערב והוא מסתובב כדריידל ממערב למזרח, ובאמצע הריקוד, נחלק אותו חסיד וכיון שאנשי דור הפלגה לא עשו מעקה, נפל החסיד למטה,
מה עשה הקב"ה, הרי שליחי מצוה אינם ניזוקין, הזמין הקב"ה מששת ימי המעשה בריכה אחת גדולה ממש לרגלי המגדל מכוון נגד אותו מקום שנפל שם רבי פלטיאל, נפל רבי פלטיאל לתוך הבריכה כיון שירד רבי פלטיאל לתוך הבריכה עלה הבריכה נגדו כחתן היוצא לקראת הכלה, בבחינת על כל טפה שיורד למטה עולה שתי טפות נגדו למעלה,
יצא רבי פלטיאל מתוך הבריכה וכך נכנס לעיר עם בגדיו הלחים, מיד פנה להשוק מצא שם נוד של שמן זית בשתי זהובים, לא חשב פעמיים, שלם מלא המחיר, שכך קבל מאביו דאין נושאין ונותנין במקח של מצוה, הכניס הנוד לתוך שקו וחזר לאחריו, לכיון הכפר,
כשחזר רבי פלטיאל לביתו, ספר הדברים לאשתו, פקפק אשתו בדברים הרבה, עד שהראה לה רבי פלטיאל סימנים מובהקים, כמו הצלקות שנשתיירו על גופו מחמת מכת המים, הקיצור נתייעץ רבי פלטיאל עם אשתו מה לעשות כשבח והדאה על הנס הגדול, לא ידעה מה לומר הרי אין אשה מבינה אלא במעשה קדרה, הסכימו שניהם בעצה אחת לשאול את פי רב הכפר, נתייעצו שלשתם יחד, ותשועה ברוב יועץ, הסכימו פה אחת לעשות משתה ושמחה לכל בני הכפר שמונה ימים ושמונה לילות, כנגד שמונה קומות שנפל רבי פלטיאל, יום לקומה יום לקומה,
הזמין רבי פלטיאל בני הכפר למשתה ושמחה, שמחו וחגגו כל בני הכפר על הנס שנעשה עמו, אכלו ושתו ושרו שירי קודש ושירי חול, וכל יום ויום נתכבד אחד מטובי הכפר לישא מדברותיו לפני הקהל הנכבד.,
והיה ביום השמיני עמד שם חכם אחד וכיון דבריו נגד רבי פלטיאל, ואמר לו, אמור לנו רבי פלטיאל ה'גם אם היית נופל מקומה ראשונה בלבד היית עושה סעודת הודאה, ענה ודאי שלא שאין זו נס, האם ראית אדם שנפל מקומה אחת ומת? חזר ושאל ומשתי קומות ? ענה רבי פלטיאל ודאי שכן שכבר היא למעלה מעשרה טפחים וסכנה יש בדבר, הטיח דברים נגד רבי פלטיאל, א"כ מדוע עשית שמונה ימי חג והלא הנס לא היה על הקומה הראשונה רק על שבעה הקומות הנותרים,
נתבלבל רבי פלטיאל ולא ידע מה לענות, עמד הרב ממקמו ואמר אני אשיבנו, שאף הרב היה באותו עצה, וזו היתה תשובתו, לא מספר של קומות אני רואה כאן אלא נפילה אחת וגדולה יש כאן, נפל רבי פלטיאל שמונה קומות ונשאר בחיים, וכנגד זה עשה שמונה ימי החג כמכוון נגד השמונה קומות, הגע בעצמך אילו עשה רק שבעה ימים היה כל המסובים כאן שואלים מדוע שבעה והלא נפל שמונה קומות, ועכשיו שעשה שמונה יש רק אדם אחד ששואל מדוע שמונה ולא שבעה ע"כ הסיפור.
וחשבתי בלבי אולי יש לתרץ על דרך זה קושיות הבית יוסף הידוע.
