למה הרבי מלובביץ' לא ביקר בארץ
פיר תשובות אקארדינג צו הרב שלמה גורן
תשובה ראשונה: לא יצאתי את לובביץ'
בפעם הראשונה ענה לי שהוא לא מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מלובביץ'. והוא מבטיח לי שאם יחליט לצאת מחצרו בלובביץ' המקום הראשון שהוא ייסע זה לארץ ישראל. תשובה זו הפליאה אותי מאוד ושאלתי מה פירושם של דברים. הרי הוא מתגורר בניו-יורק ולא בלובביץ' אשר ברוסיה. ענה על כך: אנו העתקנו לכאן את לובביץ', ואין אנו מתגוררים כלל בניו-יורק. חזרתי ושאלתי אותו: והרי כבודו נוהג להשתטח בכל יום שישי על קבר חותנו האדמו"ר הקודם, על זה ענה שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור לובביץ', מבית המדרש ועד לציון קברו של האדמו"ר השישי חותנו זצ"ל.
תשובה שנייה: כי לא אוכל לשוב לחוץ לארץ
הפעם ענה לי האדמו"ר שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל לעזוב אותה עוד ותישאר עדתו הגדולה בגולה ללא מנהיג וללא נשיא. והוסיף על דבריו שלעזוב את ארץ ישראל הקדושה בעשר קדושות, ולצאת לחוץ לארץ אין מעשה זה הולם את ההלכה. כמו שאנו למדים מחכמי ישראל שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (דברים יא, לא), אמרו: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה וחזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי דברים, פ).
תשובה שלישית: כי גם אדמו"רים שלפניי לא ביקרו בארץ
הפעם ענה לי תשובה מסובכת, ואמר שבעצם כבר היה מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך. ותוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שבין ששת הנשיאים של חב"ד אף אחד מהם לא עלה לארץ, ואיך זה הוא יפרוץ את הגדר ויבקר בארץ ישראל? הגבתי מיד על דבריו ואמרתי לו כי אין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא היתה קיימת מדינת ישראל ולא היו מיליוני יהודים בארץ כמו היום. מה שאין כן עתה, מצפים לבואו רבבות חסידים וסתם עמך שביקורו של האדמו"ר היה מעלה את רוחם ומביא לידי זרם חדש של עולים. ענה לי על כך האדמו"ר: אם הביקור בארץ ישראל חשוב מנקודת ההשקפה של החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ ישראל במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים מן השמים לנשיאי חב"ד שלא יעלו לארץ.
תשובה רביעית: כי כאן קברו של הנשיא השישי לבית לובביץ'
האדמו"ר המשיך ואמר, כאשר שנינו עדיין בעמידה ליד הדלת, כעת אגלה לכבודו את כל האמת למה אין אנו מבקרים בארץ, כאשר חותני האדמו"ר כן ביקר בארץ. משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם הקברים הקדושים של נשיאי חב"ד הקודמים. כל הבקשות בכתב ובעל-פה שאנו מקבלים, אני מביא אותם לקברים הקדושים, ודרכם אנו מפעילים את מידת הרחמים בשמים. בימיו של חותני לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילתו ובקשתו, וזאת לאור העובדה כי הקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ברוסיה ולא הייתה לנו גישה אליהם. לכן לא הייתה לחותני האדמו"ר השישי זצ"ל דרך אחרת - אלא לנסוע לארץ ישראל ולהעביר לשם את כל הבקשות, ולשוטחם על קברי האבות בחברון. אבל אנו (הכוונה לאדמו"ר עצמו) יש לנו את הציון של קבר חותני הנמצא כאן, שם אנו יכולים לשטוח מדי שבוע בשבוע את הבקשות והתפילות, לכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ, משום שיש לנו כאן את ציון קברו של הנשיא השישי לבית לובביץ'.בדבריו אלה של האדמו"ר הרגשתי שגילה את כל לבו וניכרין דברי אמת, שזו סיבת הסיבות לאי ביקורו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, בארץ. מכאן ואילך הרפיתי ממנו מלהטריד אותו בשאלתי המתמדת למה אינו מבקר בארץ.
אויך,
א בריוו פון תשמ״ג ווי די רבי אליין ענטפערט:
לאמתו של דבר, העניין כבר מרומז במה שנאמר למעלה לגבי החובה הראשונה של יהודי, ושל כל אדם, לבצע את שליחותו במקום שבו הוא חי, ורק לאחר שעשה את כל מה שמצפים ממנו במקום זה, יש מקום לשקול אם הוא צריך ללכת למקום אחר ולהמשיך את שליחותו שם. כמובן, אין אדם צריך לנטוש את "החזית" לפני שהוא מוודא שהכול כשורה. אני משתמש בביטוי "החזית" בצורה מחושבת. אתה בוודאי יודע מה קורה מסביבך – בדיוק אותו דבר שקורה בכל מקום שבו יהודים חיים, ובמיוחד במקומות שהם מהווים מיעוט קטן – במונחים של ניכור כלפי יהדות, אובדן הזהות היהודית, נשואי-תערובת והתבוללות מוחלטת. זוהי חובתו של כל יהודי לעשות את המרב שלו, או שלה, כדי להיאבק בכוחות שמאיימים על עצם היסודות של עמנו – לכל לראש כאשר הוא מוצא אותם בסביבתו הקרובה ביותר.
