אלול אין בעט
בָּנִים אָנוּ לַמָּקוֹם,
עֲבָדִים לַזְּמַן.
שְׁמוֹת בָּנָיו, מַחֲלָה וְכִלָיוֹן,
מִשְׂרַת עֲבָדָיו – הַעֲלָמַת הַשָׁעוֹן.
הִתְיַיצַבְתִּי בְּאַרְמוֹנוֹ, כִּבַּדְתִּיו מֵהוֹנוֹ,
כִּבּוּד מִשֶׁל אָב - מִיָּדוֹ נָתַתִּי לוֹ.
גַּם צָרַחְתִּי בַּעַוֹנִי, הִכְבַּדְתִיו בִּגְרוֹנִי,
אַף הוּא כִּבְּדַנִי מָנָה אַפַּיִים, וַתַּעַל צַחֲנָתִי הַשָּׁמַיִם.
סָבַלְתִּי שְׁאוֹן הַשָׁעוֹן, יָמִים שִׁבְעִים,
הִגַּעְתִּי סָחוּב וּבָלוּע, שָּׂבֵעַ יָמִים.
אֵין מַחֲלָה אֵין כִּלָּיוֹן, גַּם הַזְּמָן הָלַך לְטִמְיוֹן,
הִתְיַישַׁבְתִּי בְּחַשְׁכוּת עַלִיָיתוֹ, וְאָמְרִי לָהּ – בְּחַנִיקָתוֹ.
אֵין אֱלוּל, אֵין פְּתִיחַת הַזְּמָן,
אֵין סוּכוֹת, וְהִתְוַועַדוּת ר' יוֹאֵל קאַהן.
אֵין רֶבִּי וְחָסִיד, גַּם לֹא שְׁוַואנְץ,
סַבִּים וְסַבְתּוֹת, אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְמִצְוָה טַאנְץ.
הָעָבַר לֹא הָיָה הֶעָתִיד לֹא תִּהְיֶה, אֵין נִפְסָד – רַק הֹוֶה,
כְּבָר חָרַב הַמִּקְדָּשׁ וּכְבָר בַּשְּׁלִישִׁית נִבְנֶה.
כְּבָר קָמוּ הַמֵּתִים, וְעַדַיִין נְבוּכַדְנֶצַּר צָר עַל עִיר מְתִים,
כוּלָּם נַעֲשִׂים בִּין רֶגַע בְּהֶרֶף, אַך הָרֶגַע לְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹלֵף.
תָּפַסְתִּי נִשְׁמָתִי בַּבֶּהָלָה וְיָצָאתִי, חָזַרְתִּי אֶל מִטָּתִי – הִתְעוֹרַרְתִּי,
אֶ-ל-וּ-ל! זָעַקְתִּי בִּצְוָחָה, הַיּוֹם קָצָר וְלֹא הַמְּלָאכָה.
אֵם הַבָּנִים כּוֹעֶסֶת, יַאנְקל קָם מְאוּחָר – רָחֵל מוּקְדֶמֶת,
נָשַׁקְתִּי רֶגַע הַהוֶֹה, הִתְחַלְתִּי לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲנִי מוֹדֶה.
עֲבָדִים לַזְּמַן.
שְׁמוֹת בָּנָיו, מַחֲלָה וְכִלָיוֹן,
מִשְׂרַת עֲבָדָיו – הַעֲלָמַת הַשָׁעוֹן.
הִתְיַיצַבְתִּי בְּאַרְמוֹנוֹ, כִּבַּדְתִּיו מֵהוֹנוֹ,
כִּבּוּד מִשֶׁל אָב - מִיָּדוֹ נָתַתִּי לוֹ.
גַּם צָרַחְתִּי בַּעַוֹנִי, הִכְבַּדְתִיו בִּגְרוֹנִי,
אַף הוּא כִּבְּדַנִי מָנָה אַפַּיִים, וַתַּעַל צַחֲנָתִי הַשָּׁמַיִם.
סָבַלְתִּי שְׁאוֹן הַשָׁעוֹן, יָמִים שִׁבְעִים,
הִגַּעְתִּי סָחוּב וּבָלוּע, שָּׂבֵעַ יָמִים.
אֵין מַחֲלָה אֵין כִּלָּיוֹן, גַּם הַזְּמָן הָלַך לְטִמְיוֹן,
הִתְיַישַׁבְתִּי בְּחַשְׁכוּת עַלִיָיתוֹ, וְאָמְרִי לָהּ – בְּחַנִיקָתוֹ.
אֵין אֱלוּל, אֵין פְּתִיחַת הַזְּמָן,
אֵין סוּכוֹת, וְהִתְוַועַדוּת ר' יוֹאֵל קאַהן.
אֵין רֶבִּי וְחָסִיד, גַּם לֹא שְׁוַואנְץ,
סַבִּים וְסַבְתּוֹת, אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְמִצְוָה טַאנְץ.
הָעָבַר לֹא הָיָה הֶעָתִיד לֹא תִּהְיֶה, אֵין נִפְסָד – רַק הֹוֶה,
כְּבָר חָרַב הַמִּקְדָּשׁ וּכְבָר בַּשְּׁלִישִׁית נִבְנֶה.
כְּבָר קָמוּ הַמֵּתִים, וְעַדַיִין נְבוּכַדְנֶצַּר צָר עַל עִיר מְתִים,
כוּלָּם נַעֲשִׂים בִּין רֶגַע בְּהֶרֶף, אַך הָרֶגַע לְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹלֵף.
תָּפַסְתִּי נִשְׁמָתִי בַּבֶּהָלָה וְיָצָאתִי, חָזַרְתִּי אֶל מִטָּתִי – הִתְעוֹרַרְתִּי,
אֶ-ל-וּ-ל! זָעַקְתִּי בִּצְוָחָה, הַיּוֹם קָצָר וְלֹא הַמְּלָאכָה.
אֵם הַבָּנִים כּוֹעֶסֶת, יַאנְקל קָם מְאוּחָר – רָחֵל מוּקְדֶמֶת,
נָשַׁקְתִּי רֶגַע הַהוֶֹה, הִתְחַלְתִּי לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲנִי מוֹדֶה.