איז חת"ס דרשה נאכן ערדציטערניש אקטועל?
היינט איז אכשיר דרא און מ'טאר ח"ו נישט מעורר זיין כלל ישראל אויף ספעציפישע שוואכקייטן ביי אידן, אבער בכלל איז דען דא 'כבוד ירושלים' אויף א מגושם'דיגע וואוינעריי אין הייזער פון שטיין און ביין אין די היינטיגע אידישע לעקסיקאן? אתמהה. 🙄
זעה דיבורים חדדין:
אסון גדול התרחש. רעידת אדמה איומה. כל היישוב היהודי בגליל נפגע קשות.
למעלה מ-1500 יהודים נהרגו רק בעיר צפת, ועוד קרוב לאלף הרוגים בטבריה.
היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר ממילא כבר היה נתון בקשיים גדולים, ספג מכה קשה.
אם הייתי דורש דרשה באותו הזמן, בוודאי הייתי מדבר על בתי הצדיקים שנחרבו.
על כך שהקב"ה עתיד להחזירם למקומם, כשם שאנו מצפים לבניין ביתו בקרוב.
על האמונה בגאולה העתידה, וההבנה שהקב"ה מנסה אותנו בניסיונות שונים. שארץ ישראל נקנית בייסורים.
החתם סופר דרש דרשה מסוג אחר לגמרי. ["תורת משה" סוף פרשת אמור]
נכון, שהוא גם דבר על החובה הגדולה לעזור לנפגעים.
אבל הוא גם התבטא באופן מאוד נחרץ, על הסיבה לדעתו לקיומה של רעידת האדמה.
והוא מצטט מדברי חז"ל (ירושלמי ברכות ט,ב) על כך, שכשהקב"ה יושב וראה את בתי התיאטראות והקרקסאות יושבות בטח ושאנן, ואת בית מקדשו חרב, הוא רוצה להחריב את עולמו.
בשעה קשה זו. כל כך הרבה יהודים צדיקים, שמסרו את נפשם על יישוב הארץ, הלכו לעולמם בצורה כל כך טרגית. כל כך הרבה אנשים אבדו את ביתם. הם כל כך זקוקים למילים טובות.
זה הזמן לצאת כנגדם בביקורת?
החתם סופר כנראה סבר, שצריך להגיד את הדברים בלי להתבלבל ובלי לחשוש מה יגידו עליו.
כן. הוא טוען שירושלים קנאה את קנאתה.
שכאשר הלכו ליישב את הגליל, הייתה כאן הזנחה של העיר אשר בחר ה'.
לחתם סופר לא היתה מטרה להטיף מוסר לאנשים שהוא לא חושב כמותם.
פשוט היה אכפת לו. הוא דבר מהלב ואמר דברים לא פשוטים, גם כאשר היה ברור, שיהיו כאלו שהדברים לא ימצאו חן בעיניהם.
ועברו כל כך הרבה שנים מאז. ושוב יש רעידות אדמה.
והדרשה של החתם סופר מהדהדת באזני.
וחשבונות שמים אני לא מבין. אבל ימי בין המצרים אני יודע למה הם באו לעורר אותנו.
ואני לא כועס על החתם סופר. אני מרגיש שהוא נתן קריאה חשובה לדורות.
קריאה משמעותית לימינו אנו.
הבנה פשוטה, של מה חשוב. במה צריך להתמקד.
להצטער על אלו שמתלהבים מקרקסאות ותיאטריות, ושוכחים את מקום השכינה.
מבזבזים את זמנם על 'אירוביזיון' או 'מונדיאל', ובקושי מקדישים זמן להר הבית והמקדש.
אבל האנשים עליהם החתם סופר דבר, לא היו אנשים שהתעסקו בתרבות כזו.
הקריאה שלו הופנתה בעיקר לאנשי תורה, שלדעתו סדר העדיפויות שלהם היה משובש.
שהעדיפו להתגורר בגליל סמוך לקברי תנאים, במקום לנסות לגאול את ירושלים, עיר הקודש והמקדש.
ואני מרגיש שעלי לקחת לתשומת הלב קודם כל לעצמי, את חובת ההשקעה בעלייה להר הבית, ובפעילות התורנית המחקרית, של הלכות הר הבית והמקדש.
אתם מזדהים איתי? מוזמנים להצטרף אלי!
זעה דיבורים חדדין:
אסון גדול התרחש. רעידת אדמה איומה. כל היישוב היהודי בגליל נפגע קשות.
למעלה מ-1500 יהודים נהרגו רק בעיר צפת, ועוד קרוב לאלף הרוגים בטבריה.
היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר ממילא כבר היה נתון בקשיים גדולים, ספג מכה קשה.
אם הייתי דורש דרשה באותו הזמן, בוודאי הייתי מדבר על בתי הצדיקים שנחרבו.
על כך שהקב"ה עתיד להחזירם למקומם, כשם שאנו מצפים לבניין ביתו בקרוב.
על האמונה בגאולה העתידה, וההבנה שהקב"ה מנסה אותנו בניסיונות שונים. שארץ ישראל נקנית בייסורים.
החתם סופר דרש דרשה מסוג אחר לגמרי. ["תורת משה" סוף פרשת אמור]
נכון, שהוא גם דבר על החובה הגדולה לעזור לנפגעים.
אבל הוא גם התבטא באופן מאוד נחרץ, על הסיבה לדעתו לקיומה של רעידת האדמה.
והוא מצטט מדברי חז"ל (ירושלמי ברכות ט,ב) על כך, שכשהקב"ה יושב וראה את בתי התיאטראות והקרקסאות יושבות בטח ושאנן, ואת בית מקדשו חרב, הוא רוצה להחריב את עולמו.
בשעה קשה זו. כל כך הרבה יהודים צדיקים, שמסרו את נפשם על יישוב הארץ, הלכו לעולמם בצורה כל כך טרגית. כל כך הרבה אנשים אבדו את ביתם. הם כל כך זקוקים למילים טובות.
זה הזמן לצאת כנגדם בביקורת?
החתם סופר כנראה סבר, שצריך להגיד את הדברים בלי להתבלבל ובלי לחשוש מה יגידו עליו.
כן. הוא טוען שירושלים קנאה את קנאתה.
שכאשר הלכו ליישב את הגליל, הייתה כאן הזנחה של העיר אשר בחר ה'.
לחתם סופר לא היתה מטרה להטיף מוסר לאנשים שהוא לא חושב כמותם.
פשוט היה אכפת לו. הוא דבר מהלב ואמר דברים לא פשוטים, גם כאשר היה ברור, שיהיו כאלו שהדברים לא ימצאו חן בעיניהם.
ועברו כל כך הרבה שנים מאז. ושוב יש רעידות אדמה.
והדרשה של החתם סופר מהדהדת באזני.
וחשבונות שמים אני לא מבין. אבל ימי בין המצרים אני יודע למה הם באו לעורר אותנו.
ואני לא כועס על החתם סופר. אני מרגיש שהוא נתן קריאה חשובה לדורות.
קריאה משמעותית לימינו אנו.
הבנה פשוטה, של מה חשוב. במה צריך להתמקד.
להצטער על אלו שמתלהבים מקרקסאות ותיאטריות, ושוכחים את מקום השכינה.
מבזבזים את זמנם על 'אירוביזיון' או 'מונדיאל', ובקושי מקדישים זמן להר הבית והמקדש.
אבל האנשים עליהם החתם סופר דבר, לא היו אנשים שהתעסקו בתרבות כזו.
הקריאה שלו הופנתה בעיקר לאנשי תורה, שלדעתו סדר העדיפויות שלהם היה משובש.
שהעדיפו להתגורר בגליל סמוך לקברי תנאים, במקום לנסות לגאול את ירושלים, עיר הקודש והמקדש.
ואני מרגיש שעלי לקחת לתשומת הלב קודם כל לעצמי, את חובת ההשקעה בעלייה להר הבית, ובפעילות התורנית המחקרית, של הלכות הר הבית והמקדש.
אתם מזדהים איתי? מוזמנים להצטרף אלי!
