☕ קאווע שטיבל — ארכיוו
הויפט זייט » תורה ודעת » פאעזיע » קינה קינתי - סגירת ק"ש

קינה קינתי - סגירת ק"ש

8 פאסטס אין ארכיוו · אשכול #10230

ונבנתה העיר » דאנערשטאג מערץ 10, 2016 11:04 pm

· #324185
קינה קינתי - סגירת ק"ש
בִּשְׁנַת שִׁבְעִים וְאֶחָד לְגָלוּתֵנוּ הַמְּחֻדֶּשֶׁת, וַאֲנִי עָסוּק בּשְׁמַעַתְּתָא דְחַבְרוּתָא וּמִיתוּתָא, הָיְתָה עָלַי שִׁינַת חוׂנִי, אַרְבָּעָה שָׁנִים הֵם – חָזִיתִי בַּחֲלוֹמִי, דִימִיתִי הֱיוֹת אֶהיֱ' בָּעוֹלָם הַמְקֻוֶה, מְסֻכָּן בּמְתוּקָן הֶחֱלַפְתִּי, נַפְשִׁי בָּהּ קָשַׁרְתִּי.

עַד מְהֵרָה הֶקִיצוׂתִי מִדִּמְיוֹנִי, אוֹי לִי כִּי נדְמֵיתִי - בְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם עוֹדֶנִּי יוֹשֵׁב. נִזְכַּרְתִּי בַּחֲלוֹמִי וְקִינָה קִינֵיתִי:

בְּמַחְשַׁכִּים הוׂשִׁיבַנִי עִם מֵתֵי עוׂלָ"ם,
בֵּצִי"ם הֶאֶכִילַנִי כִּבְּיְמֵי אֶבְלָם,
אֵיךְ בְּעֵינֵיהֶם לְזּוֹנָה הָיִיתִי,
כַּאֲשֶׁר בַּעֲקֵבוֹת אֲבוֹתַי דָּרַכְתִּי.

אֵיכָה @ונבנתה העיר יָשַׁב בָּדָד,
בְּסוּר מִמֶּנוּ @הדד בן בדד,
כׂהַנֵי עֶלְיוֹן מְאוּפָּדִים @ששׁ משזר,
אֵיךְ נגְעַלוּ – נֶחְשְׁבוּ כַּעֲבוֹדַת זָר.

@שמעקעדיגע @געפילטע פיש יֵעָלֵם בְּמְצוּלָה,
יְחַכֶּה עַד בֹּא @יונה כהן מִמְּעֵי הַדָּגָה.
אֵיךְ @לעיקוואד מְגַדֵּל בְּלוֹרִית,
יֵשֵׁב בָּדָד מִחוּץ – משוּל הָי' רוּת גִיוׂרֶת.

אֵיךְ @בר דעת יִתָּעֵב,
יֵהָרֵג בַּמִקדָ"ש כְּשַׂר צְבָא @יואב,
@אנאנים יֹאמַר הַרָגוּנִי,
כִּי נִשְׁתַּתֵּק קוֹל @תחכמוני.

@איש עברי מְקוֹנֵן,
עִבְרִי אָנֹכִי – אֵיךְ הָעִיר שׁוֹמֵם,
אַף @אנאנים יֹאמַר לָשֶׁמֶּשׁ דֹּם,
אַל תִּקְרַב הַלוׂם – מוֹעֵד קָרָא הַיּוֹם.

@רויטע וואנצעס בָּאֵימָה @הוגה:
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּמִי שֶׁשּׁוֹכֵן בְּבַיִת זֶה,
דוּדָאֵי @אנאנים אַל תּקְטוׂפוּ,
אַהָהּ! שַׁדַ-י הֵמַּר לִי.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם @קאווע טרינקער אַחַי אִם תָּאִירוּ,
@Venus ו@כוכב בַּל @יאיר נֵרכֶם – מְסִילוׂתֵיכֶם הַשְׁבִּתוּ,
אַף @יידל הֻשְׁלַךְ אָרְצָה,
@זר זהבוׂ הוּשְׁחַת בְּדִיצָה,
@ברסלבער הָ@אפטעמיסטאִי,
לֹא יַכְרִיז עוֹד בַּרְקָאִי.

בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפָּך,
נָפַלְתִּי בַּפַּח,
הַקִיצֵני נָא בְּהַגִיע קִיצִי,
תְּהֵא מִיתָתִי תְּחִיָיתִי,
הִבְשִׁילוּ אֶשְׁכְּלוׂתַי עֲנָוִים,
שְׂמֵּחָה אֵם הַבָּנִים.

כוכב » דאנערשטאג מערץ 10, 2016 11:06 pm

· #324186
גאונות!
א רעדעוודיגע מציבת עולם אויף קאווע שטיבל טאלאנט און קונסט.

נהורא נפישא » דאנערשטאג מערץ 10, 2016 11:10 pm

· #324187
נהורא נפישא האט שווער אריינגעפיט?

אחד העם » דאנערשטאג מערץ 10, 2016 11:20 pm

· #324195
אני בחזיוני
חרבה העיר
דלתותיו שברו

האבכה יום
עשן עיני מחשיך
ממיטתי צווחתי
כי העיר חרבה, ודרכיה שוממות, ועל כן צרחתי:
ונחרבה העיר.

ליטוואק פון בודאפעסט » פרייטאג מערץ 11, 2016 11:42 am

· #324327
איך וועל עס דא אויך לייגען:


אני הייתי בבית אפל (קעפל קרעדיט: הסבא מקעלם)


אני הייתי לבדי בבית אפל, יותר ממה שהביעו לי רגשותי לא ידעתי. ידעתי על ידי ורגלי, גופי ואפי, באשר הרגשתם מצויה וקרובים אלי תמיד. הם שמשו להליכה (עד שנתקלתי במכשולים) לקריצת הגב ולא יותר. שני חורים היו לי בראש אשר ידעתי על קיומם כאשר נזלו מהם מים, ואין להם שום תפקיד כי אם למקור מים חיים. כך חייתי את חיי כמה שנים, הן אמנם ידעתי שיש כאן יותר, הרי נתקלתי בדרכי על רגלי תוך הבית, אמנם מהות המכשולים והעומדים לי בדרך לא ידעתי, לא הכרתי לא הבנתי, וסיכמתי שאין שום קיום אמיתי חוץ מגופי, חוץ מעצמי ובשרי אין אלא גושים בלתי מוגדרים וערימות של חפצים ללא שם ותכלית. אין להם שום מכוון אלא לעמוד לי בדרך להקשות את ההליכה שלי.

פעם אחת, בטיולי בתוך הבית, הרגשתי בדבר היושב לו בשקט על קרש כבד העומד באמצע האויר קרוב אלי, הדבר הזה היה קטן למדי, ארכו פחות מאצבע אחת, והקיפו כעשר שערות של זקני. קושי היה לו, לא היה רך כבטני, אבל בדחיקה מועטת הסכים להתכווץ. בצד אחד היה לו כעין בליטה, ועל ידו אי שם על הקרש, ישב לו חפץ אחר אשר נוח לו להתקפל.

הרמתי אותם, שיחקתי אתם, הרגשתי אותם תחת ידי, הרי לא היו לי עוד מה לעשות, ופתאום קרצתי אחד מהם על השני ושמעתי פצצה קטנה שקטה וכחול צהוב רקד לפני, והחורים בראש מקורי מים חיים החלו פתאום לשלוח לי מסרים חדשים, מוחי התחיל להסתחרר מעוצם הידיעות החדשות אשר נבעו מהעץ הקטנה אשר עמדה לי ביד. סבבתי את ראשי לכל הכיוונים ולחורי נכנסו ידיעות מגוונות ורבות, בפנה הזה היה שלחן וכסא, בפנה השניה ראיתי ארון ספרים, בשלישית ראיתי מקום עם מכונות שונות, כיורים שונים ומראה שאריות אוכל.

אכן יש כאן סדר מסודר, הנחות קדומות וחשבון לכל מכשול ודרך איך להתמודד אתו, המחשבות התחילו לקפוץ ולרקוד, מה אפשר לעשות אתו, איך אפשר למשוך החיים ולהעלותו על ידי כל הידיעות החדשות שניתוספו אצלי.

פתאום! אהה! העציץ שביד התחיל לשלוח רגשי צעק וכאב על ידי, מידי נפלה מידי על הרצפה (עוד דבר חדש שלא הייתי מודע אליו מקודם) וכבתה והלכה לה, וכבר איננה. החשך והערפל חזרו, החיים נסתגרו, האורות כבו, החורים אינם אלא עבור מים מלוחים ולא יותר! חזרתי למה שהיה, חיים של ידים ורגלים ולא יותר!

אמנם אינו כן! איך אפשר לחזור? אחרי הידיעות שניתוספו, אחרי הרגשים שנתעוררו, איך אפשר לחזור ולחשוב שאין הכל אלא מכשולות, שאין בעולם יותר מהגוף הבדודה? איך אפשר לישב בשלוה ורוגע בחיים מצומצמים ופנימיים אחרי הידיעה שיש עולם מלא של חכמה יופי סדר ומשטר בחוץ?

עציץ עציץ! איפא אחיך ורעיך להוסיף על מה שהתחלת? איך נוכל להציב את מעלותיך כדבר של קיימא ללא שיכבה אחרי שניות ספורות? איך תתאכזר עלי איך תקניט אותי להשאיר פצע עולם, להראות את העולם כרגע קט, ולאחר מכן להעלימו לנצח? איך תציק אותי ותתגרה בי לאבד ביד החשך את חיי, אחרי ראותי מה זה אור?

טאמבל סאס » מוצ"ש מערץ 12, 2016 2:01 pm

· #324420
Re: קינה קינתי - סגירת ק"ש
ונבנתה העיר
יְחַכֶּה עַד בֹּא יונה כהן מִמְּעֵי הַדָּגָה.


פארוואס ממעי הדגה? וועגן קול מ'וואסער?

Sent from my SM-G903F using Tapatalk

ליטוואק פון בודאפעסט » מוצ"ש מערץ 12, 2016 7:44 pm

· #324421
Re: קינה קינתי - סגירת ק"ש
אונז הא'מיר א שרייבער פון יוראפ, ר' טאמבל סאס! וואס שמועסט מען דארט וועגען די שרעקליכע נייעס?

Sent from my HTC Desire 510 using Tapatalk

רויטע וואנצעס » מוצ"ש מערץ 12, 2016 9:21 pm

· #324450
מגילה נקרעת ב'יוד אלף
מגילה נקרעת ב'יוד אלף
אסתר עם איכה נתחלף

כרך הנשאר, מוקפין בחומה
משלוח מנותי כיונה

ליהודים היתה קוה
בידידות ואהבה

מקום ששון ויקר
ללמוד לעיין ולחקור

ונהפך הוא כוס הדעת
היהודים המה בכעס

מגילה נקראת בי"א אנו מקווים
בכל אופן באיזה אופנים

כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם
בהשקפה ובחכמת החיים

ואיש לא עמד לפניהם
כי תורה ולימוד צריך להם

קימו וקבלו לכתוב בכל עת
גם ביום יוד אלף, גם ביוד בית.